עבור לתוכן העמוד
Menu

הטאליבן שב ומציב אתגר לאיראן בגבולה המזרחי

מבוכה באיראן נוכח התחזקות הטאליבאן בעקבות נסיגת ארה"ב ונאט"ו מאפגניסטאן

מאז נסיגת ארה”ב ונאט”ו מאפגניסטן והשתלטות המהירה של הטאליבן על מחוזות רבים במדינה שוררים באיראן בלבלול ומבוכה בנוגע למדיניות שיש לנקוט מול אחד מיריביה ההיסטוריים, הדתיים והתרבותיים – ארגון הטאליבן הידוע בעמדותיו האנטי-שיעיות.

גורמי דת בכירים מהרו להזהיר מפני חידוש או מיסוד הקשר עם הארגון הרצחני והאנטי-שיעי ומנגד גורמים מדיניים, בהובלת משה”ח וגורמים שמרנים מנסים להסדיר את היחסים. התקשורת האיראנית משקפת את הדעות השונות בקרב המשטר בנוגע לגישה שיש לנקוט.

בעוד למשל האתר “עצר-י איראן” הזהיר מפני “הסכנה של להיות שוב שכן של הטאליבן” , ביטאה סוכנות הידיעות “תסנים” המקורבת למשה”מ, עמדה מתונה יותר בראיינה את דובר טאליבן שהבטיח כי אין לשיעים מה לחשוש והם לא יופלו לרעה. זאת כנראה לאור השת”פ של משה”מ והטאליבן נגד המדינה האסלאמית והנוכחות האמריקנית.

בנוסף פורסם מאמר נוסף הטוען שהטאליבן השתנה ואינו אלים כבעבר. גם “כיהאן”, המשקף את דעת מנהיג איראן, המעיט במעשי הזוועה שבצעו כוחות הטאליבן בהתקדמותם לנוכח ההתקדמות האמריקנית וספג ביקורת הן מממשלת אפגניסטן והן מגורמים איראניים (ראה להלן).

לסוגיית היחסים בין איראן לבין הטאליבן השלכות ישירות על בטחונה הלאומי, כלכלתה ומעמדה האזורי של איראן. היחסים בין איראן לטאליבן התפתחו במרוצת השנים ונעו בין יריבות לבין שת”פ והם מורכבים מאד.

מאז הפלישה האמריקנית לאפגניסטן ידעו יחסי שני הצדדים עליות ומורדות, שיתופי פעולה מול יריבים משותפים ושיתופי פעולה נקודתיים, אולם עתה שבות ועולות על פני השטח יריבויות היסטוריות, מדיניות, כלכליות ודתיות. לפי שעה איראן חלוקה וטרם גיבשה מדיניות סדורה בסוגיה העלולה לתבוע ממנה להקדיש מאמץ ביטחוני ומדיני בגבולה המזרחי. זאת, נוכח חששה מפני זליגת חוסר היציבות והביטחון באפגניסטן לאזורי הגבול המזרחי שחלקם מיושבים באוכלוסייה סונית וכן הצפת איראן בעוד פליטים אפגניים.

איראן תנסה עתה להגדיר מחדש את יחסיה עם הטאליבן בפרט ואפגניסטן ולהלך על החבל הדק שבין היחסים שמסדו משה”מ ומנגנוני המודיעין עם הטאליבן בעיקר כדי לפגוע בארה”ב ובנאט”ו לבין ממשלת אפגניסטן שעמה שמרה איראן על יחסים קורקטיים נוכח האינטרסים המשותפים לשתי המדינות.

על רקע חשש זה מנהלת איראן  בשנים האחרונות – וביתר שאת בשנה האחרונה – מאמץ דיפלומטי לגשר על הפערים בין הטאלבאן לבין ממשלת אפגניסטן למנוע זעזועים גם בשטחה על רקע אי היציבות באפגניסטן. במסגרת זו  איראן מקיימת בשבועות האחרונים בתחומה מספר כינוסים בעקבות נסיגת כוחות ארה”ב מאפגניסטן ובכירים איראנים בתחום המדיני והצבאי נפגשים בגלוי ובחשאי עם גורמי טאלבאן . במקביל,  החלה  בטהראן ב-19 יולי, ועידת פסגה  (וירטואלית) תחת הכותרת “אפגניסטן, שלום וביטחון לאורך זמן,  בהשתתפות נציגי הפלגים באפגניסטן וכן משלחות בינלאומיות. מאחורי הפסגה עומדת איראן ו”הועידה העולמית להתעוררות אסלאמית”  World Assembly of Islamic Awakening (WAIA) הפועלת מתחומה.

