עבור לתוכן העמוד
Menu

האם אזולאי תצליח לשנות את הגישה של אונסק”ו?

מי את אודראי אזולאי (45) שנבחרה לנשיאה החדשה של הארגון העוין את ישראל

מינויה של הפוליטיקאית היהודיה-צרפתייה, אודרי אזולואי, בא על רקע ההתנגדות העזה והאיום של ארה”ב וישראל  לארגון והאיום לנטוש אותו. כתבת דיוקן על הנשיאה החדשה

רקע

הבחירה ברוב דחוק של אודרי אזולאי לעמוד בראש אונ”סקו התקבלה בהפתעה מוחלטת מאחר והמועמד הקאטרי היה צפוי לגרוף את רוב הקולות. מאבקי כוח בין הגושים הגאוגרפים המיוצגים בארגון, ובמיוחד התסכול של המעמדים הערביים שלא זכו לעולם לעמוד בראש אונס”קו מאפינים מאז ומתמיד את מערכות הבחירות הסוערות למנכ”לות. זכורה ב-1979 מעמודתו השערורייתית והכושלת של שר התרבות המצרי לשעבר, פארוק  חוסני, שטען ש”ישראל לא תרמה דבר לתרבות העולם” והוא אף קרא “לשרוף את כל הספרים בשפה העברית הנמצאים בספריית אלכסנדריה”.

המעמד הקאטרי , עאבדלעזיז אל קאוורי, בן ה-69, היה בעבר שר התרבות בארצו והוא פעל במשך יותר משנתיים כדי לזכות בתפקיד הנכסף. הוא השקיע משאבים רבים ואף הבטיח לאזן את תקציב הארגון עם פרישתה  של ארה”ב. הקרע ומאבקי הכוח בעולם הערבי ובדידותה של קאטאר הובילו לכלשונו.

ארגון אונסק”ו הוקם בפאריס ב-1949 ועל פי התקנון, צרפת אינה יכולה להגיש מעמד משלה. עם זאת נציין כי צרפתי כבר כיהן בראש הארגון מ-1961 עד 1974 .

המועמדות של אודרי אזולאי הוגשה בחודש מרס האחרון והדבר עורר זעם רב בעולם הערבי כי היו ארבעה מועמדים מתוך שמונה שהיו נציגי ארצות ערב. באלגיריה קמה זעקה גדולה, אחיו ויועצו של הנשיא, סעיד בוטפליקה, דבר על “מרוקניזציה” של צרפת כי שלוש נשים ממוצא מרוקני מכהנות בממשלה בתפקידי מפתח. שגרירי ארצות ערב בפאריס הגישו מחאה דיפלומטית . נשיא המכון למורשת האיסלם, ג’ק לאנג,  יהודי במוצאו שהיה שר תרבות בצרפת, פרסם עצומה של 40 אנשי רוח מוסלמים המתנגדים לאדרי אזולאי והתומכים במעמד ערבי לכהונה הרמה.

בתום מאבקים דיפלומטים קשים, דילים ותככים ניצחה בסופו של דבר אזולאי הודות לתמיכתה של המעמדת המצרית, מושירה קאטאב. היה ברור מלכתיחלה שמצרים תתנגד נמרצות לקאטרי.

מי היא המנכ”לית היהודיה של אונ”סקו  אודרי אזולאי ? 

הרקע המשפחתי

אי אפשר להסביר ולהבין את עליתה המטוארית בממשל הצרפתי מבלי לדעת מראש  את הרקע המשפחתי וההשפעות של אביה, אנדרי אזולאי, ואמא קטיה בראמי, יהודיה ילידת מרוקו, אשת חינוך וסופרת.

