עבור לתוכן העמוד
Menu

בג”צ: יש אפליה בבידוק היהודים בכניסה להר הבית, אך היא מוצדקת

ההחלטה בעקבות עתירה של אנשי ימין • השופטים קבעו שהדבר נתון לשיקול הדעת של המשטרה

בג”ץ דחה בשבוע שעבר עתירה של אנשי ימין, המלינה על האפלייה בבידוק בין יהודים למוסלמים בשערי הר הבית. בעוד היהודים נבדקים בשער המוגרבים על ידי מגנומטרים ותעודות הזהות שלהם נלקחות מהם ומצולמות על ידי המשטרה, המוסלמים בשמונת השערים האחרים אינם מחויבים בבידוק כלל. השופטים הכירו בכך שמדובר באפליה, אך קבעו, שיש הצדקה לאפליה מכוונת זו, ושהמשטרה הפעילה שיקול דעת סביר בהחלטתה להפלות עולים יהודים להר הבית, בכל הקשור לבידוק.

 

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים מלצר והנדל ציינו, כי ההחלטה על הסרת המגנומטרים משמונת שערי הכניסה למוסלמים, לאחר הפיגוע בהר הבית ביולי 2017, אכן יצרה פגיעה בשוויון בין מבקרים יהודים למבקרים מוסלמים במתחם: “אכן קיים שוני באמצעי הבידוק”, כתבו השופטים, אך הבהירו, כי לאחר ששמעו, “בעניין זה הסברים מפורטים מאת גורמי המשטרה והביטחון, שוכנענו כי יש לכך הצדקה”

 

השופטים ציינו עוד, שהבידוק ליהודים, כולל מעברם דרך מגנומטרים, לא פגע במספר היהודים שנכנסים להר. בהחלטת בג”ץ הובאו נתוני משטרת ישראל, כפי שהוצגו בתגובת המדינה. מהנתונים עולה, כי בשנת 2015 ביקרו בהר 9001 ישראלים שאינם מוסלמיים ו-163,036 תיירים ובשנת 2017 עד ליום 14.11.2017 ביקרו בהר הבית 27,631 ישראלים שאינם מוסלמים ו -252,867 תיירים.

 

‘עוד הדגישו השופטים, “כי ההחלטה להסיר את המגנומטרים משערי הכניסה למוסלמים למתחם הר הבית, השיבה למעשה על כנם את הסדרי הביטחון שהיו נהוגים במתחם זה שנים, ובמובן זה העתירה למעשה תקפה את השונות בהסדרים שהיו נהוגים בשערים השונים מימים ימימה

 

“לא אחת עמדנו על הרגישות המיוחדת הכרוכה בהחלטות הנוגעות להסדרי הבידוק, הכניסה והתפילה בהר הבית ובאחד מפסקי הדין אף הודגש בהקשר זה כי ‘כל תקרית קטנה במקום כזה עלולה להביא להתלקחות גדולה’, הבהירו השופטים, “עוד הוטעם כי נוכח חשיבותו הרבה של המתחם ליהודים וגם לבני דתות אחרות ‘הסכנה הנובעת מהתלקחות האלימות שם אינה בגדר סכנה מקומית בלבד, והיא עולה להוביל להתלקחות שאופייה יסכן את הביטחון גם מחוץ לגבולות המדינה  והאזור’. לכך יש להוסיף כי למתרחש בהר הבית השפעה על שיקולים מדיניים ועל יחסי החוץ של המדינה. בהתחשב בכל אלה, מהווה הר הבית מקום בעל רגישות ייחודית ויוצאת דופן, ולפיכך השמירה על הסדר הציבור בו מחייבת זהירות מרבית” . הפועל היוצא מכך, לדברי השופטים, “שיקול דעת רחב שמוקנה לרשות המבצעת בהחלטות הנוגעות למתחם ולסידורי הביטחון בו, לרבות בכל הנוגע להסדרי הבידוק של העולים להר, המצויים בליבת שיקול הדעת כאמור.”