עלי אכבר ולאיתי (Ali Akbar Velayati), יועצו של המנהיג לעניינים בינ”ל המכהן גם כמזכ”ל [1]WAIA. בכינוס בטהראן תחת הכותרת” אפגניסטן, שלום וביטחון בר קיימא”,  נאם בפתיחת הועידה וכצפוי תקף בחריפות את ארה”ב ובמיוחד את “ההרס הרב הכאוס והקטסטרופה שהותירה לאחר 20 שנות כיבוש במדינה” והבטיח כי איראן מוכנה ל”סייע לאומה האפגנית בדרכה להשגת שלום ויציבות”.

ולאיתי גם שבח גם את מאבקה של אומה זו  בכובשים ממזרח (ברה”מ לשעבר) וממערב (ארה”ב ונאט”ו) ואמר כי השכבה המשכילה בה מודעת “לכוונות הזדון של ארה”ב לגבי עתידה”. הוא אמר גם כי מקורן של מחלוקות הדמים בין הקבוצות האתניות והפלגים השונים במדינה הוא בארבעים שנות כיבוש סובייטי ואמריקני וקרא להם לפעול למען דו-קיום ושלום[2].

 

 (ולאיתי במהלך ועידת "אפגניסטן, שלום וביטחון בר קיימא" : ארה"ב אחראית לקטסטרופה  ; איראן תתקן[3])
(ולאיתי במהלך ועידת “אפגניסטן, שלום וביטחון בר קיימא” : ארה”ב אחראית לקטסטרופה  ; איראן תתקן[3])
בתחילת יולי  ארחה איראן בתחומה כינוס בין-אפגאני של משלחות של ארגונים ופוליטיקאים אפגנים לדיון בעתיד המדינה. בין המשתתפים, אותם ארח שה”ח האיראני, מחמד ג’ואד ט’ריף, היו שר מחמד עבאס סטניקזי ( Sher Mohammad Abbas Stanikzai) הפועל בקטר ומשמש נושא ונותן בכיר מטעם הטאלבאן מטעם ממשלת אפגניסטן הגיע יונוס קאנוני  (Younus Qanuni) סגן הנשיא לעבר. בתום הגישות פורסמה הודעת סיכום משותפת בה נקבע בין היתר כי לא יושג פתרון למשבר באמצעות מלחמה וכי יש להגיע לפתרון שלום. ההודעה הודתה לאיראן על “רצונה הטוב באירוח השיחות וקידום פתרון של שלום” וציינה כי שני הצדדים ידונו בדרכים לקדם את השלום ולקבוע מועד נוסף להמשך השיחות[4].

סוף ינואר השנה ביקרה באיראן משלחת בכירה של הטאליבן בראשותו של מולא עבד אלע’אני בראדר (Mullah Abdul Ghani Baradar) , הסגן הפוליטי של הארגון וראש הלשכה המדינית שלו בקטאר וקיימה פגישה עם עלי שמח’אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי (מעל”ל) , שמתח, כצפוי ביקורת על הנוכחות האמריקנית באזור, ואמר כי “וושינגטון מעוניינת בהמשך שפיכות הדמים בין הפלגים האפגנים ולא בפתרון המשבר וכי כל מטרתה היא ליצור מבוי סתום בשיחות הפלגים השונים באפגניסטן”.

הוא קרא לשילוב כל הפלגים בשיחות השלום במדינה ואמר כי בטחונה של אפגניסטן במחוזות הגובלים עם איראן הוא גם ביטחונה של איראן ושיתוף הפעולה מצד הטאליבן הכרחי למאבק בארגון המדינה האסלאמית. הוא הציג בפני אלע’ני את נקודות החולשה בהסכם שנחתם בפברואר 20 עם ממשל טראמפ וקבע, “כי לא ניתן לסמוך על ארה”ב וכי איראן תמשיך להילחם בכל שכיר חרב אמריקני באזור”. שמח’אני הסית בפועל להמשך הפיגועים בחיילים אמריקניים כששבח את נחישותם של לוחמי הטאליבן להמשיך במאבק נגד ארה”ב ואף צייץ, כי “מי שבלה 13 שנים וסבל עינויים בגואנטנמו אינו ממהר לוותר על המאבק בארה”ב” .