אזולאי האב, בן 76, נולד במוגדור שבמרוקו למשפחה יהודית ממוצא ברברי.  בצעירותו הגר לצרפת , למד עיתונאות ומינהל עסקים, ועבד במשך שנים רבות עד 1991 , בבנק פאריסאי  PARISBASכמנהל מחלקת המזה”ת והמגרב. כבר ב-1974 הוא היה פעיל מאוד לקרוב לבבות בין יהודים וערבים והקים עיתון ועמותה IDENTITE ET DIALOGUEשפעלה למען הקמתה של מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל. הוא קשר קשרים הדוקים עם מלך מרוקו חסאן השני והפך ברבות הימים ליועצו האישי. הוא היה מעורב בין היתר בשיחות החשיות שהתקיימו במרוקו ושהובילו לבקורו ההסטורי של סאדאת בירושלים. נזכור כי למלך מרוקו התואר “שומר המקומות הקדושים לאיסלם”. הוא פעל למען הקהילה היהודית המקומית ואפשר בקורים של ישראלים בארצו. נזכיר גם כי ב-1994 נפתחה במרוקו נציגות דיפלומטית, משרד אינטרסים של ישראל, אך הוא נסגר בספטמבר 2000 בעקבות האנתיפאדה השניה. נציין כי  אחרי הסכמי אוסלו, סייע אדרי אזולאי  לארגן בקזבלנקה ועידה כלכלית בה השתתף שמעון פרס ועשרות אנשי עסקים ישראלים. עוד נזכיר כי בהלווית המלך חסאן השני שהתקימה בראבט ב-25 ביולי 1999 השתתפו רוה”מ אהוד ברק  ושה”ח דוד לוי.

למלך המכהן כיום במרוקו, מוחמד ה-6, אין היום  לא את הכריזמה ולא את ההשפעה שהיו לאביו חסאן השני ותרומתו לתהליך השלום כמעט אפסית.

לאזלואי משפחה ענפה בארץ והוא ביקר כאן לעיתים קרובות. היה מאוד מקורב לשמעון פרס, ארגן עבורו ועבור משלחות ישראליות בקורים חשאיים וגלויים וכן כנסים. הוא גם חבר בדריקטריון של מרכז פרס לשלום השוכן ביפו.

  אודרי אזולאי – קורות חיים

היא בת 45, נולדה בפאריס ואינה בעלת דרכון מרוקאי. היא נשואה לפקיד בכיר בממשל הצרפתי FRANCOIS XAVIER LABARRAQUE ולהם שני ילדים.

אודריי אזולאי בוגרת בית הספר היוקרתי ENA למנהל שבו לומדת רוב הצמרת הפוליטית והדיפלומטית הצרפתית. בראיון שהעניקה ב-14 בפבואר 2016 לעיתון הצרפתי JDD היא טענה שבבית ספר יוקרתי זה, היא גילתה לראשונה את ” האנטשמיות של צרפת הישנה”. היא ציינה כי היא רואה בסימון וויל, נצולת שואה, מורה דרך ומודל לחקוי הודות ליהודתה ומאבקה נגד האנטישמיות , ולמען  זכויות הנשים.

 יש לאזולאי גם דיפלומה במינהל עסקים מאוניברסיטת LANCASTER  הבריטית. היא נסתה בתחילת דרכה לעבוד בהמלצת אביה בבנק פאריסי אך עזבה כעבור שנה והיא מונתה לנהל את המרכז הלאומי לקולנוע. כך הכירה את המי ומי בחברה התרבותית הצרפתית. היא התידדה עם השחקנית JULIE GAYET  שהפכה ברבות הימים לפלגשתו של הנשיא פרנסוא הולנד. הודות לחברות אינטימית זו היא מונתה לשרת התרבות של צרפת בינואר2016 ,היא כהנה בתפקיד זה עד בחירתו של מקרון לנשיאות במאי 2017.

ישראל ואונס”קו      

ישראל הצטרפה לאונס”קו ב-16 בספטמבר 1949 אך בלי כל שייכות לאזור גיאוגרפי מוגדר. בארץ גם קיים ועד ישראלי למען אונסק”ו בראשות שר החינוך. אחרי מלחמת יום הכיפורים, משבר הנפט, ובעקבות נתוק היחסים הדיפלומטים של הגוש הקומוניסטי [להוציא את רומניה] וכן של רוב מדינות אפריקה, הפכה ישראל ל”שק החבטות” של ארגוני האו”מ.

