סערה פוליטית איחדה לאחרונה גורמים משמאל ומימין בביקורת על הממשל האמריקני, ובמוקד ניצבת אחת מבעלות בריתה היציבות ביותר של ארה"ב בעולם – ערב הסעודית.
1,800 בני משפחה של נרצחי פיגועי 11 בספטמבר שלחו מכתב לנשיא ג'ו ביידן ובו דרשו ממנו שלא להגיע לאירועי הזיכרון אם אין בכוונתו לפרסם לציבור סדרת מסמכים העוסקים באחת הטענות השנויות ביותר במחלוקת, והנפיצות ביותר מבחינה מדינית, בכל הקשור לחקירת פיגועי הטרור. אותם מסמכים מפרטים את מעורבותה לכאורה של ריאד בסיוע למתקפה, וחלק משולחי המכתב גם עומדים מאחורי תביעה אזרחית עצומה נגד סעודיה.
"אנחנו מתוסכלים, עייפים ופגועים מהעובדה שממשלת ארה"ב, במשך שני עשורים, שמרה לעצמה מידע על מותם של יקירינו בכספות נעולות", סיפר לרשת CBS ברט איגלסון, שאביו נרצח בפיגוע במגדלי התאומים והצטרף לתביעה נגד ריאד. הלחץ עשה את שלו ובשבוע שעבר פרסם ביידן צו מנהלי לבדיקה מחודשת והורדת הסיווג ממסמכי חקירת המתקפה, כולל חקירה משנת 2016 שממצאיה ככל הנראה מצביעים על קשר בין סוכן ביון סעודי לשניים ממבצעי המתקפה.
הקשר בין ערב הסעודית לפיגועי 11 בספטמבר הוא פיל עצום בחדר בכל הנוגע ליחסים בין מעצמת העל ואחת מבעלות בריתה הנאמנות ביותר במזרח התיכון. מאז הפיגועים נוספו למתיחות בין ריאד לוושינגטון פרשות נוספות כמו רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י והמעורבות הסעודית בתימן, ושתי המפלגות בארה"ב בחרו כיוונים שונים מאוד ביחסיהן עם בית המלוכה.
השאלות לגבי האחריות של סעודיה למתקפת הטרור הרצחנית מקבלות משנה תוקף כשבוחנים את הפרטים השטחיים של המתקפה. 15 מתוך 19 המחבלים שביצעו אותה היו אזרחי סעודיה. גם רב־המחבלים ששלח אותם, אוסאמה בן לאדן, הוא בן למשפחת הון סעודית שבשנות ה־80 נהנה מחסדי המודיעין הסעודי כשלחם באפגניסטן נגד הסובייטים.
על פי דיווחים שונים, שמות של בכירים סעודים, ובהם השגריר בארה"ב באותו זמן, הוזכרו בעמודים שסווגו כסודיים ביותר. הסיווג הוסר ב־2016 והם הוצגו לקונגרס ולציבור, אך חלקים מהעמודים עדיין הושמטו, דבר שגרם לתסכול בקרב משפחות הקורבנות.
בשנת 2016 פתחה הבולשת הפדרלית בארה"ב, האף.בי.איי, במבצע שכונה "הדרן" במטרה לחקור אם למחבלי ה־11 בספטמבר היו סייענים בתוך ארה"ב. המבצע התמקד בשניים מהמחבלים, נוואף אל־חמזי וחליד אל־מחד'ר, שבאו במגע עם אזרח סעודי, עומאר אל־ביומי, שעל פי חלק מהטענות עבד עבור המודיעין הסעודי. אל־ביומי הודה כי בא במגע עם החוטפים ואף הביא אותם לסן דייגו, שם התגורר.
מסקנות החקירה הראו כי יש רק "ראיות נסיבתיות" למעורבות סעודית אולם חסרות הוכחות משמעותיות. עם זאת, דני גונזלס, איש מודיעין של הבולשת, סיפר בשבוע שעבר לכלי תקשורת בארה"ב כי המידע שבידי הארגון מצביע על מעורבות סעודית. "הראיות נמצאות שם, ראיתי אותן. אסור לי להיכנס לפרטים, אבל אני לא יכול לשבת יותר על הגדר ללא מעש", סיפר גונזלס, שעובד כעת עבור משפחות הקורבנות, לרשת החדשות CBS.