משלחות של הטאליבן בראשות מולא עבד אלע’ני בראדר (Mullah Abdul Ghani Baradar) בקרה באיראן בנובמבר 2019 ונפגשה עם אסמאעיל קאא’ני, מפקד כח קדס של משמרות המהפכה, לו ניסיון רב בפעילות באזור גבולה המזרחי של איראן – אפגניסטן ופקיסטן. בדצמבר 2018 ביקר שמח’אני באפגניסטן וזמן קצר לאחר מכן הגיעה משלחת טאליבן לאיראן ונפגשה עם עבאס אראקצ’י, סגן שה”ח האיראני בניסיון לקרב בין עמדות הטאליבן לעמדות ממשלת אפגניסטן.

איראן מודאגת מהגבול המזרחי

יציאת הכוחות האמריקניים מאפגניסטן האיצה באיראן את הוויכוח הפנימי מהות היחסים הרצויה בין איראן לבין אפגניסטן בכלל ועם הטאליבן בפרט. זאת, לאור המתיחות שליוותה את יחסי שני הצדדים ערב הפלישה האמריקנית לאפגניסטן. עדות לכך ניתן לראות במאמרים סותרים בתקשורת האיראנית סביב העמדה שאיראן צריכה לנקוט לנוכח האפשרות כי הטאליבן יגיע לשלטון בקאבול וישתלטו על עוד שטחים נרחבים במדינה שכנה זו.

דובר רמשה”ח האיראני פרסם הודעה בה קבע, בין היתר, כי איראן רואה בביטחון וביציבות באפגניסטן משום בטחונה שלה  ו”לא תסבול חוסר שקט במדינה..אנו שולטים ומפקחים מקרוב על הגבול וממשיכים לקיים הערכות מצב”. הוא אמר כי איראן מאמינה בדרך הדיאלוג ותמשיך לקיים מפגשים בין-אפגניים “אנו נמצאים בקשרים קרובים עם קבוצות שונות באפגניסטן ונמשיך לתרום לכל יוזמה. הוא הוסיף, כי לפי שעה הגבול האיראני-אפגני רגוע נוכח פריסת כוחות איראניים סמוך אליו.[1]

מנהיג איראן ח’אמנהאי, קרא בתחילת יולי לכוחות המזויינים האיראנים, לגלות מוכנות וערנות רבה נוכח ההתפתחויות האחרונות באפגניסטן והשתלטות טאלבאן על חלקים גדולים ממנה ובכלל זאת מעברי הגבול לאיראן. משמרות המהפכה פרשו כוחות באזור הגבול עם אפגניסטן לאחר השתלטות הטאלבאן על מעברי הגבול.

 

עבדאלרחים מוסוי (Abdolrahim Musavi) מפקד צבא איראן , ביקר (14.7) בגבול המזרחי ואף הגיע עד למעבר דוקארון (Dogharun) ולאחר מכן התקדם לעבר גבול זה. לדבריו, “לא נשקפת שום סכנה” לגבול המזרחי של איראן והכוחות המזוינים האיראניים תמיד מוכנים להתמודד עם “איומים חמורים”. הוא הדגיש, כי 90 אחוז מהגבולות מפוקחים באמצעות חיישנים, אמצעים אלקטרוניים, מצלמות ומל”טים. הוא הוסיף, כי “איראן מודעת היטב גם לאפשרות שגורמים רשעים ינסו לנצל את המצב באפגניסטן.”

מעבר הגבול בין אפגניסטם לאיראן שנכבש לאחרונה על ידי הטאליבן. המעבר נפתח ב-19 ליולי לתנועת סחורות
מעבר הגבול בין אפגניסטם לאיראן שנכבש לאחרונה על ידי הטאליבן. המעבר נפתח ב-19 ליולי לתנועת סחורות

סגן מפקד כוחות היבשה של איראן פרהאד אריאנפאר (Farhad Ariyanfar) אמר כי הפיקוח על נקודות הגבול עם אפגניסטן גבר נוכח בריחה של חיילים אפגנים לשטח איראן מאימת הטאליבן. במהלך השתלטות הטאליבן על אזורים שונים היו מספר מקרים של הוצאות להורג של חיילים אפגנים שהסגירו את עצמם.

