עבור לתוכן העמוד
Menu

החזון הטורקי מתפשט גם לאפגניסטן

 אלכס קאסידיאריס, יועץ אבטחה בינלאומי הממוקם בלונדון, בעל תואר שני במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג בלונדון , פרסם מאמר פרשנות באתר "אל ערביה" ובו הוא מנסה לנתח את הגישה של טורקיה לנסיגת ארה"ב מאפגניסטן והניסיון שלה להשפיע גם באזור זה.

לדברי קאסידיאריס טורקיה שואפת לנצל את הדינמיקה האזורית הנוכחית והכאוס המשתרר בקאבול ולמנף את עמדתה הבינלאומית על ידי חיפוש תפקיד מרכזי באפגניסטן שלאחר ארה”ב.

בחודשים האחרונים טורקיה מחפשת תפקיד גדול יותר באפגניסטן. אנקרה עשתה מאמצים רציניים להגביר ולהיות מעורבת בתהליך השלום בין ממשלת אפגניסטן לטאליבן, כולל ארגון ועידת שלום אפגנית המיוחלת באיסטנבול באפריל שנדחתה לאחר מכן.

לאחרונה, טורקיה הציעה לשמור ולנהל את שדה התעופה חמיד קרזאי בקאבול , נתיב היציאה העיקרי של דיפלומטים מערביים ועובדים הומניטאריים.

נוכחותם של כוחות טורקיים תשמור על דריסת רגל של נאט”ו במדינה, תבטיח ביטחונן של תשתיות קריטיות, ואולי תמנע הסלמה של סכסוך לכלל המדינה.הנשיא ארדואן אמר ביוני כי טורקיה תהיה המדינה “האמינה היחידה” שנותרה לייצב את אפגניסטן.

ההצעה של טורקיה מגיעה ברקע משבר חמור מול ארה”ב וטורקיה מבקשת דרך אפגינסטן לשפר את מעמדה בוושינגטון ובנאט”ו.

תפיסה זו של טורקיה כשותפה אמינה לשני הצדדים מעניקה מעמד שמעולם לא היה יכול להיות מושג על ידי ארה”ב או מעצמה אחרת של נאט”ו בשום פנים ואופן.

במקביל, אנקרה תוכל גם להשתמש בקשריה המיוחדים עם פקיסטן כדי לייעל את ההקשר האזורי וליצור את התנאים הרצויים לדיאלוג דו-צדדי .

בהתחשב בכך שיכולות הטליבאן, בכל רמה, נשענות במידה רבה על הקלות משטחה של פקיסטן, איסלאמאבאד יכולה להפוך מגורם חתרני אולי למעורבת ביטחונית,  שיהיה בסיסי להתקדמות השלום וליציבות ארוכת טווח באפגניסטן.

מייסד ומנהל מכון ללימודי מלחמה ושלום , קביל מבוסס, אניית נג’פיזאדה, הצהיר לאחרונה בראיון כי טורקיה יכולה לעודד את כל הגורמים הפוליטיים באפגניסטן לעבוד יחד ולמצוא בסיס משותף לשלום ולפיוס, בכך שהוא ישמש כמתווך בין הממשלה לטאליבן, אנקרה יכולה להראות שפתרון פוליטי אפשרי הרבה יותר מאשר צבאי, אם לא הדרך הקיימת היחידה.

המשמעות של שדה התעופה בקאבול

למרות ששר ההגנה הטורקי, הולוסי עכר, הצהיר לאחרונה כי טורקיה לא מתכננת להעלות כוח אדם נוסף לאפגניסטן – ישנם כ -500 חיילים שכבר מוצבים במדינה – המשא ומתן עדיין מתנהל והצעדים הבאים טרם אושרו.

אחת התפקידים העיקריים שיוכלו הכוחות הטורקיים לבצע על עצמם לאחר כל תגבור צבאי אפשרי תהיה ביטחון שדה התעופה חמיד קרזאי בקאבול. המשמעות האסטרטגית של שדה התעופה היא מכרעת בשל נוכחותן של משימות ושגרירויות מערביות, שיישארו פעולות לאחר נסיגת כוחות נאט”ו.

השליטה בתשתיות קריטיות, ובמיוחד בשדה תעופה, מבטיחה עומק אסטרטגי מסוים עבור כוחות הצבא השולטים בה. שדה התעופה בקאבול לא רק משרת טיסות מסחריות ואזרחיות אלא גם מקל על פעולות התעופה הצבאית.

מי ששולט בשדה התעופה משיג יתרון אסטרטגי חיוני בסכסוך אזרחי פוטנציאלי, ואם הטאליבן יעלה עליו ממשלת אפגניסטן עלולה למצוא את עצמה במצב עגום.

 

המטרה – ארה”ב

בהקשר זה, אנקרה תמשיך לדחוף להשיג תמיכה לוגיסטית וכספית רבה ככל הנראה מבני ברית נאט”ו על ידי הדגשת חשיבות הביטחון של שדה התעופה בקאבול. ניתן להשתמש במצב זה גם מבחינת הצעתו של ארדואן למינוף עם ארה”ב.

