מזה חמש שנים, מאז סבב הלחימה האחרון בין ישראל וחמאס, מחזיק חמאס את שרידי גופותיהם של שני החיילים הדר גולדין ואורון שאול, שנחטפו על ידי חמאס תוך הפרה של הפסקת-אש הומניטרית שנכפתה על ידי האו"ם ושנתמכה על ידי האיחוד האירופאי וארה"ב. חמאס גם מחזיק בשני אזרחים ישראליים.
למרבה הצער ובניגוד לנורמות הומניטריות בינלאומיות המקובלות בעולם, נראה כי ההחזרה למשפחותיהם של החיילים והאזרחים הונחה על שולחן המו"מ במסגרת המגעים המתמשכים עם חמאס, בתיווך האו"ם ומצרים, במטרה להגיע להסדר הפסקת אש לטווח ארוך.
הזכות של המשפחות לדעת מה גורלם של ילדיהם, החלות על לטפל בכבוד בשרידים של חיילים ולהחזירם למשפחותיהם, מהווים מחויבויות בסיסיות ומקובלות, המחייבות את כולם, בכל נסיבות. מחויבויות אלו הן מחוץ, מעל ומעבר לסוגיות טקטיות או אסטרטגיות ספציפיות המתעוררות תוך כדי, או לאחר לחימה ותוך כדי ניהול מו"מ לקראת עסקה פוליטית או צבאית להסדרת הסכסוך בין הצדדים.
אין לאפשר למחויבויות הומניטריות אלו לשמש קלפי מיקוח, והחזרת החיילים והאזרחים לא צריכה להיות מותנית בכל עסקה להחזרת אסירים פליליים שנדונו בגין מעשי טרור.
אין לצדדים לסכסוך השואפים להגיע להפסקת הלוחמה, להפוגה או לעסקה כלכלית או ביטחונית, כל פררוגטיבה לבחור, לפי כדאיות פוליטית או כלכלית, מבין המחויבויות ההומניטריות להחזרת אנשים.
כל מי שמעורב ביישוב סכסוך – אם הצדדים לסכסוך ואם אותן המדינות וגופים בינלאומיים המסייעים, מתווכים או מעורבים בארגון עסקאות סיוע – כולם מחויבים באופן שווה לציית ולממש את המחויבויות ההומניטריות ולכבד הבסיסיות להביא להחזרה בלתי מותנית של החיילים והאזרחים הנעדרים.
היות שחטיפתם של החיילים על ידי חמאס נעשתה תוך הפרה בוטה של הפסקת אש שנכפתה בחסות האו"ם, שומה על האו"ם, ובמיוחד על נציגו
של מזכיר הכללי של האו"ם ניקולאי מלדנוב, לשעבר שר החוץ והביטחון של בולגריה, לעשות הכל כדי להבטיח החזרת החיילים והאזרחים בלא התניה לעסקה כלשהי.
ברור שכל קשר "מסחר" בין החזרת החיילים והאזרחים לבין כל סוגיה אחרת ופחות הומניטרית על שולחן המו"מ, משמע התעלמות או פגיעה בערכה של המחויבות הבינלאומית להביא להחזרת הנעדרים בלא כל התניה. כל מי שמעורב במסחר בלתי מוסרי זה למעשה מפר את אותן הנורמות הבינלאומיות.
אותן הנורמות הבינלאומיות מחייבות החזרת נעדרים, כיבוד שרידים וזכות המשפחות לדעת על גורלם של ילדיהם, התפתחו בדין ובפרקטיקה הבינלאומיים משך שנים רבות ונכללו באמנות בינלאומיות ובהמלצות והחלטות של מוסדות בינלאומיים.
לפני כ-45 שנה אימצה העצרת הכללית של האו"ם, בנובמבר 1974 החלטה בדבר סיוע ודיווח על נעדרים בלחימה. ההחלטה חזרה על הנורמות המקובלות תוך "הכרה בעובדה שאחת מתוצאותיה הטרגיות של לחימה היא העדר מידע על לוחמים ואזרחים הנעדרים או הרוגים".
העצרת הצהירה ש-"השאיפה לדעת על גורלם של אהובים הנעדרים תוך כדי לחימה, מהווה שאיפה אנושית שחייבת להתממש ככל האפשר, ואין למנוע העברת מידע על נעדרים או מתים בלחימה רק עקב העובדה שסוגיות אחרות טרם הוסדרו."
העצרת קראה לצדדים לסכסוכים, בלי כל קשר לאופיים ומיקומם, "לספק מידע על הנעדרים, לאתר ולסמן קברים, להקל החזרת מתים ולספק מידע על נעדרים".