עדיין לא ברור היקף תגבור הכוחות האיראניים בגבול עם אפגניסטן נוכח אפשרות של עימות מול הטאליבן’ אך נראה שמספר הכוחות גדל בצורה ניכרת. ביקור מפקד הצבא בגבול עם אפגניסטן התקיים לאחר שהטאליבן כבש את המעבר אסלאם ק’לעה (Islam Qala) בצד האפגני ב -8 ביולי בנקודה המהווה נקודת האפס של הגבול בין מחוז הראט לגבול דוקארון באיראן. דוקארון מהווה נקודת הגבול האיראנית דרכה מתנהל רוב המסחר בין שתי המדינות עם הקף סחר של 3 מיליארד דולר לשנה. המסחר עם אפגניסטן אפשר לאיראן לעקוף את הסנקציות האמריקניות ושמש צינור חמצן עבור המשטר האיראני, שהשקיע בפיתוח תשתיות באזור ואף חנך לפני כחצי שנה קו רכבת באזור הגבול.

דובר הממשלה, עלי רביעי, אמר כי המסחר במעבר זה ובמעברים נוספים( Mahirud-Abu Nasr Farahi ) נפסק לאחר השתלטות הטאליבן על המעברים מצדם האפגני. חלקם נפתח בינתיים מחדש למעבר דלק וסחורות מאיראן לאפגניסטן . בכל מקרה אפגניסטן הודיעה לאיראן, כי בכוונתה לסגור את כל מעברי הגבול לאיראן במהלך עיד אלאצ’חא (19-23 יולי). הטאליבן כבש שתים מתוך שלוש מעברי הגבול עם איראן Dogharun and Mahirud-Abu Nasr Farahi.

הדיווחים מצביעים על כך שחלק מכוחות משמר הגבול האפגאניים מצאו מקלט באיראן וכעבור מספר ימים, טהראן החזירה אותם בטיסה לקאבול. בתוך כך תורכיה פרסה כעשרים אלף חיילים לאורך גבולה עם איראן בניסיון למנוע מעבר פליטים אפגנים, הנסים נוכח התקדמות הטאליבן, לשטחה .

מפקד הצבא, מוסווי, בביקור בגבול איראן עם אפגניסטן, 14.7.2021, התמונה: סוכנות פארס
מפקד הצבא, מוסווי, בביקור בגבול איראן עם אפגניסטן, 14.7.2021, התמונה: סוכנות פארס

איראן מארחת יותר משלושה מיליון פליטים אפגניים והאפשרות לחזרת הטאליבן לשלטון בקאבול, תעמיד את איראן שוב בפני גל עצום של פליטים. כבר בשבועות האחרונים ככל הטאליבן הצליח להשתלט על ערים נוספות באפגניסטן, אלפי פליטים אפגניים הבורחים ממדינתם, מנסים להגיע לאירופה דרך איראן ותורכיה.

איש דת בכיר : אסור לבטוח בטאליבן המבצע מעשי זוועה

כאמור באיראן, המנסה לתווך בין הטאליבן לממשלת אפגניסטן, נחלקות הדעות גבי המדיניות שיש לנקוט מול הטאליבן. הדעות נעות משיתוף פעולה עם הארגון נוכח החיזור של מדינות רבות אחריו בניסיון למצוא ערוצי קשר לבין אזהרות להיערך לעימות מול הארגון ולנסות למנוע את פגיעתו באזרחים השיעים.

(גלפאיגאני : תמיכה בטאליבן : טעות שלא ניתן יהיה לתקנה).
(גלפאיגאני : תמיכה בטאליבן : טעות שלא ניתן יהיה לתקנה).

במסגרת זו אחד מאנשי הדת הבכירים ביותר באיראן האיתאללה הבכיר (עט’מא) לטפאללה צאפי-גלפיגאני גינה באתר האינטרנט שלו את “מעשי הזוועה הנוראיים באפגניסטן המהווים בושה לאנושות” ואת שתיקת העולם נוכח מעשים אלה. מקור הסמכות הדתית, גלפיגאני אמנם לא נקב בשמו של הטאליבן, אך כתב כי “לבטוח בקבוצה שההיסטוריה שלה רצופה במעשי זדון ורצח המוכרים לעולם מהווה טעות גדולה שלא ניתן יהיה לתקנה” מתוקף תפקידי כאיש דת וכאדם להזהיר את כל הממשלות, הגופים הבינלאומיים, במיוחד האו”ם, ארגון הועידה האסלאמית, את הרפובליקה האסלאמית של איראן להגיב ברצינות ובנחישות למעשים הברבריים ומותם ועקירתם של אזרחים אפגנים רבים תחת מכבש הארגון. יש להפסיק מעשים אלה… שתיקה עכשיו תוביל לצער ולחרטה בעתיד.

