עבור לתוכן העמוד
Menu

ברשות מאוכזבים ומודאגים מבני הנוער

הרצון של מספר תושבים ערבים ישראלים תושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות המקומיות הקרבות מממשיך להדאיג את ההנהגה ברמאללה גם ביחס של בני הנוער לישראל

בבחירות המוניציפליות הקרובות לעיריית ירושלים, ערביי מזרח ירושלים תושבי ישראל לא ייקחו בהן חלק באופן פעיל, אולם ישראל צריכה להיערך לאפשרות כי הדבר יקרה בבחירות הבאות בעוד כחמש שנים.

לקראת הבחירות הנוכחיות התארגנו מספר רשימות ערביות, רובן הורתעו בידי גורמי פתח’ ואש”ף הישן. אבל דווקא המעורבות האלימה של גורמי פתח’ למנוע את השתתפות הערבים, מגבירה את ההסתייגות של תושבי מזרח ירושלים מן הרשות הפלסטינית ברמאללה, וכשם שנפות אחרות של הרשות הפלסטינית מתרחקות מרמאללה, כמו חברון למשל, כך קורה גם במזרח ירושלים.

אבל במזרח ירושלים קורים תהליכים נוספים. המוקאטעה ברמאללה הייתה מאוד מאוכזבת מחוסר יכולתה של תנועת פתח’ בעיר לחולל את ההתנגדות הגדולה להעברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים, מה עוד שדווקא הפעילות של חמאס לאורך הגדר בדרום משכה את תשומת הלב התקשורתית, זאת בעוד ששביתת המסחר הגדולה שעליה הכריזה רמאללה בעיר העתיקה לא יצאה את הפועל. כתוצאה מכך, כל הנהגת פתח’ במזרח ירושלים, ובהם אבו עלא, הורחקה מעמדותיה, ובמקומה מונה, עדנאן גית’ למושל ירושלים. עדנאן גית’ נחשב במזרח העיר, בצדק או שלא בצדק, כאיש מפוקפק “המוכר למשטרה”, ואנשיו נתפסים כאנשי עולם תחתון. ואכן, מייד עם מינויו התחילו “הבעיות” במזרח ירושלים. כנס משותף, פלסטיני-ישראלי, פוצץ בידי בריונים, הוכרזה שביתת מסחר כללית על עניין שולי, והערבים שביקשו להשתתף בבחירות קיבלו איומים והורתעו.

הסוחרים והמועמדים לבחירות אומנם לא רצו להתעסק עם הבריונים, אבל הלכי הרוח במזרח ירושלים נגד הרשות ושיטותיה רק התחזקו, ומורת הרוח הגוברת מובילה את מזרח ירושלים לכיוונה של ישראל.

שתי התפתחויות נוספות מחזקות מגמה זאת. סעודיה איננה מכירה עוד בתעודות של המזרח ירושלמים, מכיוון שהיא רואה בהם “תעודות זמניות”, והיא דורשת שהם יציידו בדרכונים אמתיים ולא בתעודות המסע של ישראל. ההחלטה הסעודית כוללת גם את תעודות הפליט של אונר”א הנוגעת בעיקר לפליטים הפלסטינים בלבנון, ולתעודות הזמניות של יוצאי עזה בירדן.

ירדן ניסתה להציע פתרון  לבעיית המזרח ירושלמים, אבל סעודיה דחתה את ההצעה הירדנית. זאת משום שירדן הציעה שיפור במעמד האזרחי של המזרח ירושלמים, אבל לא אזרחות מלאה. מה שנשאר למזרח ירושלמים הוא לפנות לישראל בקבלת אזרחות, ואכן זאת המגמה הגוברת במזרח הבירה.

בנוסף לכך, יש לשים לב להתפתחויות בעיר הרפאים רוואבי. אומנם יוזמי הפרויקט נחלו כישלון  באכלוס העיר, אבל הם מתמידים בקיום פסטיבל השירה באמפיתיאטרון הרומי המלאכותי שבנו בעיר. בשנתיים האחרונות הסתיימו הפסטיבלים בשערוריות, כאשר “רוח הפריצות” שנשבה מבנות ובנים המבלים יחדיו ושותים לשוכרה במופעי שירה,   עוררו את חמתם של חוגי הדת.

עיתוי הפסטיבלים “באירועים לאומיים” – בפעם הקודמת מעבר השגרירות האמריקנית לירושלים, והפעם הזאת השביתה הכללית המופרכת (על חוק הלאום בישראל) שהכריז ארגון פתח’ הביאה את המוקאטעה לעימות עם יזמי רוואבי. במוקטעה רואים באירועים האלה פגיעה ברוח המאבק והשלמה עם הכיבוש, ומה שחשוב לענייננו: הם מאשימים את ערביי ישראל ואת המזרח ירושלמים כמי שמחדירים לתוך הגדה את רוח ההשלמה עם ישראל ואימוץ נורמות ההתנהגות של הנוער הישראלי. כאשר שאלתי מזרח ירושלמים לגבי הנקודה הזאת הם אמרו כי גם רבים מבני הנוער ברמאללה מגיע אל האירועים הללו, ואם יש לרשות בעיה עם המזרח ירושלמים, היא צריכה לדאוג גם מן הנוער של רמאללה.