ב- 1974 היא הוצאה מארגון אונס”קו בגלל חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בהר הבית. אחרי מאבקים דיפלומטים קשים ופעילות הסברתיית ענפה, בין היתר בכנס ענק בפאריס, בהשתתפות אנשי רוח ומדע יהודים ופרסי נובל, ואחרי איומים של ארה”ב להפסיק את המימון, שבה ישראל לשורות הארגון.  אך מאז ועד היום לא סבלה נחת מהפוליטזציה ומסע ההכפשה והדיזינפורמציה של מדינות ערב ובמיוחד הפלשתינים, וכן מהסטיה המוחלטת של יעודי הארגון שמטרותיו  נועדו “למען הנחלת רגש של כבוד כלפי הצדק, שלטון החוק וחרויות האדם על פי אמנת ותקנות האו”מ.”

ב- 31 באוקטובר 2011 התקבלה הרשות הפלשתינית כחברה מלאה באונס”קו. 107 מדינות הצביעו בעד ו-14 התנגדו ובראשן ארה”ב וישראל שהחליטו להשהות את תקציבן לארגון. נציין בהקשר למנויה של אודריי אזולאי, כי צרפת הצביעה בעד הפלשתינים, בנגוד למדינות אחרות באירופה שנמנעו, וזאת בהתערבותו האישית של הנשיא סרקוזי שהיה נחשב לידיד גדול של ישראל.

בשנתיים האחרונות גברו ההחלטות האנטי-ישראליות וביניהן ההחלטה של ה-16 באפריל 2016  שאינה קיימת כל זיקה בין היהודים להר הבית ולכותל. ב-2 במאי 2017 ישראל הוגדרה ככוח כבוש בירושלים וב-7 ביולי 2017 הוגדרה מערת המכפלה בחברון כאתר מורשת מוסלמית.

יש לציין כי לאחר התגובות החריפות של ישראל ושל ארה”ב , פרסמה המנכ”לית, היוצאת, אירנה בוקובה, הודעה אישית בו היא כן מכירה את הזיקה היהודית לירושלים ולחברון.  הדבר לא השפיע לשנות ולבטל את ההחלטות ההזויות שהתקבלו על ידי ועד הפועל של הארגון והן נחשבות עדיין בתוקף. יש גם לתמוה כי שרת התרבות של צרפת דאז , אודרי אזולאי, וגם גורמים רשמיים בממשלת צרפת לא ראו לנכון להתקומם ולגנות בפה מלא ובפומבי את ההחלטות או לנסות לתקנן.

אודרי אזולאי אמורה להכנס רשמית לתפיקדה ב-10 בנובמבר 2017 אחרי אשרור כל 195 המדינות במסגרת הצבעה באספה הכללית.

אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון היא תכנס לתפקידה כאשר הארגון במשבר אמון ותקציבי עמוק ואחרי שישראל וארה”ב  הודיעו על פרישה. האם היא תצליח לנווט את אונסק”ו לדרך חדשה?  קשה מאוד להאמין.  האם ליהדותה תהיה השפעה, בהחלט אך לא בנושאים פוליטיים שאין לה שליטה עליהם. אמנם מתוקף תפקידה היא אחראית על סדר היום ועל הנושאים שיועלו, אולם בגלל אילוצים, מחלוקות, והסערה שקדמה לבחירתה, היא תיצרך להפעיל את כל כשוריה הדיפלומטים, למנוע פוליטיזציה, ולנהל את הארגון בזהירות רבה. ברור לכל כי  האבא, אנדרי, ימשיך להשפיע עליה משלט רחוק, במיוחד בכל הקשור לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

אין ספק כי דף חדש נפתח באונס”קו עם ההחלטה של ארה”ב לפרוש, ומנויה של אודריי אזולאי. על ישראל לבחון היטב את צעדיה. יש לה את כל הכלים הדרושים, את הידע, ואת המורשת עתיקת היומין, כדי לשתף פעולה ולתרום לשגשוגו של ארגון החינוך, התרבות, והמדע של האו”מ.