 

“כיהאן” חזר בו מעמדתו התומכת במו”מ עם הטאליבן

העיתון “כיהאן” המנוהל על ידי חסין שריעתמדארי, העיתונאי השמרן המקושר היטב למנהיג ח’אמנהאי ומשמש נציגו בעיתון, פרסם בימים האחרונים מאמר נגד הטאליבן, הסותר את השקפתו הקודמת של העיתון כלפי הארגון .

לפני פחות משבועיים, נכתב בעיתון , במקביל להצהרות של גורמים איראניים אחרים, כי “הטאליבן הנוכחי שונה מה שהכרנו. זו לא אותה הקבוצה שהייתה עורפת ראשים… הארגון התקדם ומעשיו אינם דומים לפשעים הנוראיים של דאע”ש בעיראק. הוא אף הצהיר כי אין לו שום קשר לפשעים נגד השיעים במדינה ושלא ינקוט בעמדה קשה כלפי שיעים”. בעבר תקף הטאליבן שיעים באפגניסטן וגרר לא אחת פעולות תגמול מצד איראן. האחרונה חוששת כי לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים ישוב הארגון לפגוע באוכלוסייה השיעית.

“כיהאן” במאמרו החדש, כתב כי “הדרך שבה כוחות הטאליבן השתלטו על אפגניסטן היא לאלץ שבטים ודתות אחרים להיכנע לשליטתם המוחלטת, וזה למעשה סוג חדש של ‘טוטליטריות’ של הקבוצה שאם תעלה בידיה לשלוט על אפגניסטן, היא בהחלט תפעיל נשק כדי להשתיק אחרים ובוודאי תפנה עורף להבטחותיה הנוכחיות.”

המאמר, שנכתב על ידי סעדאללה זארעי, האישיות המקורבת ללשכתו של האיתאללה עלי ח’אמנהאי, הוסיף: “הטאליבן דוחה את החוקה שאושרה על ידי רוב העם האפגני, ואפילו אומר כי תיקון החוקה לא יספק את הארגון”. לדעת כיהאן, “הטאליבן מייצג אולי רק 30% מהעם האפגני, אך הוא כבר אומר בגלוי כי אינו מסכים לקיום בחירות לפרלמנט או לנשיאות. ”
העיתון “Etemad-e-Melli” בטהראן חשף כי כיהאן שינה את דעתו כלפי הטאליבאן לאחר שנתקל בגל של ביקורות מצד השמרנים אשר הדגישו, כי כל קירבה לטאליבן או ניסיון לעצום עין על מעשי הארגון, מסכן גם את איראן, וכתוצאה מהביקורות “מהגבוה” העיתון כיהאן פרסם מאמר מערכת ברוח שונה לחלוטין.

גם יועץ בכיר במשרד הנשיאות של אפגניסטן “. שאהחסין מרתצ’וי (shahussain murtazawi), הביע תקווה כי עמדת “כיהאן” התומכת בפשעי הטאליבן אינה משקפת את עמדת ממשלת איראן “אולי האדם האחראי על העיתון סבור שהטאליבן ילחמו במדינה האסלאמית לאחר ניצחונם או יספקו יותר מים לאיראן. באיראן מאימוץ גישה מוטעית כלפי הטאליבן והזכיר להם לא לשכוח את רצח הדיפלומטים האיראנים ב-1998 במזאר א-שריף (Mazar-e-Sharif).

בנוסף, העיתון השמרני ג’ומהורי אסלאמי, היוצא לאור בטהראן כתב השבוע, כי “למרות שמנהיגי הטאליבן הצהירו, כי הם אחים דתיים עם השיעים של אפגניסטן, הטאליבן לא נותן מקום רב לשיעים בכל הנוגע לשלטון. ” “הקבוצה הצהירה כבר בדוחא כי במקרה של מחלוקת בין הצדדים, הקריטריון יהיה הלכת הדת ה- Hanafi ולא ההלכה הג’עפרית.”

מנגד, אחמד נאדרי, נציג בפרלמנט האיראני, כינה את ה “התנועה האצילית” באזור ואמר כי שיתוף הפעולה בין שגרירות איראן בדוחא עם הטאליבן יכול לקדם יציבות בחברה האפגאנית ולמנוע חדירת קבוצות כגון דאע”ש. ” חבר ועדת החוץ והביטחון במג’לס, מג’תבא זו’נורי (Mojtaba Zonnouri) אמר כי לא ניתן להתעלם מתפקידו של הטאליבן באפגניסטן, אך עליהם למלא תפקיד מועיל ולאמץ עמדה רציונלית ולא מתעמתת עם שכנותיה והקהילה הבינ”ל.

