עבור לתוכן העמוד
Menu

האם Airbnb  הופך AirBDS?

כאשר סאיב עריקאת שלח את המכתב להנהלת AIRBNB הוא לא הבין לאיזו בעיה הכניס את הנהלת החברה שהחליטה על צעד פוליטי חריג • אחת הבעיות הבסיסיות - אין מדינה כזו - פלסטין

סאיב עריקאת, תועמלן ומזכ”ל אש”ף וראש צוות המו”מ הפלסטיני, יצא לאחרונה בסדרת ציוצים ובהצהרות צוהלות בעקבות החלטת ​​חברת Airbnb הבינלאומית להשכרת דירות נופש, להסיר רשימות של דירות נופש בערים, ביישובים ובהתנחלויות בגדה המערבית, אשר החברה רואה בהם כנטועות “בלב הסכסוך הישראלי-פלסטיני”.

ראיון מלא ב”ספוטניק”:

החלטת Airbnb  הסתמכה על מכתב עריקאת, מינואר 2016, בשם “מדינת פלסטין” אל מנכ”ל Airbnb , המגנה את “ההתנחלות הבלתי-חוקית בפלסטין” ואת קידום השכרת בתים “בהתנחלויות בלתי חוקיות בשטחים כבושים במדינת פלסטין “.

התעמולה החוזרת ונשנית של מר עריקאת בעניין זה, כמו גם בסוגיות אחרות הקשורות ליחסים בין ישראל לפלסטינים, מבוססת על קביעות לקויות, מעוותות וחד-צדדיות, הגזמות ושקרים. כל אלה למעשה מזימים את מעורבותו העמוקה של עריקאת במו”מ על הסכמי אוסלו עם ישראל.

סאיב עריקאת צריך היה לדעת טוב יותר מאשר לעוות עובדות, חוקים והיסטוריה, ובכך לתמרן את Airbnb וחברות וגופים אחרים מלערב עצמם בנושאים שאינם קשורים אליהם ואשר אין להם כל דרך ​​לתרום להם באופן חיובי.

נהפוך הוא, ברגע שחברת Airbnb אפשרה את תמרונה על ידי עריקאת, היא הפכה למוטה כלפי בסיס גדול של לקוחות בקרב יהודים, נוצרים ומוסלמים העובדים יחדיו באותם אזורים שכעתAirbnb   מחרימה. למעשה, אותן דירות נופש מוחרמות בגדה המערבית, הם נושא למשא ומתן מתמשך תחת הסכמי אוסלו.

 

אך מעל לכל, Airbnb  סימנה את עצמה כמובלת ממניעים פוליטיים והתערבות חד-צדדית בלעדית כנגד ישראל. בתמיכה בתנועה העוינת-בגלוי את ישראל, ששמה לה למטרה גרימת נזק כלכלי ותרבותי לישראל,  Airbnb  למעשה חוברת לארגונים וקבוצות עוינות התומכות בפעולות אלימות וטרור נגד ישראל.

במקום להשקיע מאמצים בלתי נלאים ושליליים אלה בניסיון לערער את מעמדה של ישראל ואת הנהגתה בכל פורום והזדמנות אפשרית, היה ניתן לצפות כי סאיב עריקאת, ראש המו”מ הפלסטיני ומזכ”ל אש”ף, ייטיב להקדיש את מאמציו לעידוד ולהובלת עמו לדו-קיום בשלום הן בקרב עמו והן עם ישראל.

 

למעשה, לאור ניסיונו הרב במשא ומתן, המודעות שלו לסוגיות המו”מ, וקשריו האינטימיים עם כל דרגי ההנהגה הישראלית, אפשר היה לצפות שהוא ישמש גשר בין הפלסטינים וישראל, כדי להטמיע אמון הדדי במקום אי-אמון, ולדאוג לדו-קיום בשלום, במקום לתמוך בחרם ובדה-לגיטימציה.

יש לתקן את הקביעות והייצוגים המטעים והמוטים של סאיב עריקאת ל- Airbnb:

 

  • אף על פי שעריקאת מדבר בשם “מדינת פלסטין”, מדינה כזו אינה קיימת ומעולם לא הייתה קיימת, ואינה מתיישבת עם דרישות המשפט הבינלאומי המקובלות למדינה.

