עבור לתוכן העמוד
Menu

 האם גם לוב נכללת בחזונו של ארדואן?

משלוח נשק ענק שנתפס בשערי נמל בלוב הביא למשבר עמוק במדינה וחשיפה של המעורבות הטורקית בלוב

מונע משאיפותיו הלאומניות והאסלאמיות הצליח ארדואן להפוך לגורם בעל השפעה בסוריה, להקים בסיסים צבאיים בעיראק, בקטאר, ובסומליה ולהניח בסודאן את הבסיס לשיתוף פעולה כלכלי – חקלאי נרחב בעל מאפיינים ביטחוניים שהיקפם עדין נסתר מן העין.

בשבועות האחרונים בלט היבט נוסף של הפעולה הטורקית – שיגור מטעני נשק שנועדו כנראה לסייע לארגונים אסלאמיים הקשורים באחים המוסלמים כפי שנחשף בלוב.

שלטונות המכס בעיר הנמל ח’ומס במערב לוב חשפו בימים 17 ו- 18 בדצמבר שני מטענים של נשק ותחמושת שהוחבאו בשתי מכולות שהגיעו מטורקיה. במכולה הראשונה נמצאו 3000 אקדחים מייצור טורקי, סוגים אחרים של אקדחים רובי ציד ותחמושת ובשנייה 4.2 מיליון כדורים גם כן מתוצרת טורקיה.

ח’ומס היא נמל משני קטן במערב המדינה כמאה ק”מ מזרחית לטריפולי ולא הרחק מהגבולות עם טוניסיה ואלג’יריה. סביר כי המטענים הופנו לנמל קטן זה בהנחה שהפיקוח שם פחות קפדני מאשר בנמל הגדול של טריפולי הבירה. בהתחשב בסוגי הנשק ברור כי המטענים לא היו מיועדים לצבא סדיר אלא לארגונים חמושים לביצוע פעולות טרור.

מאז אירועי 2011 שהביאו להפלתו של קדאפי נמצאת לוב תחת אמברגו על יבוא וייצוא נשק עליו החליטה מועצת הביטחון אשר חידשה אותו לשנה נוספת ביוני האחרון. מאז גם נמשכת בה מלחמת אזרחים והשליטה עליה מחולקת בין שתי ממשלות יריבות. ממשלת ההסכמה הלאומית שמושבה בטריפולי הבירה, בראשות פאיז סראז’, המוכרת ע”י האו”ם ואחרת הפועלת מטוברוק והנמצאת תחת שליטתו של גנרל ח’ליפה חפתר, מפקד הצבא הלאומי הלובי, המושל דה פקטו של מזרח לוב והמחזיק את הכוח הצבאי העיקרי במדינה.

בנוסף פועלות ברחבי המדינה מיליציות חמושות אסלאמיות ואחרות שחלקן תומך בסראז’ וחלקן פועל באופן עצמאי ללא שום מרות. גם ארגון המדינה האסלאמית עדין פועל בשטח אף כי כוחו נחלש לאחר שסולק מן הערים הגדולות.

עם פרסום הידיעה על חשיפת הנשק ב- 19 בדצמבר פרצה בלוב סערה פוליטית ותקשורתית. שני הממשלים היריבים הגיבו מידית ודרשו הסבר למטענים שהגיעו מטורקיה.

סראז’ הורה על עריכת חקירה יסודית ועל פנייה לשלטונות טורקיה. ח’ליפה חפתר קרא למועצת הביטחון לגנות את טורקיה על הפרת האמברגו והאשים אותה בגרימת כאוס במדינה ע”י תמיכה בקבוצות טרור חמושות.

משלחת האו”ם ללוב, המנסה לשמור על ניטרליות ולתווך בין שני הצדדים, לא יכלה להתעלם מן המתרחש ומצאה את עצמה נאלצת להגיב. ב-22 בדצמבר פרסמה המשלחת הודעה כי הגעת מטעני הנשק מדאיגה שכן לוב זקוקה ליציבות ושלום ולא ליותר נשק. המשלחת הדגישה את חשיבות הציות לאמברגו וכי האו”ם הקים מיד פאנל של מומחים לבדיקת המשלוחים.

טורקיה התעלמה בתחילה מן האירוע ומתגובות שני הצדדים, אך לא יכלה להתעלם מהודעת משלחת האו”ם ושיגרה ללוב עוד באותו יום ב- 22 בדצמבר את שר החוץ שלה, מבלוט צ’בושואלו, שהגיע במפתיע לטריפולי לביקור בלתי מתוכנן. הוא נועד מיד עם שר החוץ וראש המועצה העליונה (פרלמנט זמני) ולפגישת סיכום עם ראש הממשלה סאראז’.

