עבור לתוכן העמוד
Menu

האם ירדן יכולה לבטל את חוזה השלום?

אלן בייקר לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ וממנסחי הסכם השלום עם הממלכה האשמית מסביר את התנאים לביטול הסכם השלום

לאור התבטאויותיו האחרונות, ואיומיו של מלך ירדן בדבר “משבר מאסיבי” במקרה שישראל תחליט לקדם את תכניותיה לספח את חלקי יהו”ש, מעלים מספר גורמים פוליטיים ותקשורתיים את האפשרות שאותו המשבר יביא לידי ביטול חוזה השלום עם ישראל.

טרור בחצר האחורית – איראן מהדקת את שיתוף הפעולה עם ונצואלה

להלן מספר נקודות בהקשר לכך:

• לחוזה השלום, מעצם טבעו, אין תאריך תפוגה והוא אינו ניתן לביטול אלא על ידי מעשה של תוקפנות או הצהרת מלחמה על ידי אחד הצדדים, שמשמעותם ביטול עצם היסוד של יחסי השלום בין שתי המדינות כמפורטים בסעיף 2 לחוזה השלום – קרי – ההכרה ההדדית בריבונות, בשלמות טריטוריאלית ובעצמאות פוליטית של כל אחד מהצדדים.

• ספק רב אם לירדן יש עניין לנקוט בצעד כזה, במיוחד לאור העובדה שצעד חד-צדדי ישראלי של החלת ריבונות בחלקי יהו”ש, ככל שירדן מתנגדת לכך, לא יהווה מעשה תוקפנות כנגד ריבונותה או שלמות הטריטוריאלית של ירדן, כדי להצדיק ביטול חוזה השלום.

• לאור העובדה שהצדדים, בסעיף 3 לחוזה השלום, הוציאו את מעמד שטחי יהו”ש מאותן ההוראות העוסקות בהתוויית הגבול הטריטוריאלי בין שתי המדינות, ירדן לא יכולה לטעון שהחלת ריבונות על ידי ישראל ביו”ש תהווה הפרה של חוזה השלום ועילה לביטולו.

• היות שחוזה השלום קובע רכיבים מרכזיים ביחסים הדו-צדיים בין שתי המדינות כולל קביעת הגבול הבינלאומי המשותף (סעיף 3), סידורי בטחון הדדיים (סעיף 4), יחסים דיפלומטיים, קונסולריים, כלכליים ותרבותיים נורמליים (סעיף 5), סביר להניח שלירדן לא יהיה עניין לסגת אחורה מיחסי שלום ליחסי עוינות, אלא אם מתבצע מעשה תוקפות של ממש נגדה.

• רכיבים אחרים של יחסי השלום הם למעשה אינטרסים מרכזיים וחיוניים מבחינתה של ירדן, כגון הסדרי חלוקת מים (סעיף 6 והנספח השני), יחסים כלכליים/מסחריים (סעיף 7 והסכם המסחר הבילטרלי), תפקידה המיוחד וההיסטורי של ירדן במקומות הקדושים לאסלם בירושלים (סעיף 9), חופש השייט וגישה לנמלי ישראל (סעיף 14 והסכם התחבורה), חופש הטיסה מעל שטחי ישראל כדי להגיע לנקודות באירופה (סעיף 15 והסכם התעופה), ויחסי התיירות (הסכם התיירות). ביטול רכיבים אלו יפגע באינטרסים החיוניים של ירדן ועלול לערער את יציבותה.

• הצדדים מחויבים, מכוח סעיף 25 לחוזה השלום, למלא בתום-לב את מחויבויותיהם ללא התייחסות לפעולה או אי-נקיטת פעולה על ידי הצד השני, וללא זיקה למסמך אחר שאינו עולה בקנה אחד עם חוזה השלום.

• הצדדים מחויבים מכוח סעיף 29 ליישב סכסוכים ביחס ליישום או פירוש החוזה, באמצעות מו”מ, פישור או בוררות.

18 למאי 2020