עבור לתוכן העמוד
Menu

בשורה לירושלים: לאחר שנות הקפאה ארוכות – הופשרו ומקודמות תוכניות הבניה בגבעת המטוס ובאי-1

מדובר בשתי תוכניות בנייה אסטרטגיות לירושלים. גבעת המטוס, 300 מ' בלבד מהקו הירוק שתמנע אפשרות לחלוקת ירושלים מדרום •  'אי-1' , בין מעלה אדומים לבין ירושלים, חלק מ'ירושלים רבתי', תחזק את הרצף הישראלי המתוכנן מזרח-מערב בואכה ים המלח, ואולי תטרפד רצף פלסטיני צפון-דרום

פחות משבוע לבחירות  – רה”מ בנימין נתניהו החליט להפשיר את הבנייה בשתי שכונות בעלות חשיבות אסטרטגית לירושלים שקידום הבנייה בהן הוקפא שנים ארוכות.

הראשונה היא גבעת המטוס, שהמכרזים לבניית  1,077 יח”ד שם פורסמו אתמול ( יום ג’) על ידי רשות מקרקעי ישראל. הבנייה בגבעת המטוס הייתה מוקפאת 7 שנים. השכונה השניה היא שכונת אי-1, בין מעלה אדומים לבין ירושלים, שרה”מ נתניהו הודיע שיאפשר את קידום התכנון שלה ואת הפקדת התוכנית לבניית 3,500 יח”ד בה, לעיון הציבור. הבנייה באי-1 מוקפאת מזה 15 שנה. מדובר בשתי שכונות חדשות. בגבעת המטוס הוקם בעבר אתר קרוואנים שבו שוכנו עולים חדשים מאתיופיה. באי-1 הוקמו כבר תשתיות: כבישים, מערכת ביוב, מים וחשמל, תחנת משטרה ( משטרת מחוז ש”י).

הוקפאה בתקופת אובמה

התוכנית לבניית שכונת מגורים יהודית בגבעת המטוס שבדרום ירושלים, אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של איזור ירושלים כבר ב-2014, ומאז כאמור – הוקפאה. בלחצן של ארה”ב, גרמניה, ומדינות נוספות ב’איחוד האירופי’, הושהה פרסום המכרזים לבנייתה פעם אחר פעם. מדובר בתוכנית בנייה בעלת משמעות אסטרטגית, הנושקת לקו הירוק, (אך מחוצה לו) במרחק של כ – 300 מטרים מאיזור התעשייה תלפיות וסמוך ל’דרך חברון’, ציר תנועה ראשי במה שהעולם מכנה: ‘מערב ירושלים.’

מנקודת המבט הישראלית, בנייה בגבעת המטוס הוא אחד המפתחות למניעת חלוקתה של ירושלים מדרום, ולמניעת טריז פלסטיני שיסכל את הרצף הישראלי המתוכנן זה שנים ארוכות בין השכונות גילה והר חומה בגבולה הדרומי של ירושלים. באוקטובר 2017 החלה פעולת קידוח לדגימת קרקע במקום, מתוך כוונה להתחיל ולממש את תוכניות הבנייה, אולם בלחץ ארה”ב (בתקופת ממשל אובמה) וגרמניה, הוקפא המהלך פעם נוספת.

מנקודת המבט הפלסטינית, הקפאת הבניה בגבעת המטוס היא המפתח לשימור האופציה של חיבור אורבאני, ובעתיד – מדיני, בין בית לחם ובית צפאפא. על פי תפיסת הפלסטינים, רצף שכזה, יהווה חלק מהמרקם האורבאני הפלסטיני, שירכיב בעתיד את שטחי מזרח ירושלים, ‘בירת המדינה הפלסטינית העתידית”.

בועידת אנפוליס ( 2007) הציעו הפלסטינים חילופי שטחים עם ישראל שכללו את המשך קיומן של כל השכונות היהודיות הגדולות במזרח ירושלים, כולל הרובע היהודי, למעט הר חומה וגבעת המטוס, שאותן הם תבעו שישראל תפנה.

גבעת המטוס, היא אחת מעתודות הקרקע האחרונות, (לבד מעטרות) שזמינות לבנייה עבור יהודים בתחום השיפוט של ירושלים. במקום מתוכננות כ-2,610 יח”ד עבור האוכלוסיה היהודית. בסמוך, צמוד לבית צפאפא אושר עיבוי של שטח מבונה על קרקעות פרטיות, עבור בית צפאפא, (600-900 יח”ד) בעיקר באמצעות הגדלת אחוזי הבנייה במקום וציפוף הבנייה בו. גם שטח זה – על פי הודעת רה”מ נתניהו – הופשר עתה לבנייה.

