ארגון הטרור דאע"ש פרסם ביום שני האחרון לראשונה מזה כחמש שנים, סרטון שבו נראה תיעוד חדש של מנהיג הארגון אבו בכר אל-בגדדי. הפעם האחרונה שקולו נשמע הייתה לפני כשנה בקלטת אודיו ששוחררה. בתחילת הסרטון מופיעה כתובית שלפיה הוא צולם החודש, ומדבריו של אל-בגדדי בו עולה שהוא אכן צולם בשבועות האחרונים.
בסרטון נשמע אל-בגדדי מדבר על הקרבות בבארוז שבסוריה ואומר שהם הסתיימו ומציין סדרה של אירועים שהתרחשו לאחרונה כגון החלפת השלטון באלג'יריה, הבחירות בישראל והפיגועים נגד הקהילה הנוצרית בסרי לנקה.
לדברי המזרחן וחוקר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מדובר על שלב חדש במערכה של דאע"ש ועל המערב להיות מוכן אליו. "הוא ישב בדיוק כמו בין לאדן בקלטות המפורסמות שלו וסימן למעשה בדבריו את השלבים הבאים של ארגון הטרור- המשך המאבק ברחבי העולם כולו בעיקר נגד הנוצרים". ענברי הדגיש כיה ישיבה והצילום בתוך אוהל יכולים להוות סימן גם לבדויים במזרח התיכון להמשך המאבק, דבר שמטריד מדינות רבות באזור כגון מצרים, ישראל , ירדן וסוריה.
"מדאע"ש אין סכנה קיומית" , אומר ענברי, "אבל צריכים להיות מוטרדים מהתפיסה של המערב את הדברים. המערב חשב בעבר כי דאע"ש מבקש להקים מדינה ולכן ניסה למצוא פתרון גיאוגרפי לנושא. אולם ישנה חוסר הבנה רבה למושג "דאוועלה" באיסלאם. המושג הוא איננו מדינה כפי שאנחנו מכירים אותה, אלא מעבר בין מדינה למדינה על מנת להעביר את המסר של המאמינים", מסביר ענברי.
ענברי אומר כי אנו שמענו כבר 3 פעמים הצהרות כי דאע"ש חוסל – בסוריה, בעיראק וכו' , שום דבר מההצהרות הללו אינו תופס במציאות.
ענברי מוסיף לדבריו בראיון:
חידוד המסרים נגד הנוצרים כבר יצר אפקט דווקא אצלנו בגדה, מסביר ענברי. לדוגמה הוא מביא סכסוך בין הכפר הנוצרי מצפון לרמאללה, ג'יפנה, לבין מוסלמים בעלי תפקידי מפתח בכפר בארון הפתח', גרר התפרצות של חמושים במדי תנזים לתוך הכפר. הם ירו וגרמו נזק לרכוש הנוצרים, ודרשו מהם דמי כופר "ג'יזיה" – אותו מס ששילמו הנוצרים לח'ליפות המוסלמית בימי הביניים. כלומר: דמי חסות רגילים הם סתם פרוטקשן, אבל לדמי חסות מן הנוצרים יש משמעות דתית, ברוח דבריו של אל-בגדאדי.
לאחר מכן הופיע בגדה כרוז המעוצב ככרוזי "גדודי אל-אקסא", אבל שמם הוא "גדודי חרב האיסלאם", והוא מתיימר לתת צביון מוסלמי פונדמנטליסטי לתכנים של פתח, כאילו גם האיסלאם בלבושו הדאע"שי מתנגד לתוכנית טראמפ וערוך לסכלה בטרור.
אבל לשון הכרוז ותכניו רחוקים מאוד מן הסגנון והתכנים של דאעש. את דאעש בעיית פלסטין לא מעניינת. היא מעולם לא התייחסה לירושלים, וכמעט שלא ציינה את ישראל, אלא רק בהקשרים עקיפים.
על פי סדר העדיפויות שלה, המלחמה בנוצרים ובמשטרים הערביים "הרודניים" קודמת לכל דבר אחר.