אחת ההתפתחויות שיש לשים אליהן לב בכל מה שקשור להר הבית, היא שמייד אחרי המתח הגדול ששרר על ההר במהלך ט' באב, שחל יחד עם עיד אל-אדחא המוסלמי, ונראה היה כי האירועים עומדים לצאת משליטה – פתאום השתררה רגיעה מיידית ביום שלמחרת. גם ביום השישי שלמחרת עברו התפילות ללא אירועים מיוחדים. הסיבה לשקט ששרר בה היא כי מנהלת הוואקף סילקה מן ההר קבוצה של עושות צרות מקצועיות מקרב ערביי ישראל בנגב ובמשולש, "המוראביטאת", על מנת לשמור על השקט שהוחזר.
מקורות במזרח ירושלים דיווחו לנו כי האירועים שהתרחשו במהלך בעיד אל-אדחא, נתפסים על ידי הצד המוסלמי ככישלון. אישים בכירים בוואקף, בעקבות הכישלון הזה, הודיעו לירדן כי בדעתם להתפטר, אם לא יעלה בידם לשמור על השקט בהר, ואם לא תימצא דרך לרסן את פעילי פתח', לא יוכלו לשאת באחריות.
הבוקר דווח כי מנהל הוואקף, עזאם אל-חטיב, זומן לשיחה במשטרה, ויש להניח כי בישראל ביקשו להבין באיזו מידה אכן בכירי הוואקף מאיימים להתפטר. עזאם אל-חטיב נחשב מבכירי תומכי ירדן ברחבת המסגדים.
כאשר פרצו המהומות בעיד אל-אדחא, הרושם הראשון היה כי מי שעומד מאחוריו הם אנשי ראיד סלאח, יחד עם ראש המועצה המוסלמית העליונה, שיח' עכרימה סברי, כלומר: תורכיה היא זאת שמניעה את האירועים, אבל כעבור זמן התברר כי אנשי התנועה האיסלאמית בישראל היו מיעוט בטל בקרב המתפרעים, ואת עיקר האירועים הניעו אנשי פתח', בהנהגת המופתי, שיח' מוחמד חוסיין, שהוא איש של אבו מאזן.
אחרי שמנהלת הוואקף נכשלה לשכנע את המפגינים מהפתח' כי עליהם להתפזר ולאפשר למשטרת ישראל להחזיר את הסדר על כנו, איפשרה המשטרה למספר גדול מאוד של יהודים לעלות על ההר, מה שהביא לאווירה קשה בקרב חוגי הדת המוסלמים. הם האשימו את הפתח' כי בגללם נוצר תקדים של עליית יהודים על ההר דווקא בחגי המוסלמים, מה שיעצים את הסכסוך, ועלול בסופו של דבר להביא לחלוקת ההר בין יהודים למוסלמים במתכונת מערת המכפלה.
על פי הדיווחים האלה, הורתה ירדן לאנשי הווקף שלא להתפטר, וכי בירדן חודרת ההכרה כי הכנסת הפתח' למנהלת הווקף הייתה מיקח טעות. הרחקת "המוראביטאת" מרחבת המסגדים פירושה שירדן גם מתחרטת על כי הציעה לעיכרימה סברי לעמוד בראש מנהלת הוואקף החדשה.
מה באמת מטריד אתירדן
החששות של ירדן אינן רק מהמתרחש על הר הבית עצמו אלא גם החשש הגדול כפי שדיווחנו כבר בער, מתכנית טראמפ.
אלה חששות ממשיים, ואנו יכולים לראות כי הסלפים, הדת הרשמית של סעודיה, מפקפקים אם בכלל יש משמעות דתית מוסלמית לירושלים, כאשר מי שהיה הפוסק הראשי של "האחים המוסלמים", שיח' יוסף קרדאווי הטיל ספק בצורך הדתי לעלות בכלל לחג' למכה.
לעומת זאת, אותו קרדאווי, שכבר הודח למעשה ממעמדו הרם, לא היסס כמה וכמה פעמים להעלות על נס את ירושלים ואת הצורך לגייס ג'יהאד כלל מוסלמי לשחרר אותה.
כלומר: ירדן מוצאת את עצמה מול סעודיה במחנה אחד עם ה"אחים המוסלמים"— מקום שאיננה רוצה להימצא בו, וכעת היא מנסה להיחלץ מן המלכודת.