לדבריו, בכל מקרה “לא ניתן להשוות את הטאליבן לאלקאעדה או למדינה האסלאמית”. בהתייחסו לדברי דובר שר ההגנה האפגני לפיהם הטאליבן לא השתנה, אמר זונורי כי איראן תביא עמדה זו בחשבון בשיחות התיווך. הוא הוסיף, כי איראן תדון בהשלכות ההתפתחויות באפגניסטן על ביטחונה הלאומי ותעקוב מקרוב אחרי השפעתן השלילית האפשרית על גבולותיה, כלכלתה וביטחונה של איראן. חבר ועדת החוץ והביטחון הזהיר כי איראן לא תסבול כל מהלך המסכן את ביטחונה הלאומי ואת הכלכלה והאומה האיראנית .

לא רק גורמים שמרנים וקיצונים במשטר האיראני קראו לא לשלול מראש אפשרות של קיום שיח עם הטאליבן, אלא סעיד לילאז, פרשן בכיר במחנה פרו- רפורמה באיראן וחבר במפלגת “משרתי השיקום” אמר בשבוע האחרון, כי “אנחנו לא צריכים להתנגד להם במידה והם משתפים פעולה עם איראן”. בראיון לעיתון “אעתמאד-ה מלי”, אמר לילאז ,כי “הטאליבן יכול להיות אחד הכלים החזקים ביותר למשחקים הדיפלומטיים של איראן באזור ובעולם”. לדבריו כל מדינות העולם מחפשות באחרונה לקיים מגעים דיפלומטיים עם הטאליבן, אך אנחנו באיראן עדיין תקועים עם סדרה של סטריאוטיפים ישנים. למשל, אומרים, כי הטאליבן לא מכבד את זכויותיהן של נשים אפגאניות. אך זו לא הבעיה שלנו, זו הבעיה של אזרחי אפגניסטן, תנו להם לפתור את זה בעצמם. אנחנו לא צריכים להתערב בענייני אפגניסטן לטובת קבוצה מסוימת זו או אחרת, ועלינו לאפשר לחלוף התנאים במהלכים טבעיים, ואם הטאליבן יעלה לשלטון בסוף התהליך, עלינו לנסות לבסס עמו מערכת יחסים.”

שר החוץ האיראני מארח בארמון משרד החוץ בטהראן את משלחת הטאליבן, הביקור השני של אנשי הארגון בשישה החודשים האחרונים באיראן. התמונה, רויטרס, 7.7.2021

הבעת סוג של תמיכה מצד הגורמים האיראניים בטאליבן בעת האחרונה הפתיעה את דעת הקהל באיראן. אזרחים איראנים הביעו פליאה ברשתות החברתיות מכך שפקידים ברפובליקה האסלאמית, שכינתה פעם את הטאליבן “טרוריסטים”, מכנים אותה כעת “תנועה אצילית”. גישה זו גררה ביקורת מצד כמה דמויות ופעילים פוליטיים באיראן, כולל פוליטיקאים שהיו בעבר מקורבים לממשלה. מהדי נצירי, דמות שמרנית בעבר שבעצמו היה העורך הראשי של עיתון כיהאן, תקף בחשבון הטוויטר שלו את הגישה וכינה אותה ניסיון לטהר את הטאליבן.

אחמד זיידבאדי, אנליסט פוליטי פרו- רפורמיסטי כתב כי הטאליבן הוא רוע שאין מנוס מלהתמודד מולו, אך לדבריו, ההתייחסות הנבונה עם הארגון עשויה להביא לתוצאות חיוביות לאזור. הפרשן מציין כי מהממשל של טראמפ וביידן ועד רוסיה, סין, הודו וברוב מדינות האזור, הם הקימו ערוצי תקשורת עם הטאליבאן ולכן לא ניתן לצפות מאיראן לבדה לעמוד איתם ולהתנער מהם. לדבריו “בשעה שיציבות ופיתוח של אפגניסטן יכולים להיות מועילים לכולם, אם איראן או מדינות אחרות יראו באפגניסטן כמקום להמשיך את הסכסוכים שלהן עם יריביהן, המדינה הסובלת והענייה הזו לא רק שלא תראה התפתחות ויציבות, אלא תהפוך לגורם של חוסר יציבות ונחשלות של האזור כולו.”