לא רק גורמים לשעבר בבולשת ומחוקקים מוכנים לערוב לכך שהפיגועים קיבלו, לכל הפחות, סיוע מריאד. גם אנשי ארגון הטרור שנשבו על ידי האמריקנים וכלואים במחנה המעצר בגואנטנמו, הודיעו כי הם מוכנים להעיד על קשר שכזה. מתכנן המבצע, השייח' חליד מוחמד, שמשפטו מתנהל בימים אלו, הודיע דרך עורך דינו בשנת 2019 כי יהיה מוכן למסור עדות שתוכיח את מעורבותו של המודיעין הסעודי בסוד המבצע, אם יבוטל עונש המוות נגדו.
הממלכה הסודית
אחד הדברים שבולטים ביותר בכל הנוגע לסעודיה ולקשר שלה לטרור הסוני ברחבי העולם, הוא שמעט מאוד מהמתרחש נעשה על פני השטח וגלוי לציבור. ערב הסעודית היתה המממנת הגדולה ביותר של מלחמת המוג'אהדין נגד הכיבוש הסובייטי באפגניסטן, והקשרים שנוצרו בין אנשיו של בן לאדן שלחמו אז לצידם של אנשי המודיעין הסעודי – נותרו איתנים.
ריאד השקיעה מאות מיליוני דולרים מהכנסות הנפט שלה על הפצת תפיסתם האסלאמית המחמירה של אנשי הזרם הווהאבי הסעודי ברחבי העולם, ומרכזי הלימוד והצדקה שלה ("דעאווה"), הפכו למרכזי רדיקלזציה ונקודות מפגש עבור ג'יהאדיסטים בכל העולם. קרנות שנשלטו על ידי בית המלוכה, לצד אזרחים פרטיים בסעודיה, הפכו יחד למקור המימון העיקרי לטרור אסלאמי סוני.
ד"ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הקדיש חלק ניכר מהקריירה שלו לחקר ערב הסעודית ומוסדותיה. "ראיתי לאורך השנים את הדברים הבעייתיים, כמו למשל העובדה שהסעודים, לאורך שנות ה־70 וה־80, אפשרו לרדיקלים אסלאמיים, כמו אנשי האחים המוסלמים, לפעול בשטחם ולהפיץ משם את האידיאולוגיה שלהם", אומר גולד.
התמיכה, בשתיקה או בפומבי, של ריאד בקבוצות רדיקליות, סייעה לניצחון המוג'אהדין באפגניסטן ולהפצת הזרם הווהאבי של האסלאם במוסדות לימוד בפקיסטן. תהליך זה סייע להתעצבות הטליבאן מצד אחד, ולאזרחים סעודים כמו אוסאמה בן לאדן ומחבלי ה־11 בספטמבר להתאמן, להתחמש ולחכות להזדמנות לפגוע במערב.
פיגועי 11 בספטמבר גרמו לזעזוע חסר תקדים בשלטון בערב הסעודית. התגובה של ריאד היתה כפולה – מצד אחד דחיית כל טענה למעורבות כזו או אחרת של ערב הסעודית בתכנון או בביצוע הפיגועים. מצד שני, פתיחה ברפורמות חסרות תקדים בהיסטוריה של הממלכה, כדי להדוף את הביקורת ולמנוע מבוכה נוספת מצד גורמי טרור אסלאמיים.
במשך שנים הטילו בוושינגטון ספק בעומק הרפורמות של ריאד. שדר שהודלף ממזכירות המדינה האמריקנית חושף שעוד ב־2007 ביקשה מזכירת המדינה דאז, הילארי קלינטון, מאנשי הסגל הדיפלומטי לפעול נגד העברת כספים מערב הסעודית לארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון. "תורמים בערב הסעודית מהווים את החלק הארי במימון טרור סוני", נכתב בשדר, "חייבים לפעול משום שערב הסעודית נותרה מרכז תמיכה כספי חשוב עבור אל־קאעידה, הטליבאן ולשקאר א־טייבה בפקיסטן".
