שאלת בנייתן של שתי שכונות יהודיות חדשות בירושלים – גבעת המטוס בדרום העיר ועטרות, בצפונה – שתיהן מעבר ל'קו הירוק', בשטחי 'מזרח ירושלים', – עומדת עתה על הפרק במסגרת המגעים עם הממשל החדש בוושינגטון, ובמסגרת מגעים פוליטיים פנים ישראלים , לקראת הבחירות לכנסת ה-24.
בדרום ירושלים, לא הרחק מאיזור התעשייה תלפיות ומשכונת בית צפפא, פרסמה רשות מקרקעי ישראל לפני כשבועיים את שמות החברות שזכו במכרזים לבניית 1200 יח"ד ראשונות בגבעת המטוס. זאת היא הפעם הראשונה לאחר כ-20 שנה שבה המדינה מפרסמת מכרזים להקמת שכונה חדשה ב'מזרח ירושלים'.
בגבעת המטוס שכן שנים רבות אתר קרוואנים של יוצאי אתיופיה ושל מחוסרי דיור. ערב הבחירות לכנסת ה-23, הודיע רהמ"ש נתניהו על כוונתו לממש את התוכניות לבנייה שם. התוכניות הללו אושרו במוסדות התכנון כבר ב-2014. בנובמבר האחרון, למרות הפגנה ש'האיחוד האירופי' ארגן במקום, פורסמו המכרזים לבנייה בגבעה. ישראל הבהירה כבר אז, שבניגוד לעבר, היא אינה מתכוונת לחזור בה מפרסום המכרז, למרות, שמראש היה ידוע, כי ייסגר כשבוע לפי השבעתו של ביידן לנשיאות ארה"ב.
ראש הממשלה נתניהו סייר בנקודת תצפית על שכונת הר חומה עם השר יריב לוין, ראש עיריית ירושלים משה ליאון ומ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ.
רה"מ נתניהו: "אנחנו הולכים לבנות את שכונת גבעת המטוס – הסרנו את כל המגבלות."
לדברים המלאים >>https://t.co/G1F7fwhcyW pic.twitter.com/GDjEWpTNjJ
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) February 20, 2020
לאחר פרסום תוצאות המכרזים, כ-12 שעות לפני השבעת הנשיא ביידן, הועברו לישראל בצינורות דיפלומטיים, מורת רוחן של גרמניה ושל אישים בממשל ביידן, בנוגע לבניית גבעת המטוס, אלא שגורמים מדיניים בירושלים, אומרים ש'אין חזרה' מההחלטה וכי הגבעה, שהבנייה בה עוכבה לאורך 7 שנים בשל לחצים מדיניים – תצא לדרך.
בנייה גם לערבים
אותם גורמים מציינים, כי פרסום המכרזים לבנייה בגבעת המטוס, תואם עם ממשל טראמפ ברבעון האחרון של שנת 2020, ושאלמלא כך היה – ישראל לא הייתה מפרסמת אותם. בגבעת המטוס מתוכננות כ-2610 יח"ד דיור עבור האוכלוסייה היהודית. כמו כן מתוכננות על שטח בשולי הגבעה, מעל 700 יח"ד עבור אוכלוסיה ערבית, בצמוד לבית צפפא, כחלק מעיבוי איזור מגורים קיים, בבעלות פרטית של ערבים.
המצב שונה בכל הקשור להקמת שכונת עטרות בצפון ירושלים. בתחום 'האצבע הצפונית' של העיר, שהיא חלק מהשטח עליו הוחלה הריבונות הישראלית, כאשר ירושלים הורחבה ב-1967. השכונה בעטרות מתוכננת על ידי משרד השיכון לכ-9000 יח"ד, 8000 מהן ליהודים וכ-1000 לערבים. הקרקעות בעטרות הן בבעלות יהודית, ועד לפני כעשרים שנה פעל שם שדה התעופה עטרות, שהושבת כתוצאה מירי פלסטיני במהלך האינתיפאדה השנייה. על אדמת עטרות, התקיים עד 1948 יישוב יהודי קטן שנפל בתום קרב גבורה של 'מעטים מול רבים' במלחמת העצמאות.
גם בעטרות עוכבה הבנייה בשל לחצים מדיניים, הן מצד הממשלים בארה"ב לדורותיהם והן מצד מדינות באיחוד האירופי. התוכנית לבנייה במקום הוכנה כבר לפני למעלה מ-20 שנה, ובשנים האחרונות עברה כמה עדכונים והוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של איזור ירושלים. 'המחוזית' נמנעת בינתיים מלקדם את התוכנית, ולהפקיד אותה להתנגדויות הציבור, בשל הנחייה מדינית מלשכת רהמ"ש.