 

  • האפשרות שמדינה כזו תקום היא סוגיה למשא ומתן בין הפלסטינים וישראל להסדר קבע בשטחים, כפי שהוסכם בהסכמי אוסלו, עליהם התמקח ואותם ניסח סאיב עריקאת בעצמו.

 

  • ההנהגה הפלסטינית מבססת את תביעתה למדינה על החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו”ם, החלטה לא מחייבת משנת 2012, הממליצה ​​על שדרוג מעמדה של המשלחת הפלסטינית מישות שאינה מדינה ל”מדינה משקיפה שאינה חברה באו”ם”. הפלסטינים תמרנו את הגופים הבינלאומיים להאמין שהחלטה זו היא מקור הסמכות לקיומה של מדינה פלסטינית. עם זאת, לאסיפה הכללית של האו”ם אין יכולת או סמכות משפטית להקים מדינות או להגדיר מי היא מדינה.

 

  • החלטה זו לא הייתה אלא המלצה פוליטית לא מחייבת, נטולת סמכות משפטית.

 

  • עובדה זו באה לידי ביטוי בעובדה כי אותה החלטה גם קוראת לחידוש המשא ומתן על הסדר שלום כולל בין הצדדים, הפלסטיני והישראלי. מאחר שמדובר במשא-ומתן לקביעת מעמד הקבע של השטח ואת אופי הישות הפלסטינית שתשלוט בשטח, הרי ברור שאין בסיס לטענה שהחלטה זו עצמה הקימה מדינה. למעשה, כל טענה בדבר הקמתה של מדינה פלסטינית או קיומה מקדימה את זמנה, ומטה את תוצאות אותו מו”מ לו קראה ההחלטה.

 

  • מאחר שאין מדינה פלסטינית, אין “מדינה פלסטינית כבושה” או “שטח פלסטיני כבוש”, כפי שטען עריקאת. הפתרון לנושא השטחים השנויים במחלוקת ומעמדם העתידי וגבולותיהם, כמו גם מעמדם של הצדדים הישראליים והפלסטיניים, הוא סוגיות משא ומתן מוסכמות, עליהם נשא ונתן עריקאת עצמו.

 

  • לפיכך, הטענות הזדוניות של עריקאת בדבר “התנחלות בלתי חוקית” והפרות של אמנת ג’נבה הרביעית ושל חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, אינן מתיישבות לחלוטין עם התחייבויותיו שלו וההתחייבויות הפלסטיניות בהסכמי אוסלו, כפי שנוסחו על ידי עריקאת עצמו. אלו כוללות את חלוקת הכוחות והסמכויות להסדר הביניים בשטחים בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל, ואת המחויבות לשאת ולתת בנושא ההתנחלויות ובמעמד הקבע של השטחים.

 

  • הסתמכותו של סאיב עריקאת על הוראות חוקת רומא מטעה לחשוב כי לבית המשפט יש סמכות שיפוטית על השטחים השנויים במחלוקת. יש כאן הטעיה מכוונת. מאחר שאין מדינה פלסטינית, אין שטחים פלסטיניים, ולפיכך בית המשפט אינו יכול להפעיל סמכות שיפוטית על אזור שמעמדו נתון למשא ומתן.

 

  • למעשה, הניסיון הפלסטיני להוות צד בחוקת רומא ולהסמיך משפטית את בית המשפט הפלילי הבינלאומי הוא פגום מבחינה משפטית, שכן רק מדינות ריבוניות עשויות להיות צד לחוקה ולבית המשפט. המעמד הפלסטיני מול בית המשפט, וכן מעמדם של התביעות הרבות שהוציאו נגד מנהיגים ישראלים, הם לפיכך פגומים מבחינה משפטית ואף לא נבדקו עדיין מבחינה משפטית.

 

העובדה ש Airbnb אפשרה את המניפולציה והלחץ עליה כדי להפלות את ישראל ולהצטרף לחרם על ערים ויישובים ישראליים בגדה המערבית היא מצערת.

מצער עוד יותר הדבר, שכן הוא מבוסס על טענות זדוניות מוטעות ומטעות של סאיב עריקאת.

יש לקוות כי Airbnb תלמד שמדובר אך במניפולציה מצערת ותו לא.

פורסם במקור בשפה האנגלית ב – JPOST.: לקריאת הגירסה המלאה – לחץ כאן.