עבור לתוכן העמוד
Menu

הגירה וטרור- מתיחות גוברת בין צרפת לאלג'יריה

ממשלת צרפת החליטה להפחית משמעותית את מספר האשרות הניתנות למהגרים מארצות המגרב. במקביל אמר הנשיא מקרון, במפגש עם קבוצת צעירים ממוצא אלגי'ראי, כי "לא הייתה לפני קבלת העצמאות אומה אלג'יראית". הוא מתח ביקורת חריפה על "המשטר הצבאי" הקיים שם היום • הדברים גרמו לכעס רב באלג'יר ולמתיחות רבה בין שתי המדינות. כמחאה הוחזר השגריר מפאריס.

דברי הנשיא מקרון וההחלטה על צמצום דרסטי של הויזות נשמעים על רקע דיון פומבי המתקיים מדי יום בכל תחנות השידור בנושא ההגירה , ובזמן שמערכת הבחירות לנשיאות התחילה בעוצמה רבה.

נושא ריבוי המהגרים המוסלמים בצרפת גורם למחלוקות רבות וקשור בעקיפין לגלי הטרור האיסלמי. בימים אלה נערך בפאריס משפט הטרוריסטים שהשתתפו בטבח של ה-13 בנובמבר 2015 בו נרצחו באותו יום 130 איש ואישה. המשפט זוכה לסקור נרחב בכל כלי התקשורת וברשתות החברתיות והדבר מעורר תסיסה רבה, זעם רב בקרב המשפחות השכולות המאשימות את ממשלות צרפת לדורותיהן באזלת יד ובחוסר אונים.

נדגיש כי האחראים לגלי הטרור הם צעירים יוצאי ארצות המגרב שנולדו בצרפת ושהצטרפו לארגוני הטרור בסוריה ובעירק.

הקשר בין מהגרים וטרור איסלמי

הטרור האיסלמי ושאלת נוכחות המהגרים מעמידים את כל מדינות אירופה המערבית ובפרט את ממשלת צרפת בפני דילמה קשה. הדבר מעורר סוגיות רבות בתחום המשפטי, הדיפלומטי, הכלכלי, החברתי, הדתי וכמובן הביטחוני.

ההתלבטות למדיניות ברורה ועיקבית נובעת גם מסדר העדיפויות. בין בחירת ערכים יוניברסליים לזכויות אדם, לדאגה למבקשי מקלט ולתעסוקה, לבין סרוב עקשני של המהגרים להקלט בחברה חילונית ולקבל את מרות החוקים ודיני הרפובליקה.

גרף מהגרים
גרף מהגרים

מאחר וצרפת מפרידה בין הדת למדינה אסור לערוך מפקד אוכלוסין על פי קריטריון דתי. בתוך כך, קשה מאוד להעריך כמה מהגרים מוסלמים חיים היום בצרפת. ככל הנראה, המספרים נעים בין שישה לשמונה מליון וליותר מ-35 מליון מוסלמים בכל יבשת אירופה. בנוסף, מאשרים מדי שנה את בואם של עשרות אלפים תיירים למטרת איחוד משפחות כשמקצתם אינם חפצים לחזור לארצם. כמובן יש גם רשימה ארוכה של שוהים בלתי חוקיים המסתננים למדינה ונהנים מביטול מחסומי הגבולות והמעברים באיחוד האירופי.

הנושא משסע עוד יותר את החברה הצרפתית בין הימין לשמאל ומעמיד את הממשלה בפני קשיים פוליטים ומנהליים. גוברים מדי יום הלחצים לנקוט בצעדים דרסטיים, אך מסיבות פוליטיות ואלקטורליות המצב נמשך והוא בכי רע.

מחסור בכוח אדם, משאבים ותקציבים למשטרה וחופש פעולה לשוטרים כלפי מפירי סדר,אנרכיסטים, טרוריסטים ופושעים למינהם. אין גם הגדרה ברורה מי הוא פושע ומי טרוריסט? נמנעים לומר בפרוש כי כל הפיגועים בוצעו על ידי טרוריסטים מוסלמים. משטרת צרפת אינה פועלת מספיק נגד הרדיקליזציה האסלמית במסגדים וכן בבית הסוהר. יש היום בצרפת יותר מ-שלושים אלף "חמומי מוח איסלמים" שמסרבים לשוב למוטב ולהתאקלם בחברה.

