עבור לתוכן העמוד
Menu

הדילמה של איראן

טורו של יוסי קופרווסר שפורסם ב"ישראל היום" בעקבות המתיחות האחרונה במפרץ

המערכה על עתידה של איראן הוחרפה בימים האחרונים. האמריקנים הגבירו את העיצומים על המשטר האסלאמי, ובראשם ביטול הפטור לרכישת נפט איראני, הכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור, איסור יבוא מתכות מאיראן וביטול ההיתר שניתן לאיראן במסגרת הסכם הגרעין לייצא עודפי אורניום מועשר לרמה נמוכה ומים כבדים. היתר זה ניתן לה, אגב, כדי שתוכל לייצר חומרים אלה מבלי לאגור אותם בכמות הגבוהה ממה שהותר לה בהסכם. כמו כן, הניעו האמריקנים כוחות לעבר איראן.

 

טהרן מצידה הודיעה כי אם אירופה לא תפעל למיתון ההשלכות הכלכליות של העיצומים האמריקניים, היא תיסוג בהדרגה מכל התחייבויותיה בהסכם הגרעין, וראשיה מפזרים איומים לפגוע באמריקנים ובבעלי בריתם. האירופאים מדגישים בתגובה כי אף שהם דבקים בהסכם, הרי שאם איראן תפסיק ליישמו במלואו גם הם ייאלצו לחדש את העיצומים. רוסיה וסין מתייצבות לימין איראן, כצפוי, ובתוך כך ממשיכה הזירה הפנימית באיראן לתסוס על רקע המצוקה הכלכלית. מומחי גרעין במערב ממשיכים לפרסם ניתוחים של ארכיון הגרעין האיראני, המבהירים עד כמה התקדמה תוכנית הגרעין הצבאית של איראן עד 2003, ועד כמה חסרת אחריות היתה התנהלותה של הסוכנות הבינ”ל לאנרגיה אטומית בהקשר להסכם הגרעין (הסוכנות עצמה ממשיכה לשתוק בעניין זה).

 

איראן: כל המינויים החדשים ומשמעותם

 

היעד העליון של המשטר האיראני הוא להבטיח את שרידותו, ולהציל את הסכם הגרעין המעניק לו יכולת לייצר ללא הפרעה ארסנל גדול של נשק גרעיני בתוך 11 שנים. בטהרן חוששים שלחצי הממשל האמריקני נועדו לזרז את החלפת המשטר, ולא רק לבלום את ההתגרענות של איראן ושאיפתה להגמוניה אזורית.

 

 

 

בצמרת האיראנית מתנהל ויכוח על דרך ההתמודדות עם הלחץ האמריקני: על הפרק הידוק החגורה התקציבית (“כלכלת ג’יהאד” בפי האיראנים), ניסיון לסחוט מאירופה, באמצעות איומים, פיצוי על ההפסדים הכלכליים הצפויים כתוצאה מהעיצומים, והרתעת האמריקנים באמצעות איומים צבאיים עליה ועל בעלי בריתה, מתוך הנחה שטראמפ וחלקים מממשלו אינם מעוניינים בהסלמה. לא בטוח שההצהרות האיראניות האחרונות משקפות הכרעה ברורה, וייתכן שהאיומים כלפי המערב הם בגדר בלון ניסוי, שהאיראנים מעריכים שיוכלו להימנע ממימושם. עם זאת, הצהרות אלה מעלות את המשטר על המסלול להחרפת מצוקתו: אירופה תיאלץ לנוע בכיוון התנערות מההסכם, ויגברו הסיכויים להסלמה.

 

ככל הנראה, האיראנים היו מעדיפים להמתין עד תוצאות הבחירות הבאות לנשיאות ארה”ב לפני שיקבלו החלטה, מתוך תקווה שטראמפ יוחלף על ידי נשיא דמוקרטי שישיב את ארה”ב להסכם. עם זאת, דומה שחמינאי סבור שללא תגובה מיידית להחרפת האיומים, יישחק דימוי העוצמה של המשטר בקרב האיראנים, והמצוקה הכלכלית תסכן את יציבות השלטון. ועדיין, סביר שטהרן תשאף להימנע בשלב זה מהתגרות צבאית ישירה בארה”ב, מתוך הכרה במגבלות כוחה ובפגיעותה מול היכולות הצבאיות האמריקניות.

 

 

דומה שתובנות אלה עומדות בבסיס קבלת ההחלטות בארה”ב. האמריקנים מבקשים להוציא את האיראנים משיווי משקלם, כדי לחייב אותם לקבל החלטות עוד לפני מערכת הבחירות, על ידי העמדתם מול קרני הדילמה: האם לדבוק בהסכם או להפר אותו כליל ולסכן בכך את שרידות המשטר, או לחילופין להיכנע ללחצים ולהסכים לפתוח את ההסכם לדיון מחודש. בשלב זה הם פוסלים כמובן אפשרות של כניעה, אולם כישלון מאמצי ההיחלצות מהמצוקה ותסיסה גוברת מבית עלולים לחייבם לפנות לכיוון זה.

 

 

ישראל צריכה לחזק את ארה”ב במאמציה למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני. עליה להיות ערוכה לאפשרות שעליית המתח תשליך גם לכיוונה, ותגרום להסלמה מול גרורותיה האזוריות של איראן, ובראשן חיזבאללה, הג’יהאד האסלאמי הפלשתיני וחמאס.