רפורמות במבחן
אלא שבשנת 2015 התרחש שינוי טקטוני בהנהגת המדינה. מוחמד בן סלמאן, יורש עצר צעיר ואנרגטי בעל חזון מגובש עבור עתידה של סעודיה, עלה לעמדת בכורה והחל בסדרת רפורמות מקיפות שנגעו כמעט בכל תחומי החיים בממלכה, עם חזון שבו לא היה מקום לאסלאם קיצוני. בן סלמאן קיצץ בכוחן של הקרנות הסעודיות ואף הציג רשימה של אישים וארגונים תומכי טרור שאליהם אסר להעביר כספים. נוסף על כך, החל לקצץ בכוחם של אנשי דת.
"סעודיה תחת בן סלמאן עשתה שינוי משמעותי, גם אם לא מוחלט", מסביר תא"ל יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר וחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, "יש הבנה, לפחות ברמה ההצהרתית, שאין צורך יותר בהפצת האסלאם, בין שבתעמולה ובין שבכוח. סעודיה גם ביצעה צעדים קונקרטיים כמו הקמת רשות ללוחמה בטרור ובקיצוניות, ומעצר של פעילי ארגוני טרור כמו חמאס בשטחה".
"מאז פיגועי 11 בספטמבר, הסעודים התחילו תהליך של שקילה מחדש של הגישה שלהם לאסלאם הרדיקלי", מסביר ד"ר גולד ומספק דוגמה מאלפת לשינוי: "בשנה שעברה ביקר מנכ"ל אחד הארגונים הגדולים והחשובים בערב הסעודית – הליגה המוסלמית העולמית – באושוויץ, במטרה ללמוד על השואה ולהכיר את האסון שפקד את העם היהודי".
מי שמיטיב להתעקש על נרטיב המאבק של סעודיה בטרור הם כמובן הסעודים עצמם. בשבועות האחרונים, לקראת ההתקרבות לציון עשרים שנה לפיגועים, פתחה התקשורת הסעודית בבליץ של מאמרים וידיעות על המלחמה הארוכה של ערב הסעודית בטרור. מוחמד אל־סולאמי, אחד העיתונאים הבולטים במדינה, פרסם טור תחת הכותרת "ערב הסעודית דחתה את האידיאולוגיה של הקיצוניות וניצחה את הטרור". הוא טוען, במידה לא מבוטלת של צדק, כי ערב הסעודית סבלה מפיגועי טרור של אל־קאעידה בעצמה ולמדה על בשרה כי יש לדחות את האידיאולוגיה הקיצונית.
לא ברור בשלב זה כיצד הצעדים האחרונים של בן סלמאן, לצד השינוי המתמשך ברטוריקה של ריאד, ישפיעו על ממשל ביידן או על חברי המפלגה הדמוקרטית, שרבים מהם סולדים מהברית עם הממלכה, בטענה שהשלטון בה רחוק שנות אור מהחזון האמריקני.
"יש מחנה בתוך הממסד האמריקני שמביע תמיכה שבשתיקה באיראן, ומעדיף באופן מובהק חזרה להסכם הגרעין עימה על חיזוק הברית עם ערב הסעודית", טוען ד"ר גולד, "הם מעוניינים להראות שאין תועלת ביחסים עם סעודיה. אך אני מאמין שממשל ביידן מבין כי אין אפשרות 'להתגרש' מערב הסעודית משום שהאלטרנטיבה היא להשלים עם איראן גרעינית".
קופרווסר דווקא מזהה כאן הזדמנות: "ממשל ביידן יכול למנף את הפרשה והחשיפות לדרישה של פעולות קונקרטיות מצד סעודיה לטובת יציבות אזורית".
עם עלייתם של כוחות קיצוניים סוניים בעולם המוסלמי, קשה לחזות כיצד הרפורמות של בן סלמאן יצליחו לעצור את צמיחת האסלאם הקיצוני והטרור במדינה הדתית והשמרנית, ואם השינוי בערב הסעודית, והשלטון שמקדם אותו, ישרדו את תהפוכות המאה ה־21.
פורסם ב"ישראל היום" ב-10.9.21