הפרשן הבכיר האיראני המשיך וכתב, כי “הפיתוי של פקיסטאן להשתמש באפגניסטן כמנוף נגד הודו והפיתוי של איראן להפוך את אפגניסטן למכשול בפני אמריקה, מזיקים מאוד לשתי המדינות. במקום גישה זאת, יש להציל את אפגניסטן מהסכסוך האזורי והבינלאומי ולהפוך אותה למרכז לשיתוף פעולה אך לדבר יידרש ראיית הנולד, שתשפיע באופן מופלא על היציבות האזורית ועל המערכת הבינלאומית. מנקודת מבט זו, ניתן להפוך את סוגיית הטליבאן שהוא רוע, למקור לרווחים למען האזור כולו.”

זיכרונות נשכחים ומרים

נסיגת הכוחות האמריקניים ונאט”ו מאפגניסטן והתהליך השתלטות הטאליבן על המדינה מעוררת באיראן זיכרונות נשכחים ולא נעימים. לאיראן נותר חשבון היסטורי פתוח וזיכרון צורב מעימותים קודמים עם הטאליבן.

במהלך 1998 נהרגו מאות לוחמי טאליבן בהתקפות של הברית הצפונית Northern Alliance בה הייתה חברה מפלגת האיחוד האסלאמית (Hizb‐i‐Wahdat Islami) השיעית, שנתמכה על ידי איראן (. בתגובה ב-8 אוגוסט 1998 תקף הטאליבן את הקונסוליה האיראנית בעיר מזאר-ה שריף ( (Mazar-e Sharif, באפגניסטן, והרג 11 דיפלומטים איראניים וכתב IRNA , תקרית שהביאה את איראן לרכז למעלה משבעים אלף חיילים לאורך גבולה עם אפגניסטן והייתה על סף התערבות צבאית באפגניסטן. איראן אף הפיקה סרט Mazar Sharif סביב האירוע (2015). במסגרת צעדי תגובה נוספים של הטאליבן הם עצרו את זרימת המים מסכר באזור (Kajaki Dam) וגרמו לבצורת ונזקים אקולוגיים באיראן. לאחר הפלישה האמריקנית חודשה זרימת המים .

 מתוך הסרט Mazar Sharif
מתוך הסרט Mazar Sharif

זמנים משתנים

איראן הבליגה אז, אך מעת לעת פעלה נקודתית נגד גורמים בטאליבן לצד יצירת קשרים עמם בעיקר לאחר המערכה האמריקנית באפגניסטן מאז פיגוע 9/11. במהלך הפלישה האמריקנית לאפגניסטן (2001) התירה איראן לארה”ב להשתמש במרחב האווירי שלה כדי לתקוף באפגניסטן כדי לבוא חשבון עם הטאליבן הסוני שצבר עוצמה במדינה והיווה איום על גבולה.
בהמשך , נוכח התמשכות המלחמה באפגניסטן והשתנות הנסיבות הגיאו-אסטרטגיות באזור, בעיקר הכללתה בציר הרשע על ידי בוש הבן, והנוכחות האמריקנית על גבולה, העניקה איראן מקלט לפליטים אפגנים ובהם חמזה בנו של אסאמה בן לאדן ומספר שתים בארגון מחמד אלמצרי שחוסל בטהראן ומשה”מ אף סייע לטאליבן ולמספר קבוצות טרור באפגניסטן הפועלות נגד הכוחות האמריקניים. איראן גם שתפה פעולה עם הטאליבן במאבק במדינה האסלאמית לאורך הגבול המשותף בין שתי המדינות. אחד מנהיגי הטאליבן מולה אח’תר מנצור Mullah Akhtar Mansour חוסל במאי 2016 כשחזר מאיראן.