במקביל, טורקיה מבקשת להשתמש בכמה מקשריה הבינלאומיים ליצירת כוח כמעט-לאומי בהובלת טורקיה להגנת שדה התעופה.

ארדואן הצהיר לאחרונה כי ניתן לפרוס כוחות פקיסטניים והונגרים לעבודה תחת הגג הצבאי של אנקרה להגנת מתקני שדה התעופה. להצעה כזו יש השלכות גאופוליטיות משמעותיות, בהמשך לרציונל המבצעי הברור.

פריסה פוטנציאלית של כוחות פקיסטניים תחזק ותיכנס לשיתוף הפעולה של אנקרה ואיסלאמאבאד באפגניסטן. פקיסטן יכולה לספק תמיכה מודיעינית חיונית באזור ולעבוד כגורם מאזן בין הטאליבן לממשלה.

“ההצעה של טורקיה באה בזמן שהיחסים עם ארה”ב נבדקו על ידי סכסוכים ארוכי טווח”

קואליציה אסלאמית, שארדואן שואף להשיג, עשויה להגביל את האפשרויות להתקפה מתקוממת ולחזק את השפעתה ותפקידה האזורי של טורקיה.

ביחס להונגריה, היעדים הפוליטיים ברקע כנראה מאפילים על היעדים המבצעיים. בודפשט הציבה יחידות באפגניסטן וקיימת קשרים הדוקים עם ארה”ב בהקשר זה, בעוד אנשי הונגריה היו מעורבים ישירות בביטחון שדה התעופה בעבר.

והכי חשוב, ארדואן בוחן את המינוף הפוליטי שהוא יכול להשיג בעזרת שותפות פוטנציאלית עם הונגריה.

ראש הממשלה ההונגרי הקשיח, ויקטור אורבן, היה לעתים קרובות בסכסוך עם האיחוד האירופי (האיחוד האירופי), בעיקר בנושאי זכויות אדם ומדיניות הגירה, ונשיא טורקיה רואה בבודפשט בת ברית מועילה בעימות פוטנציאלי בין טורקיה לאיחוד.

שתי המדינות, למשל, התיישרו בעבר ביחס לאסטרטגיות המוצעות להתמודד עם משבר הפליטים האירופי.

לסיכום האסטרטגיה של טורקיה באפגניסטן, אפשר לומר כי אנקרה מבקשת להרחיב את השפעתה במרכז אסיה ולהעצים את מעמדה כמעצמה אזורית משמעותית.

ההתרחבות ההדרגתית של אנקרה במזרח הים התיכון , המעורבות הצבאית שלה בלוב, התערבות ארוכה בסוריה והמעורבות המכריעה בסכסוך נגורנו-קרבאך, היוו את כל היסודות להשפעה משמעותית המשתרעת ממזרח לוב עד לקווקז.

עם הצעותיה האחרונות באפגניסטן, נראה כי אנקרה מכוונת לגבש קשת כוח שעוברת באזורים הנ”ל וממשיכה דרך אזרבייג’אן וטורקמניסטן לאפגניסטן, ואולי גם לפקיסטן.

“אף על פי שעדיין מתקיים משא ומתן וטורקיה ממתינה להחלטה מארה”ב ונאט”ו, נראה כי אנקרה מוכנה לקחת את הסיכונים הכרוכים בנוכחות מורחבת בקאבול.”

אסטרטגיה שאפתנית זו לא רק תומכת בתוכניותיו של ארדואן באזור אלא גם משלימה את סדרי העדיפויות של ארה”ב, במיוחד אם הנוכחות הטורקית נתפסת כמפריעה להרחבת המעצמות האחרות באזור, כלומר רוסיה ואיראן.

“טורקיה מנסה, באמצעות המהלך הזה, להתגלות כאלמנט מרכזי מאחד במערכת של מדינות במרכז אסיה, שתתפקד כ”עולם ביניים” כלשהו, ​​אזור חיץ בין המערב האירו-אטלנטי לבין האירואסיה הרחבה. גוש, “אמר ד”ר קונסטנטינוס גריבאס, פרופסור לגאופוליטיקה באקדמיה הצבאית ההלנית והחוג ללימודי טורקיה ומודר אסיה באוניברסיטה הלאומית באתונה, ל”ערבי החדש .

“זו בהחלט פעולה מייצגת, בהתחשב בכך שאפגניסטן הייתה היסטורית מדינה מסוכנת מאוד לכל המעצמות הזרות שניסו להתערב ולפעול בה”, הוסיף.

למרות שעדיין מתנהל משא ומתן וטורקיה  ממתינה להחלטה מארה”ב ונאט”ו, נראה כי אנקרה מוכנה לקחת את הסיכונים הכרוכים בנוכחותה המורחבת בקאבול. עם זאת, נותר לראות האם זה ישפיע לטובת טורקיה בטווח הארוך.