התוכנית לבניית השכונה היהודית בגבעת המטוס, היא המשך ישיר להקמת 12 שכונות יהודיות גדולות, שנבנו מאז 1967, בתחומי השטחים שצורפו לירושלים המאוחדת. הקמת השכונות נועדה למנוע את חלוקת העיר בשנית ובמקביל לשמר את הרוב היהודי בירושלים. הקמת השכונות היהודיות בשטחים הריקים הרבים שסופחו לירושלים, שכונות שבהן מתגוררים היום כ-215 אלף יהודים, נועדה להבטיח, הן טריטוריאלית והן דמוגרפית, את הרוב היהודי בירושלים ולמנוע אפשרות של חלוקתה מחדש.

אי – 1 : חלק מ’ירושלים רבתי’

גם התוכנית לבניית אי-1 היא בעלת חשיבות רבה לירושלים. אתר תוכנית הבינוי המכונה אי-1, משתרע על שטח של כ- 12 אלף דונם, רובו אדמות מדינה, מצפון וממערב לכביש ירושלים-מעלה אדומים. הוגי התוכנית, שנולדה בלשכות התכנון של משרד השיכון הישראלי, ביקשו באמצעותה לחבר את מעלה אדומים, עיר שהוקמה ממזרח לירושלים לפני כ – 45  שנים, ושבה חיים כיום כ- 48 אלף תושבים, עם רכס הר הצופים שבתחום שיפוט ירושלים. כל ממשלות ישראל מאז ימי יצחק רבין ז”ל ועד היום תמכו בתוכנית, מתוך הבנה כי יש לשאוף ליצירת רצף אורבני ישראלי בין מעלה אדומים לבין ירושלים. תפיסה זו הינה חלק מראיית ירושלים והישובים היהודיים הסמוכים לה כמרחב מטרופוליטני אחד, המכונה ‘ירושלים רבתי’. במרכזה של תוכנית אי-1 עומדים הקמתם של 3,500 יחידות דיור, איזור מסחר ואיזור מלונאות.

תחרות על רצפים

האינטרס הישראלי למימוש אי-1, שבו הקהילייה הבינלאומית, ובייחוד ‘האיחוד האירופי’ נטו להתחשב פחות הוא הפוך: ישראל מבקשת ליצור רצף בין המערב (ירושלים) לבין המזרח ( מעלה אדומים בואכה ים המלח) כחלק מחגורת ביטחון יישובית יהודית סביב ירושלים. ישראל חוששת מאד מניתוק בטחוני ואורבני שהפלסטינים יצרו בין מעלה אדומים לבין ירושלים; מחגורת בינוי פלסטינית שתקיף את ירושלים ממזרח; מהשבת ירושלים למצב של ‘עיר קצה’ ( כפי שהייתה ירושלים ערב מלחמת ששת הימים) באופן שיחסום את אפשרות התפתחות העיר מזרחה; ומאיום על כביש ירושלים יריחו, שהבניה הפלסטינית גולשת לעברו. כביש עורקי זה הוא בעל חשיבות ביטחונית-אסטרטגית ראשונה במעלה עבור ישראל, להובלת גייסות דרך בקעת הירדן וצפונה בעת מלחמה.

בישראל שרר במשך שנים קונצנזוס כמעט מוחלט באשר לצורך לחבר את מעלה אדומים לירושלים באמצעות בניית אי-1, ובעתיד – להחיל את הריבונות הישראלית על מרחב זה, כחלק מגבולות הקבע של מדינת ישראל. ששה ראשי ממשלה, מרבין ועד אולמרט, התחייבו פומבית לבניית אי-1, אבל למעט בניית תחנת משטרת מחוז ש”י בשטח התוכנית, המהלך לא החל, זאת בשל ההתנגדות האמריקנית.

