הודו-ארה"ב-ישראל: בסיומו של יום דיונים ראשון במסגרת המפגש הטרילטרלי בין מכוני המחקר Heritage Foundation מארה"ב, VIF מהודו והמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה שהועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק והיוטיוב של המרכז, ניתן לעמוד על הבדלי הגישות השונות והדברים הדומים בין המדינות ביחס להשפעות הגלובליות של המעצמות כגון סין, ארה"ב, רוסיה וכן בנוגע לבעיות הביטחון של שתי המדינות.
במפגש נכחו חוקרי המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, בראשותו של נשיא המרכז, ד"ר דורי גולד, ד"ר ג'יימס ג'יי קאראפאנו (Dr. James Carafano) – מנהל מרכז דאגלס ושרה אליסון ללימודי מדיניות חוץ וסגן מנהל מכון קתרין ושלבי קלום דייוויס למחקרים בינלאומיים בקרן ,Heritage וראשי מכון VIF מהודו , מכון מחקר המקורב לנשיא מודי.
נשיא המרכז הירושלמי ומנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ד"ר דורי גולד פתח את הכנס ודיבר על החשש הישראלי מפני תכניות הגרעין של איראן. גולד הדגיש בדבריו כי על העולם להיות שותף לחששות מפני הניסיונות להשתלטות והגמוניה של איראן ותקף את ממשל אובאמה שאפשר לאיראנים להתעצם במהלך שנות כהונת הנשיא לשעבר.
ד"ר ג'יימס ג'יי קאראפאנו אמר כי אם נבחן את השינוי של הנשיא טראמפ במדיניות החוץ נראה כי "רשימת המדינות הרעות" לא השתנתה הרבה מהממשל הקודם וכי טרמאפ בעצם ביצע את השינוי במדיניות שלו אל מול הקיצוניים ולמען האינטרס הביטחוני של ארה"ב. לדבריו טרמאפ מעריך כי ישנן 3 זירות שיש לארה"ב אינטרסים ביטחוניים בהן ועליה לשמור אותן בכל מחיר: הפסיפיק אל מול סין, מזרח אירופה והמזרח התיכון.
מנהל מכון המחקר VIF בהודו התייחס לשינוי במדיניות החוץ של מודי והפתיחות הרבה בה הוא מקיים אותה. הוא ציין כי מודי ביקר בלמעלה מ-40 מדיניות בשנה האחרונה, בתוכם ישראל. מנהל המכון ביע דאגה מההשפעה הסינית על פקיסטן בתחום הגרעין, השת"פ הטכנולוגי והכלכלי. כמו הדגיש כי אפגניסטן לנוכח מיקומה האסטרטגי מהווה מדינה חובה ביותר בשל עברה ומיקומה. לדבריו יציבותה של אפגניסטן הינה קריטית להודו ואיראן היא מדינת מפתח בציר האספקה הימי והיבשתי לאפגניסטן ולכן להודו ישנם אינטרסים ליחסים טובים עם המשטר באיראן.
חילוקי דעות ביחס לאיראן
במושב השני סקר תא"ל במיל. יוסי קופרווסר, לשעבר מנכ"ל המשרד לנשואים אסטרטגים וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, את סוגית הסכם הגרעין עם איראן ופרישת ארה"ב ממנו. לדבריו של קופרווסר האיראנים מוכיחים בהתעקשותם לקיים את ההסכם, גם בלי ארה"ב, כמה ההסכם הזה היה להם טוב וכמה הוא חשוב להם במטרתם הסופית כפי שנחשף בארכיונים השנה – הקמת ארסנל גרעיני.
לאחר מכן דיבר נציג מכון המחקר VIF והציג את ההעמדה ההודית לסוגיה. "הודו אינה רוצה באיראן גרעינית" ,אמר בפתח דבריו והמשיך : "וזו הסיבה מדוע הודו תומכת בהסכם הגרעין עם איראן". הדובר טען כי בניגוד למחשבה המערבית כי הציבור באיראן ינסה לבצע הפכיה של המשטר, לדעתו דווקא סוגיית הגרעין תוביל בסופו של דבר להתלכדות האוכלוסייה סביב ההנהגה. לדבריו לאחר שהמנהיגים באיראן הבטיחו כי הסכם הגרעין יביא לשגשוג כלכלי למדינה ולאחר זמן רב שהציבור אינו מרגיש זאת, הציבור יאשים את ארה"ב בכך שהיא אשמה בנסיגת מההסכם בחוסר ההצלחה הכלכלי של איראן.
האורחים ממכון המחקר מהודו התייחסו גם לנושא האוכלוסייה השיעית והסונית בהודו ואמר כי לאורך השנים יודעים גם הסונים וגם השיעים בהודו כמתנגדים לטרור ואף הוצא פאתווה בנושא על ידי המנהיגים המקומיים. "לא היה מקרה אחד שאזרח הודי שיעי או סוני תמך בטרור או ביצע פעולת טרור". לדבריהם הסכנה היא בעיקר מכיוון פקיסטן וארגונים שונים בקשמיר הפועלים נגד המשטר בניו דלהי.