הוא ניסה לצמצם את ממדי האירוע והאשים מדינות ערביות שבשמן לא נקב בשיגור טנקים, טילים ומל”טים ללוב בהתכוונו כנראה למצרים המשתפת פעולה עם גנרל חפתר לשמירה על הגבול המשותף בין שתי המדינות מפני חדירת טרוריסטים אסלאמיים. יצוין שבדו”ח של האו”ם שפורסם לפני זמן מה נאמר שתריסר מדינות מספקות נשק לשני הצדדים תוך הפרה של האמברגו. טורקיה נמצאת ברשימה זו.

בהודעה שפרסמה לשכתו של ראש הממשלה סראז’ אחרי שיחותיו עם השר הטורקי נאמר כי הוא הכחיש את מעורבותה של אנקרה בשיגור מטעני הנשק והדגיש כי פעולה זו אינה מבטאת את מדיניותה. שתי המדינות הסכימו לפתוח מיד בחקירה משותפת. אחד מחברי המועצה העליונה (פרלמנט זמני) של לוב, פתחי אל מג’ברי, הגיב כי ביקור צ’בושואלו נועד לכסות על שיגור המטענים שיועדו לקבוצות טרוריסטים הפועלים מחוץ לחוק והוסיף כי הפרלמנט ידון בנקיטת צעדים נגד טורקיה וידרוש חקירה בינלאומית.

גורם ביטחוני עלום שם באלג’יריה הגיב גם כן בחומרה ואמר ליומון הסעודי אל שרק אל אווסט כי שיגור מטעני נשק למערב לוב בקרבת הגבול עם אלג’יריה מכוונים לזעזע את היציבות באזור. מבחינתנו, הוא אמר, זו הכרזת מלחמה ו”צבאנו נמצא בכוננות גבוהה”. יוזכר כי ארגוני אלקעדה והמדינה האסלאמית פעילים באזורי הגבולות בין לוב, טוניסיה ואלג’יריה ולעיתים קרובות יש דיווחים על קרבות במקומות אלה. מטעני נשק המגיעים בחלקו דרך הים התיכון, מוצאים את דרכם גם לארגונים הפועלים במדינות השאהל האפריקאיות מאלי, ניז’ר וצ’ד.

מיד אחרי נפילתו של קדאפי ב-2011 התייצבה טורקיה לצדן של המפלגות האסלאמיות בראשות האחים המוסלמים שהשיגו רוב בבחירות הראשונות לפרלמנט עוד באותה שנה. היא המשיכה את תמיכתה בהן גם לאחר הפסדן בבחירות של 2012 אף כי הן דחו את תוצאות הבחירות והקימו פרלמנט   אלטרנטיבי. מפלגות אלה נתמכו ע”י תנועת “שחר לוב” שבמסגרתה פעלו האירגוניים האסלאמיים החמושים. הפרלמנט הנבחר שהיה קורבן להתקפות של  “שחר לוב” נאלץ לצאת מטריפולי וקבע את מושבו בטוברוק ליד הגבול עם מצרים. ב-2014 נתן פרלמנט טוברוק את ברכתו לגנרל ח’ליפה חפתר שהקים מחדש את הצבא הלאומי הלובי שהפך כאמור  לכוח הצבאי העיקרי במדינה. תחת פיקודו של חפתר טיהר הצבא את מזרח לוב מן הארגונים האסלאמיים, שחרר את מתקני הנפט הגדולים של המדינה השוכנים באזור סירת – ראס לאנוף מידיה של מיליציה חמושה והחזיר אותם לחברת הנפט הלאומית הלובית לשיקום ההריסות והמשך ההפקה. יודגש כי מפקד המיליציה שהובסה ברח לטורקיה.

 

מעורבותה האפקטיבית של טורקיה לטובת הארגונים האסלאמיים במלחמת האזרחים שהתפתחה בלוב נחשפה במקרה ב- 2013 כאשר שלטונות המכס ביוון מצאו נשק מתוצרת טורקיה בספינה שהפליגה ללוב וחיפשה מחסה ביוון בגלל סערה. מאז נתגלו מספר מקרים דומים שהצביעו על פעולה שיטתית של טורקיה להעביר נשק לאותם הארגונים. המצרים יירטו בדצמבר 2013 ארבע מכולות של נשק על ספינה שהגיעה מטורקיה ושיעדה היה לוב. ב- 2014 היו לפחות עוד שלושה מקרים: הצבא הלובי עצר באוגוסט ספינה שהובילה נשק מטורקיה ועמדה להיכנס לנמל דרנה שהייתה מבצרה של ארגון “אנצאר אל שריעה” הארגון הג’אדיסטי הלובי הגדול באותה עת. בנובמבר היוונים שוב מצאו נשק באניה שהפליגה מאוקראינה ומסמכיה הראו כי פניה מועדות ללוב. בדצמבר עצרו שלטונות לוב ספינה קוריאנית שיצאה מטורקיה נושאת נשק למיסרטה במערב לוב, עיר מושבן של מיליציות חמושות.

