נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הד"ר דורי גולד, קיים ראיון ראשון מסוגו לאתר החדשות המוביל בסודן "אלאיניתבה או ליין" . הראיון יפורסם במלואו מחר במהדורה המודפסת שלו, אולם כבר היום (רביעי) באתר הרשמי של הראיון פרסמו את דבר קיומו.
הבקשה לראיון התקבלה על ידי עיתונאי סודני יום לאחר הפגישה בין ראש ממשלת ישראל לבין ראש מועצת הריבונות של סודן עבד אל-פתאח אל-בורהאן. פגישה רשמית ראשונה אי פעם בין ראשי המדינות. השניים סיכמו כי יפעלו לנירמול היחסים.
בקדימון לראיון נכתב : "ד"ר דורי גולד,השגריר והמנכ"ל לשעבר של משרד החוץ הישראלי ואדריכל הקשרים עם מדינות אפריקה הדגיש כי ישראל וסודאן לא יוכלו להחליף ביקורים ביניהן, אך עם התקדמות הקשר הדיפלומטי הרי שודאי שיהיו חילופי ביקורים בין שתי המדינות. דורי גולד, שמשמש כרגע כראש המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אמר בהודעה מיוחדת לאתר "אלאינתיבה או ליין" כי מרבית הביקורים הצפויים יהיו במסגרת הטכנית בין שתי המדינות במיוחד בתחומים הטכנים שיסייעו לעם הסודאני.
יש לציין כי המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הוא מרכז ישראלי למחקר ולניתוח שהנשיאות הישראלית מסתייעת בו, כמו כן השגריר (דורי גולד) משמש כיועץ למדיניות החוץ של ראש הממשלה בנימין נתניהו".
אתמול התייחס ד"ר גולד להתפתחויות האחרונות במאמר שפרסם בשפה האנגלית באתר הג'רוזלם פוסט שם כתב:
לאחר שדווח אתמול (שני) על פריצתה דרך במערכת היחסים בין ישראל לסודן, אין ספק כי לישראלים יש תחושה כי ארצם סגרה מעגל אתמול. ב -1 בספטמבר 1967, מעט לאחר הניצחון הקל של ישראל במלחמת ששת הימים, התכנסה ועידת הפסגה של הליגה הערבית בחרטום, בירת סודאן, והוציאה הודעת סיכום הידועה כ"הצהרת חרטום", או פשוט כ"ועידת שלושת הלאוים": לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בישראל, ולא למו"מ עם ישראל. "היום ההכרזה הזו קבילה תפנית המסמלת את תחילת הסוף למלחמות בין העולם הערבי לישראל לאחר שהשתוללו במשך עשרות שנים בעבר.
אנשים שוכחים שסודן היא למעשה מדינה ערבית וחברה בליגה הערבית. בסודן הוחלט כי הגיע הזמן שהנשיא החדש שלה ייפגש בגלוי עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. הפגישה התקיימה בעיצומה של ניסוין של ראש הרש"פ, מחמוד עבאס, מנסה להסית את מדינות ערב נגד תכנית הנשיא טראמפ, את אחת המדינות הערביות הגדולות שמבקשת לנרמל את קשריה עם ישראל.
בעבר היו לסודן קשרים רבים לסכסוכים הקשים ביותר מולם התמודדו ישראל והמערב. הסודנים הביאו תחת חסותם, רבים מהארגונים המיליטנטיים העיקריים האיסלאמיסטיים מרחבי המזרח התיכון וסיפקו להם מחנות אימונים, כולל לאנשי "האחים המוסלמים", ה- GIA האלג'ירית, חיזבאללה ואפילו אש"ף (לפני חתימת הסכמי אוסלו ב -1993). סודן הייתה אחת אחת המדינות הראשונות שאירחה את הג'יהאדיסט הסעודי, אוסאמה בן לאדן, לפני שהפך את אפגניסטן לבסיס הפעילות העיקרי שלו בקיץ 1996. היא סיפקה קרקע בטוחה בה יכלו לוחמי אל-קאעידה להיפגש עם אנשי משמרות המהפכה האיראניים.
סודן שולבה גם ברשת האזורית של איראן. טהראן קיבלה גישה לפורט סודן, שעל שפת הים האדום, עבור כוחותיה הימיים. אוניות איראניות היו עוזבות את המפרץ הפרסי ונכנסות לים האדום ומשם עוגנות בנמלי סודן.
לעתים קרובות האירנאים נהגו להעביר משלוחי נשק מנמל פורט סעיד למשאיות שנסעו מסודן , דרך מצרים ושמם אל רצועת עזה וחצי האי סיני. זה היה אחד מנתיבי האספקה העיקריים לחמאס, במסגרת בניית יכולתו לנהל מלחמה נגד ישראל. כתוצאה מן המלחמת תימן, החליטה סודן להפסיק את תמיכתה באיראן; כעת היא מיישר את מדיניות החוץ שלה עם ערב הסעודית. כתוצאה מכך איבדה חמאס את קו האספקה מסודאן.
בנוסף, סודאן ניהלה מלחמת אזרחים אכזרית במחוז דארפור בצד המערבי של המדינה, לאורך גבולו עם צ'אד. חיילים בינלאומיים תיארו לא פעם את פעולות העבר של הצבא הסודני בדרפור על סיפו של רצח עם. כך גם הייתה עמדת הממשל בארה"ב. ה- ICC קבע כי נשיא סודן לשעבר, עומר אל-באשיר, מעורב בביצוע רצח עם.
בעודה ממוקמת בקצה הגיאוגרפי של המזרח התיכון, סודן הייתה חלק מהחזית המשותפת נגד ישראל במובנים רבים ומשמעותיים. כשסודן בוחנת את הקשרים נירמול היחסים עם ישראל, נדמה כי חזית זו פוצלה והכוחות שניהלו מלחמה נגד המערב בשני העשורים האחרונים איבדו את אחד מבסיסי הפעילות החשובים ביותר שלהם.
הנוסח המלא של הדברים של ד"ר דורי גולד פורסם בג'רוזלם פוסט.