עטרות ב'תוכנית המאה'
בינואר שנה שעברה, הפכה סוגיית עטרות למורכבת אף יותר בעקבות 'תוכנית המאה'. התוכנית הותירה אמנם את עטרות בריבונות ישראל, אך קבעה שבעטרות יקום איזור תיירות פלסטיני לטובת 'תיירות מוסלמית לירושלים ולאתריה הקדושים'. על רקע לחצים בימין לאישור בניית השכונה היהודית בעטרות, הורה רהמ"ש לאנשיו לאתר שטח חלופי ל'איזור התיירות הפלסטיני', סמוך לעטרות, ולדאוג לכך שתוכניות הבינוי ליהודים בעטרות ו'איזור התיירות הפלסטיני', לא 'יתנגשו' ביניהם. שטח כזה אותר, סומן על גבי מפה, והועבר לעיון הממשל הקודם בוושינגטון. במהלך ביקורו האחרון של מזכיר המדינה היוצא פומפאו בישראל , ביקש נתניהו מפורשות מהאמריקנים אישור לקדם את הקמת השכונה היהודית בעטרות, אולם הממשל היוצא סירב.
עתה, עלה הנושא מחדש, במהלך המגעים הפוליטיים בתוך ישראל לחיזוק 'גוש הימין'. מקורבי רהמ"ש הבהירו שאם – כפי שנתניהו חפץ – מפלגת 'הציונות הדתית' בראשות סמוטריץ ו'עוצמה יהודית' בראשות איתמר בן גביר, ירוצו יחדיו – נתניהו יקדם את תוכנית עטרות. כרגע מלמדים סקרי דעת הקהל, שכל אחת משתי המפלגות הללו לבדה, אינה עוברת את אחוז החסימה.
לפחות שלוש שנים
החדשות האחרונות בעניין עטרות ככלי משחק פוליטי וכ'תמורה' פוליטית על מהלכים בימין האידיאולוגי, ועמדת רהמ"ש בעניין זה, לא תואמו – ככל שידוע – עם הממשלה החדש בוושינגטון. אלא שמנקודת מבטו של רהמ"ש, הוא אינו לוקח סיכון גדול מדי, שכן מדובר בשלב ביניים בלבד בקידום תוכנית עטרות – שלב ה'הפקדה להתנגדויות'. שמיעת ההתנגדויות לתוכנית עטרות, צפויה להתמשך לפחות על פני שנה. אח"כ יש להעניק לתוכנית תוקף, לפרסם אותה ברשומות וכן לפרסם מכרזים לבנייה בשכונה החדשה. פרק הזמן המינימלי, על פי ההערכה, לתהליך מעין זה הינו שלש שנים. בכל אחד מהשלבים בדרך – כפי שכבר הוכח בעבר – קיימת היתכנות לעיכובים, הן מדיניים והן תכנוניים.
יקבעו את גבולות ירושלים
שתי התוכניות, זו של גבעת המטוס וזו של עטרות, מוגדרות כתוכניות אסטרטגיות, בעלת משמעות לגבולותיה העתידיים של ירושלים:
מנקודת מבט ישראלית, בינוי גבעת המטוס הוא אחד המפתחות למניעת חלוקתה של ירושלים מדרום, ולמניעת טריז פלסטיני שיסכל את הרצף המתוכנן בין השכונות גילה והר חומה בגבולה הדרומי של ירושלים. מנקודת המבט הפלסטינית, הקפאת הבניה בגבעת המטוס היא המפתח לשימור האופציה של חיבור אורבאני, ובעתיד – מדיני, בין בית לחם ובית צפאפא. על פי תפיסת הפלסטינים, רצף שכזה, יהווה חלק מהמרקם האורבאני הפלסטיני, שירכיב בעתיד את שטחי מזרח ירושלים, ‘בירת המדינה הפלסטינית העתידית’, ויאפשר לממש את תוכניותיהם לחלוקת ירושלים, תוכניות שישראל כידוע שוללת מכל וכל.
גם בעטרות, מדובר בשכונה בעלת חשיבות קריטית לגבולות הבירה הישראלית. שאלת הקמתה תכריע קרוב לוודאי, האם 'האצבע הצפונית' של ירושלים, תשאר חלק ממרקם ההתיישבות הישראלי-יהודי בירושלים, או שהפלסטינים ישתלטו עליה, ואף ינתקו אותה ריבונית מירושלים – כפי שהם שואפים במוצהר- לטובת חלום המדינה הפלסטינית שלהם.
