עבור לתוכן העמוד
Menu

הבחירות ברש”פ – מטרת החמאס

חמאס הפתיעה את עבאס ורבים אחרים ברשות כאשר לא שמה מכשולים לצעד של ראש הרשות • אולם להערכתו של פנחס ענברי מדובר במטרה אחרת שאמורה להדאיג את ישראל

ההנהגה הפלסטינית ברמאללה הייתה עסוקה בשבוע שעבר בהתייעצויות קדחתניות סביב שאלת קיום הבחירות הכלליות לפרלמנט הפלסטיני, המועצה המחוקקת   PLC כאשר חמאס עזה נענתה בחיוב  ליוזמת ראש הרשות, מחמוד עבאס, על עצם קיום הבחירות, ועל שיטת הבחירות היחסיות שבהן הן אמורות להתקיים וזאת בניגוד לשיטת היחסית-אזורית שהתקיימה בבחירות 2006  ואשר בהתאם למסקנות של רמאללה היא שהביאה לתבוסתה בבחירות ההן.

לאות של רצון טוב, חמאס שחררה מן הכלא את פעילי פתח’ שעצרה מיד אחרי נאומו של אבו מאזן באו”ם שבו הכריז לראשונה על רצונו בקיום הבחירות הכלליות.

מקורות ברמאללה מסרו לנו כי הדיונים התנהלו באווירה ספקנית, לגבי עצם קיום הבחירות. רבים שואלים עצמם האם חמאס מתכנן “תרגיל כלשהו” לעבאס?

חשוב להבין קודם כל את הסיבה שחמאס, לאחר היסוסים ומחוות שליליות, הסכים למהלך של עבאס לקיום בחירות והסבר לקו הגמישות הפתאומי אותו היא מציגה.

ראשית, יוזמת הבחירות עולה ויורדת אצל אבו מאזן, בכל פעם שיש ואקום תקשורתי, ונדמה כי הבעיה הפלסטינית נשכחת. גם הפעם עבאס נוקט בעמדו זו.

אולם, לפעם זו נוסף אלמנט נוסף – לחץ אירופי. אירופה המממנת את ה NGOS ברמאללה, והם מתחשבים  בדעתם. האירגוניים מתלוננים בפני האירופים כי עבאס הוא “רודן”, וכי הם מבקשים להקים  רשות דמוקרטית (לשם כך הם מקבלים את המימון האירופאי), אבל המוקאטעה מסכלת את עבודתם.

על מנת להיחלץ מן הלחץ האירופי, הכריז אבו מאזן על יוזמתו באו”ם. הוא לא באמת רצה את הבחירות, אבל סמך על חמאס שיסכלו את יוזמתו, ואכן תגובת חמאס במעצר פעילי פתח’  אישרו את ההנחות הבסיסיות של אבו מאזן.

עבאס פנה לאירופה כדי שתלחץ על ישראל להתיר את הבחירות גם במזרח ירושלים, מתוך הנחה שישראל תסרב, ובעניין הזה ישנה סבירות גבוהה שהוא יצליח במטרתו וישראל לא תאשר את העניין, דבר שיתן לעבאס רווח תעמולתי במטרה לייצר לחץ על ישראל.

בעבר, התקיים סיכום בין ישראל לאש”ף על הסדרת הבחירות בירושלים. במצב הנוכחי הרשות  לא מוכנה להידבר עם ישראל על שום דבר, חוץ מהסדרת חובותיה, וספק אם מדינות אירופה ייטלו עליהם את מלאכת התיווך בין אש”ף לישראל על הבחירות לירושלים.

אבל מה שבאמת הקפיץ את רמאללה היו הידיעות סביב מסעו של בכיר חמאס, איסמעיל הנייה בקאטר ובתורכיה. על פי הידיעות שהגיעו לרמאללה איסמעיל הנייה אמר כי הבחירות בירושלים לא יהיו אבן נגף בפני קיום הבחירות, וחמאס תהיה מוכנה להשתתף בהם גם בלי ירושלים.

הנייה עצמו הכחיש את הידיעות האלה, אבל רמאללה פתחה במסע התקפות על הנייה, ומבחינת הרשות ברמאללה יש בכך “הוכחה” נוספת על נכונות חמאס להיכנס למתווה יוזמת טראמפ הכוללת “בגידה” בירושלים.

עד כה, חמאס נרתעה מכל נכונות להשתתף בבחירות בגדה, מכמה סיבות: בבחירות 2006, היא חשפה את אנשיה-  הם רצו בבחירות, זכו, ואח”כ נעצרו והמועצה המחוקקת פוזרה.

סיבה נוספת היא כי חמאס נרתעת מלחרוג מאזור הנוחות שלה בעזה. בעזה יש לה שליטה מוחלטת, בעוד בגדה המצב מסובך יותר – נוכחות צה”ל, ההתנחלויות ואנשי המנגנון הביטחוני הפלסטיני. לפיכך, הורתה חמאס לפעיליה הפוליטיים בגדה להיעלם, ולפעילי השטח שלה שלא להתנגד למעצרים של הרשות או של ישראל. תחת מסווה השקט הפוליטי חמאס מתרכזת במה שהיא כן יכולה לפעול בגדה – הקמת תאי טרור, ותכנון פיגועים. הצורך בהקמת זרוע טרור אפקטיבית בגדה נחוצה לחמאס עזה כדי לבסס הודנה ארוכת טווח עם ישראל, כך שבעוד חזית הלחימה בעזה תירגע, לחמאס תהיה אופציה צבאית בעזה.

על פי התפיסה הזאת, חמאס נעדרה מן הבחירות לפני שנה לעיריות בגדה, ופתח’ ניצח את עצמו, וגם אז עמדו אחוזי ההצבעה על יותר מ-20 אחוזים.

לסכנת טרור החמאס מן הגדה יש עוד היבט – שאיפות המנהיגים “הגדתיים” ובראשם סאלח עארורי הקשור בתורכיה ובאיראן. חמאס עזה לא רוצה אותם בעזה ומכוונת אותם אל הגדה, ועל מנת להיות גורם בעל משקל בגדה עליהם לחדש את הטרור בהנהגתם.

לסיכום: חמאס הפתיעה, אבל הדרך לבחירות הפלסטיניות עדיין ארוכה, אם בכלל.