הזמן הרב שחלף מאז אושרו שלביה הראשוניים של התוכנית (23 שנה) הביא לכרסום בשטחה. שבטים בדווים נודדים, ובניה לא חוקית פלסטינית, צמצמו את השטח הפנוי לבניה. תופעה זו גם הצרה את המסדרון לכיוון ירושלים, שבו עובר הכביש העורקי המרכזי בין ירושלים לבין מעלה אדומים ובקעת הירדן. המסדרון ברוחב של כשני קילומטרים, צומצם לרוחב של קילומטר אחד בלבד. תוואי גדר ההפרדה בעוטף ירושלים כולל את שטח אי-1

מעלה אדומים ואי-1: לב הקונצנזוס הישראלי

במסגרת חוברת שפרסם לפני כעשור ‘המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה’ על חשיבותה ומשמעויותיה של בתוכנית אי-1 (ע”י חוקר המרכז נדב שרגאי)  פרסמנו בין היתר לקט התבטאויות של אישים בציבוריות הישראלית שלימדו עד כמה רחב הקונצנזוס סביב תוכנית בניה זו, שכאמור הוקפאה ב-15 השנים האחרונות. הנה חלק מהדברים:

בדיון בכנסת ביום 5.10.1994, הצהיר רה”מ יצחק רבין ז”ל:  “ירושלים המאוחדת תכלול גם את מעלה אדומים, וגם את גבעת זאב כבירת ישראל בריבונות ישראל…”.

ששה חודשים קודם לכן, באפריל, היה זה יצחק רבין שמסר את מסמכי הסיפוח של שטח אי-1 לראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל . 

לאחר רצח רבין, ביום 13 במרץ 1996, חזר ואישר רה”מ שמעון פרס ז”ל את עמדת הממשלה, לפיה תתבע ישראל את החלת הריבונות הישראלית על מעלה אדומים במסגרת הסכמי הקבע. ראש הממשלה שרון ז”ל הבהיר בתחילת אפריל 2005, כי “אי-1 היא תוכנית בת 10 שנים, שיש כוונה להמשיך בה”. גם שר הביטחון בממשלת שרון, שאול מופז, אמר בסיור שקיים באי-1 כי הוא מתייצב מאחורי התוכנית ליצירת רצף יהודי בין ירושלים לבין מעלה אדומים. בסרטון הסברה של עיריית מעלה אדומים, תועדו לאורך השנים אישים מרכזיים כשהם מצהירים אמונים למעלה אדומים ולאי-1 ומסבירים את חשיבותה:  הנה כמה דוגמאות:

אריאל שרון ז”ל ( לשעבר רה”מ ויו”ר ‘קדימה’): “מעלה אדומים תמשיך ותבנה כחלק ממדינת ישראל לנצח נצחים. אני צופה עתיד גדול למעלה אדומים…”

אהוד ברק (רה”מ ושר הבטחון לשעבר): “הכרחי לתרגם לפעולה את הבעלות שלנו על המסדרון של אי-1. בלי נכונות לבנות רצף שיחבר את הר הצופים למעלה אדומים, מעלה אדומים בסכנה. אם לא נצא מיד בפעולה מדינית, בקביעת עובדות מעשיות, אנו עלולים לאבד את מעלה אדומים”.

אהוד אולמרט (ראש הממשלה לשעבר): “אני רואה בחזוני, לא כדבר רחוק אלא כמציאות חיים, את כל הדרך ממעלה אדומים לירושלים ואת כל הדרך מירושלים למעלה אדומים כרצף אורבני אחד, שאיננו נפסק. יש דברים שהם מעבר לכל ויכוח, מעבר לכל מחלוקת, וכל האיזור של עוטף ירושלים לנצח יישאר חלק מירושלים וממדינת ישראל ומעלה אדומים היא חלק מהאיזור הזה.”

רה”מ בנימין נתניהו: “אנו רוצים ליצור את הרצף של ירושלים רבתי ממערב למזרח והפלסטינים רוצים ליצור רצף של בניה מצפון לדרום, ומישהו יגבר על מישהו. הם לא יוותרו. הם מבקשים לחנוק את ירושלים מצד אחד ולהפריד אותה ממעלה אדומים מצד שני. אנחנו חייבים לגבור עליהם ולבנות את אי-1”.

סילבן שלום ( לשעבר שר החוץ, ליכוד): “החיבור של מעלה אדומים לירושלים לטווח הארוך הוא בלתי נמנע”.

ח”כ צחי הנגבי: “שום ראש ממשלה וממשלה לא יעזו להניף את ידיהם על מעלה אדמים, עיר שמגנה על ירושלים. עיר שבה חיים רבבות תושבים. מעלה אדומים עברה את נקודת האל חזור. אין מה לדאוג.”

נשיא המדינה ראובן ריבלין: “תוכנית אי-1 היא משימה שלא נוותר עליה לעולם… אם יצחק רבין היה בחיים היום הוא היה נותן הוראה בלתי מתפשרת לבצע את אי-1”

מאיר פרוש ( לשעבר סגן שר השיכון, יהדות התורה) : “אם רוצים לחנוק את ירושלים, שלא יבנו את אי-1”.