להתערבות הטורקית בלוב לצד הארגונים האסלאמיים היבטים מגוונים. בינואר 2017 הודיע ארגון אנצאר אל שריעה על מותו של מנהיגה מחמד אל זאהאווי בבית חולים בטורקיה לאחר שנשלח לשם לטיפול רפואי בעקבות פציעתו בקרבות עם הצבא הלובי בפיקודו של ח’ליפה חפתר. בספטמבר 2018 הוציא התובע הכללי הלובי פקודת מעצר ל- 826 טרוריסטים אסלאמיים והתברר כי רובם ברחו לטורקיה או לקטר, שתי המדינות הידועות בתמיכתם בתנועת האחים המוסלמים ובארגונים הנובעים ממנה. לגבי קטר יוזכר כי היא התחילה לשגר נשק לארגונים האסלאמיים בלוב מיד לאחר שטריפולי הבירה נכבשה ע”י המורדים באוגוסט 2011 ועבד אל חכים בלחאג’, מראשי התנועות האסלאמיות בלוב, מונה כמושל הצבאי של העיר. היו גם ידיעות כי חלק מן הנשק מוברח ללוב דרך סודאן ששימשה באותה עת נקודת מעבר לנשק וטילים שהוברחו מאיראן לחמאס.

לאורך תקופה זו של חשיפת מדיניות התמיכה של טורקיה בגורמים האסלאמיים גדלה האיבה בין טורקיה לגנרל חפתר שצבאו היווה את המעצור המרכזי של התפשטות האסלאם הפוליטי בלוב. מקורות בממשלת טוברוק ובצבא הלובי דיווחו  לעיתים קרובות בשנים האחרונות על הסיוע שמגישה טורקיה לארגונים האסלאמיים. חיל האויר הלובי אף איים ליירט מטוסים טורקיים שיכנסו למרחב האווירי הלובי והפרלמנט של טוברוק איים להפסיק את הסחר הבילטרלי עמה – איום משמעותי בהתחשב כי הסחר ההדדי בין שתי המדינות מסתכם ב- 2-3 מיליארד דולר וכי ההשקעות של טורקיה לפני תחילת מלחמת האזרחים הסתכמו  בכ- 15 מיליארד דולר.

בשנתיים האחרונה השתנה מעט המצב. טורקיה חששה כי התחזקותו הצבאית והפוליטית של חפתר כאמור לעיל ומאמצי האו”ם לפיוס ועריכת בחירות עלולות להביא את גנרל חפתר לעמדה שלטונית חשובה היכולה לסכל את מאמצי החדירה שלה ללוב. על רקע זה הוזמנה בספטמבר 2017 משלחת מפרלמנט טובורק לפגישה עם ארדואן באנקרה. אמנם שני הצדדים החליפו ביניהם דברי נועם אלא שנראה שלא הגיעו לכלל הסכמה, שכן החשדנות של חפתר כלפי טורקיה נמשכת. בנובמבר 2018 השתתפה טורקיה בוועידת פלרמו שנועדה לקדם הסדר פוליטי בלוב ביוזמת איטליה. ראש הממשלה סראז’ נכח וברגע האחרון הגיע גם חפתר אחרי בקשות חוזרות ונשנות של איטליה, אך למספר שעות בלבד וסרב לנוכחותו של הנציג הטורקי בישיבה עם סראז’ שהייתה שיאה של הוועידה. הטורקים פרשו בטריקת דלת. כמה שבועות לאחר מכן נחשף מטען הנשק הטורקי האחרון בנמל ח’ומס…

מהלכיה של טורקיה באזור כמעט ואינם מעוררים תגובה. התקשורת המערבית מדווחת על מדיניות ההתפשטות של ארדואן בפרופיל נמוך אם בכלל. נראה שלטורקיה מספר יתרונות חשובים. קודם מיקומה הגיאו – אסטרטגי בין אסיה לאירופה והיותה חברה בנאט”ו ושותפה להגנת המערב (אם כי יחסיה הקרובים עם רוסיה פגעו בתדמית זו). לאחרונה נוסף גורם חדש בעל משמעות – התחייבותה של טורקיה (תמורת 5 מיליארד דולר) לעצור את זרם הפליטים ממדינות האסלאם לאירופה. על כל זאת יש לציין את חולשתה האינהרנטית של אירופה וחוסר האונים שלה מול הכאוס במזרח התיכון וגם התעלמותה ממדיניותו האגרסיבית של ארדואן. נסיגתה של ארה”ב מהאזור גם היא ללא ספק מעודדת את ארדואן להמשיך במדיניותו.

בשלב זה נראה שטורקיה הצליחה לקבע את נוכחותה הצבאית ו/או הכלכלית באין מפריע באזורים הרגישים ביותר של המזרח התיכון וזה כמובן אינו סוף פסוק. יש להניח שחשיפת מטעני הנשק בלוב תשכח שהרי המערב נמנע מלהתערב והאו”ם ימצא דרך להימנע מלגנות את טורקיה. אין אפוא לצפות  שארדואן יירתע מלהמשיך במדיניותו להאדרת עוצמתה של טורקיה ולהוכיח את עליונותו של האסלאם.