בכמה ערים בצרפת קיימות גם שכונות עוני שלמות של מהגרים שהפכו לגטאות. איש בעיניו יעשה ואין דין ואין דיין. המשטרה אינה מתערבת ואף חוששת להכנס לשכונות אלו, להתעמת עם פורעי חוק ולהחזיר את הסדר על כנו.

סערת מעמדות יהודי ממוצא אלג'יראי לנשיאות

גורם נוסף המתסיס את החברה הצרפתית והמסעיר את הדיונים בכל כלי התקשורת והרשתות החברתיות הוא נסיקתו של אריק זמור בכל הסקרים המתפרסמים.

הוא זוכה בכמה סקרים ליותר מ-15% עם סיכויים להתמודד בסיבוב השני לנשיאות מול עמנואל מקרון. כמובן עוד חזון למועד וקשה לחזות מעתה מה יהיו ההתפתחויות הפוליטיות, אך ברור כי אריק זמור ממלא חלל ומשנה לחלוטין את המאזן בין הימין לשמאל.

זמור בן 63 הוא יהודי צרפתי שנולד באלג'ריה. הוא אינטלקטואל פובלסיסט, סופר ועיתונאי מאוד פופולרי בעל דעות קיצוניות נחרצות המתקומם נגד סרובם של המהגרים המוסלמים להיקלט בחברה. הוא מבקר קשות את האיסלמיסטים וכן את חוסר האונים של הממסד הצרפתי. הופעותיו היומיות משבשות לחלוטין כל גינוני ה- POLITICAL CORRECT וגורמות לחשש גדול בכל המפלגות מאיבוד קולות לטובתו, במיוחד בקרב הימין על כל פלגיו וזרמיו.

אריק זמור "טרף" למעשה את הקלפים עוד בטרם החליט להתמודד רשמית לנשיאות. דעותיו הקיצוניות והגזעניות מעוררות זעם רב גם בקרב הקהילייה היהודית בעיקר בכל דבריו הקשורים להלבנת ממשל וישי ששיתף פעולה עם הנאצים.

(אנו עוקבים מקרוב אחר צעדיו של אריק זמור ונדון בהשקפותיו הבלתי שגרתיות לקראת הבחירות לנשיאות שיערכו בעוד שבעה חודשים).

החרפה ביחסים בכל המישורים

על רקע ההתפתחויות האחרונות והביקורת החריפה שהשמיעה אף הנשיא מקרון נגד המשטר באלג'יריה הוחזר שגרירה בפריז להתייעצות ומטוסים צבאיים של צרפת לא אושרו כבעבר לעבור מעל שטחה של אלג'יריה בדרכם למאלי, שם ממשיכה צרפת לנהל מאבק מר ואכזרי נגד הטרור האיסלמי.

זאת לא הפעם הראשונה ששוררת מתיחות בין שתי המדינות. בניגוד לטוניסיה ומרוקו ואף ללבנון שהיו כולן מושבות צרפתיות, והמחלוקות ביניהן היו בעיקר על רקע זלזלול בערכים דמוקרטים ,זכויות אדם, נגד שחיתות שלטונית ובעד רפורמות, קיימת באלג'יריה שנאה עמוקה לצרפת המושרשת מאז שפרצה מלחמת העצמאות בסוף שנות החמישים של המאה שעברה ונמשכה שבע שנים.

שישים שנה אחרי, הטינה עדיין רועשת וגועשת. המשקעים קיימים עדיין והפצעים טרם הגלידו. הם מתעוררים שוב וכל פעם על ידי דור צעיר שחפץ לנקום בכל מחיר נגד העוולות והאפליות שגרמו הצרפתים להוריהם בארצם.