שר החוץ האיראני אמר בראיון ל- TOLOnews לפני כחצי שנה, כי “לא סלחנו ולא שכחנו” את הרצח הזה, אך הוסיף כי בהתחשב ב”מציאות הנוכחית”, איראן רואה עתה בארגון הטאליבן “כחלק מהפתרון” בבעיות של אפגניסטן. יודגש, איראן מארחת בתחומה למעלה משלושה מיליון אזרחים אפגניים (מתוכם כמיליון פליטים) באדמתה. חלקם אף התחתנו עם אזרחי איראן. שהיית הפליטים באיראן ומצוקתם הכלכלית מנוצלת על ידי גורמי ביטחון (משה”מ ומודיעין) איראניים לגיוס למיליציות שיעיות שונות וכן להפעלת סוכנים בשטח אפגניסטן. לעיתים מאיימים המגייסים בגירוש המשפחה מאיראן אם הם נתקלים בסירוב. במהלך ה”אביב הערבי” ארגנה איראן מסגרת מיליציונית מתוך השיעים האפגניים מקרב קהילת ההזארה (Hazara هزاره) השוהים באיראן תחת השם “חטיבת פאטמיון” (לואא’ פאטמיון) (Fatemiyoun Brigade) אותם הטילה איראן אל המערכה באזורים שונים בסוריה בסוריה לאחר שאומנו בשטחה. רבים מהם מצאו בה את מותם. הארגון נכלל ברשימת הטרור של ארה”ב.

קאסם סולימאני עם Fatemiyoun Brigade
קאסם סולימאני עם Fatemiyoun Brigade

אתגר עצום לנשיא ראיסי

אפגניסטן מהווה עבור איראן אתגר מורכב המגלם סיכונים וסיכויים והיא מתמרנת ביניהם בזהירות רבה הן מבחינה דיפלומטית והן מבחינה ביטחונית נוכח הגבול המשותף הארוך ביניהם ומדיניותה להרחיק סכסוכים פעילים ואויבים מגבולותיה . עזיבת הכוחות האמריקניים מגבירה את החשש באיראן מחידוש העימותים ההיסטוריים – סונים שיעים – עם אפגניסטן ומגלי פליטים אפגניים לשטחה העלולים להעמיס עוד על כלכלתה המקרטעת.

בשלב זה מנסה איראן לתמרן בין אילוצים מדיניים גיאו-אסטרטגיים לבין שיקולים דתיים וכבר מסתמן כי אנשי דת בכירים במדינה מזהירים מפני הטאליבן בעוד המדינאים מחפשים דרכים לדיאלוג.

סוגיית היחסים הדתיים והמדיניים-כלכליים עם אפגניסטן שלאחר נסיגת הכוחות האמריקניים תהווה אתגר גדול לנשיא הנכנס, אבראהים ראיסי. זאת, בעיקר נוכח הגבול המשותף בין שתי המדינות דרכו עוברים מים (הנהרות הלמנד והרי-רוד Helmand and Hari Rud) סחורות, סמים, קבוצות חמושות ונשק והוא מהווה את המדדים המגדירים ומעצבים את היחסים בין המדינות.
הפסקת זרימת המים יכולה לפגוע קשות באיראן הסובלת ממילא בעיות מים קשות המשפיעות על התעשייה ורווחת התושבים. לאחרונה הביעה איראן דאגה מהשלכות חנוכת (מרץ 21) סכר Kamal Khan שנבנה בסיוע הודו (הבוחנת אף היא עתה את עתיד יחסיה עם אפגניסטן) , על נהר ההלמנד על החקלאות, עדרים הסביבה ומערכות אקולוגיות. הגם שאפגניסטן הבטיחה את הזרמת המים לאיראן היא התנתה כל תוספת באספקת דלק. בכל מקרה סוגיית מקורות המים היא סוגיה מרכזית ביחסי שתי המדינות.

 

(סכר כמאל ח'אן : קרב על מקורות מים)
(סכר כמאל ח’אן : קרב על מקורות מים)

מפקד כח קדס, קאא’ני, שעשה את רב הקריירה הצבאית שלו במשמרות המהפכה באזור הגבול האפגני והפקיסטני יוכל לסייע לאיראן בהתמודדותה עם האיום המתחדש של הטאליבן על גבולה המזרחי , נוכח היכרותו עימם במהלך תפקידו הקודם וקשריו עמהם. יחד עם זאת, קשרים אלה, במהלך הסיוע לטאליבן נגד הכוחות האמריקניים ונאט”ו, עשויים לקדם ערוצי הדברות והרגעה בעתות מתיחות.

[1] https://tinyurl.com/5f8pwkas

[2] https://tinyurl.com/4fbv43d9

[3] https://tinyurl.com/VelayetiAfghan1907

[4] https://farsi.iranpress.com/iran-i200176

[1] https://kayhan.ir/en/issue/2061/2

 

חלקים מתוך המסמך התפרסמו באתר “ישראל היום”.