החלטות והמלצות חדשות יותר בנושא זה התקבלו בוועידות של הצלב האדום הבינלאומי, ועדת האו"ם לזכויות אדם ובגופים הפרלמנטריים של אירופה. כמו כן הקהילייה הבינלאומית אימצה ב-2006 "אמנה בינלאומית להגנה על כל האנשים מפני היעלמות לא רצונית" (ישראל לא הצטרפה לאמנה זו). האמנה אושרה מחדש את האיסור על היעלמות לא רצונית של אנשים וכן זכותן של משפחות לדעת על גורלם של קרוביהם הנעדרים עקב לחימה, וכן המחויבות לכבד שרידי מתים ולהחזירם למשפחות.
ב-11 ליוני 2019 הוסיפה מועצת הביטחון של האו"ם את קולה הסמכותית ומשמעותית בהחלטה 12474 שנתקבלה פה-אחד הקוראת לצדדים לסכסוך מזויין לנקוט בכל הצעדים הנחוצים לחפש באופן פעיל אחר אנשים נעדרים, ולאפשר החזרת שרידיהם ולדווח על נעדרים "ללא כל אבחנה שלילית" (without adverse distinction).
ההחלטה מאשרת את "החשיבות שבהעברת מידע למשפחות בדבר גורלם של קרוביהם, בהתאם ל דין ההומניטרי הבינלאומי, שיש בו חשיבות הומניטרית חיונית". המועצה צוותה על צדדים ללחימה לאסוף, לשמור ולנהל כל מידע וחפצים רלבנטיים הנוגעים לאנשים נעדרים, לחפש, לזהות את ההרוגים ולהחזיר ככל האפשר את השרידים למשפחותיהם.
המועצה קראה גם לכל הצדדים להתיר מעבר בטוח ללא הפרעה לפעילים הומניטריים העוסקים בחיפוש וזיהוי נעדרים או שרידים, דחוף ככל האפשר. המועצה עודדה את הנציגים, היועצים והשליחים המיוחדים של האו"ם לפעול במסגרת המנדט שלהם, למען נעדרים במסגרת הסכסוך.
הדגש של מועצת הביטחון על הצורך להחזיר נעדרים ושרידים "ללא כל אבחנה שלילית" מבהיר ביתר בהירות את החשיבות בכך שכל מי שמעורב בפעילות, ובמיוחד נציג האו"ם מלדנוב, לא יהיה שותף לעסקה המתנה החזרת נעדרים על סוגיות אחרות.
במגעים הבלתי ישירים עם חמאס באמצעות מתווכים כמו נציג האו"ם ומצרים, חיוני שיצייתו למחויבויות הבינלאומיות, וספציפית שלא יתאפשר את השימוש בחיילים ובאזרחים הנעדרים כקלפי מיקוח בכל עסקה. דבר כזה מהווה זלזול ברגשות וברגישויות המשפחות וכן הפרה ברורה של אותן הנורמות הבינלאומיות האוסרות התניית ההחזרה של הנעדרים לסוגיות פוליטיות, כלכליות או בטחונות בין הצדדים.
החזרת החיילים הדר גולדין ואורון שאות, וכן האזרחים הנעדרים חייבת לעמוד בקטגוריה נפרדת, הגוברת על כל יתר העדיפויות במגעים בין ישראל, האו"ם, מצרים וחמאס. אסור להפחית בחשיבות העליונה של סוגיה זאת, אסור שהיא תותנה לכל סוגיית מו"מ כגון פרויקטים אזרחיים, כלכליים והומניטריים ברצועת עזה, העברת כספים או שחרור אלה שמרצים עונש על מעשי טרור.
המחויבות חייבת להיות, בראש וראשונה, ולפני כל דבר אחר, להביא מידע למשפחות ולפעול להשבתם ארצה. כל יתר הסוגיות יכולות לשמש בסיס למו"מ ולהיות קשורים זו בזו, אבל לא החיילים והאזרחים הנעדרים, הצריכים להיות מעל ומעבר לכל עסקה או הסדר.
מאחר שמחויבות זאת היא מקובלת במלואה על הקהילייה הבינלאומית ומהווה רכיב חשוב בקרב של הדתות והמוסר העולמי, מחובתם של כל המדינות והגופים הבינלאומיים לעשות ככל שביכולתם כדי להביא להחזרתם למשפחותיהם של החיילים והאזרחים הנעדרים ללא כל התניה או אבחנה שלילית וללא כל זיקה או התנייה פוליטית.
פורסם בג'רוזלם פוסט.