נציין כי צרפת העניקה לכלל היהודים האלג'ירים אזרחות צרפתית כבר ב-1870 ארבעים שנה בלבד אחרי כבוש המדינה הערבית.

תמונה מלחמת העצמאות של אלג'יריה
תמונה מלחמת העצמאות של אלג'יריה // מקור: ויקפדיה

במלחמה לעצמאות אלג'יריה שנמשכה יותר משבע שנים נהרגו 700,000 אלג'ירים וכ-25 אלף צרפתים ביניהם לוחמים מוסלמים שהיו בשורות הצבא הצרפתי.

רק בימים אלה הזכיר הנשיא מקרון את אומץ לבם, בקש סליחה על ההזנחה והזילזול והעניק למשפחותיהם פיצויים וזכויות שוות ככל האזרחים.

ההסלמה בסהרה המערבי ומעורבות איראן

המתיחות עם אלגי'ריה מתקיימת גם על רקע מותו של הנשיא לשעבר בוטפליקה שהצליח במשך שנים רבות ובעורמה רבה לנהל יחסים סבירים עם כל מנהיגי צרפת.

בדצמבר 2019 נבחר נשיא חדש, עבד אל מג'ד תבון, המכהן על פי החוקה גם כמפקד העליון של הצבא. תבון הוא בעל קריירה ציבורית עשירה, וכיהן כרוה"מ ושר בממשלות רבות, אך אין לו את הכישורים והאמביציות שהיו לבוטפליקה.

אליג'ריה ידועה ביכולות דיפלומטיות ותבון היה בעבר מתווך בסכסוכים בין עיראק לאיראן ובין אריתריאה לאתיופיה ואף בשחרור בני הערובה האמריקנים בטהרן. עם כניסתו לתפקיד הוא מנסה להאבק בקורונה בה הוא גם חלה ואושפז כמה שבועות בבית חולים בברלין. הוא מעוניין לטפל בבעיות ארצו בלי התערבות בוטה של צרפת. שני נושאים עיקריים מעסיקים אותו:
-שפור המצב הכלכלי חברתי, רפורמות ומודרניזציה ופיוס בין הצבא לעם. הוא מוגדר כ"בובה" של הצבא. מאז ומתמיד לצבא יש מעמד חשוב ומתנשא והוא למעשה שולט במצב המדיני ומושך בחוטים הכלכליים לדוגמת מצרים.

-ביטול הריבונות של מרוקו על הסהרה המערבית בעידוד ותמיכה של איראן. יחסי הנורמליזציה של ישראל עם ראבט דחקו את רגליה של איראן ואת ניסיונותיה להקים מאחזי שליטה באזור. עד היום היא סייעה לפוליסריו והעבירה ללוחמיו נשק, טילים ותחמושת דרך שגרירותה באלג’ריה. מלחמה חדשה בסהרה המערבית תוביל כמובן לנהירה של אלפי פליטים-מהגרים לספרד השכנה ולצרפת.

במהלך השנים היו מריבות רבות בין שתי המדינות על רקע החזרתם של פריטי אמנות היסטוריים, ספרים, ומפות שנלקחו בזמן הכיבוש הצרפתי שנמשך 130 שנים. הם נמצאים בספריות ובארכיונים בצרפת.

מסקנה

גם היום, 60 שנה להכרזת העצמאות של אלג'יריה ששמה קץ לשלטון הצרפתי, כל צד מציג את הבעיות המטרידות אותו. אלג'יריה דורשת מפאריס התנצלות על שנות הקולוניזציה ועל מותם של מאות אלפי לוחמים. צרפת, טרם התאוששה מטראומת המלחמה ובמקביל אינה יכולה להתנתק מתפקיד האפוטרופוס. היא מתמודדת עם קהילה גדולה של צאצאי מהגרים המתקשים מאוד להשתלב בחברה הצרפתית הנאורה כאשר מקצתם דורשים לנקום בה על ידי פעולות טרור.

אין ספק, צרפת מאבדת כל אחיזה במושבותיה לשעבר במגרב והשפעתה על המשטרים הקיימים נחלשת ודועכת לטובת איראן וטורקיה.