עבדאללה מלך ירדן הצליח להפתיע את ישראל וביום השנה להרצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, שהיה אדריכל הסכם השלום עם ירדן, הודיע לה על החלטתו שלא להמשיך את החכרת השטחים בנהריים ובצופר לישראל לעוד 25 שנים, בערבית נקראים השטחים האלה אדמות "אלבאקורה" ו"אלע'מר".
מדובר במשבר קשה ביחסי ישראל ירדן אך אין מדובר בהפרת הסכם השלום משנת 1994, זוהי זכותה המשפטית של ירדן עפ"י הסכם השלום. המהלך של המלך נובע ממצבו הקשה בממלכה ההאשמית בגלל המשבר הכלכלי, פרשות שחיתות במשרדי הממשלה והלחצים השיעים בעידוד איראן על הגבול המזרחי של ירדן עם עיראק.
המלך מנסה לשחרר לחצים פנימיים ברחוב הירדני לאחר שבחודשים האחרונים היו הפגנות רבות של האיגודים המקצועיים וחברי פרלמנט נגד חידוש החכרת השטחים בנהריים ובצופר לישראל ל-25 שנים נוספות.
מדובר באותם גופים שקשורים גם לתנועת "האחים המוסלמים" ושפועלים במהלך השנים האחרונות נגד נורמליזציה כלשהי ביחסים עם ישראל.
הכי קל הוא לרצות את הרחוב הירדני על גבה של מדינת ישראל.
לכך יש להוסיף את יחסיו העכורים בשנים האחרונות עם ממשלת ישראל, גורמים מדיניים בירדן מסרו ב-22 באוקטובר לעיתון "אלחיאת" כי "עמאן הייתה יכול להפגין יותר גמישות בעניין חידוש הנספחים להסכם השלום עם ישראל הנוגעים לחכירת שטחים בצופר ובנהריים, אך היא נתקלה במדיניות העיקשת של ממשלת הימין בישראל ובצעדים החד צדדים שנקטה בעניין ירושלים ובמקומות הקדושים."
הדרג המדיני בירדן מכוון בדבריו אלה להחלטה להכריז על ירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות האמריקנית לירושלים, למדיניות ישראל בהר הבית לאחר משבר המגנומטרים, ובעיקר לנושא של הגדלת מספר היהודים שמבקרים בהר. החשש הירדני מפני חלוקה של הר הבית לזמני תפילה ליהודים ומוסלמים כפי שנעשה במערת המכפלה בחברון וגם להתנהגותו של ראש הממשלה נתניהו בפרשת ירי המאבטח הישראלי שהרג 2 אזרחים ירדניים לאחר שהותקף במתחם השגרירות הישראלית בעמאן.
גורמי אופוזיציה בירדן עדיין משתמשים בפרשת המאבטח הישראלי כדי לנגח את המלך.
החלטתו של המלך הירדני היא איתות לישראל על חוסר שביעות רצונו מהאופן שבו היא מתנהלת כלפי הממלכה ההאשמית ואזהרה לממשל האמריקני כי תושבי הממלכה לא יקבלו בשום פנים ואופן את "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.
במהלך שעשה רוצה המלך עבדאללה לבלום את האפשרות כי יפגע מעמדה של ירדן כאפוטרופוס של המקומות הקדושים בירושלים עפ"י הסכם השלום עם ישראל מ-1994 במסגרת תוכנית השלום האמריקנית החדשה.
בשנה האחרונה הידק המלך עבדאללה את קשריו עם יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, והשניים פועלים בזירה הערבית והבינלאומית כדי לטרפד את תוכנית השלום החדשה של הנשיא טראמפ.
גורמים קיצוניים בירדן דוחפים את המלך עבדאללה לצנן את היחסים עם ישראל, לפני יותר מחודש פרסם מרוואן מועשר, שהיה שר החוץ ושגריר ירדן בישראל ובארה"ב, מאמר בעיתון "אל-ע'ד" שבו המליץ על ביטול החכירה של השטחים בנהריים ובצופר.
הוא גם ציין במאמרו צעדים נוספים שלדעתו צריכה ירדן לנקוט, כמו עצירה של כל נורמליזציה אזרחית עם ישראל, ביטול הסכם הגז עמה והקמת קרן ערבית לתמיכה בפלסטינים למניעת מכירה של קרקעות ליהודים בירושלים ובגדה המערבית.
בפני ראש הממשלה נתניהו יש עכשיו משימה קשה לנסות ולסובב את הגלגל לאחור, לנהל משא ומתן עם ירדן בשנה הקרובה ולנסות לשכנעה להאריך את תוקף הנספחים של הסכם השלום, בנוגע לאדמות נהריים וצופר, לעוד 25 שנים.
הרבה תלוי באווירה שיצליחו ישראל וארה"ב לייצר באזור לגבי התהליך המדיני ויצירת אופק מדיני לפלסטינים, לכן אסור לומר נואש, ניתן עדיין לשנות את המצב במדיניות נכונה.
בינתיים צריך לשמור על הסכם השלום עם ירדן מכל משמר ולא לאפשר להחלטת המלך עבדאללה להפוך לכדור שלג שיאיים למוטט את כל ההסכם.
היחסים של מערכת הביטחון הישראלית על כל שלוחותיה, צה"ל, מוסד ושב"כ עם המערכת המקבילה בירדן הם מצויינים ומדובר בנכס חיוני לביטחון ישראל.
לישראל יש אינטרס חשוב בכל הקשור לירדן, יש לנו עימה את הגבול הארוך ביותר והיא שומרת על שקט בגבול כבר עשרות שנים, נלחמת בטרור ומונעת חדירת מחבלים לשטח ישראל.
לישראל יש מנופי לחץ על ירדן כמו למשל בתחום אספקת המים, ירדן מקבלת מישראל מדי שנה כ-100 מיליון קוב מים, אולם לא כדאי בשלב הזה להחריף את היחסים עם ירדן עוד יותר כדי ליצור אווירה טובה למשא ומתן על החכרת אדמות נהריים וצופר.
חשוב מאוד שהדרג המדיני בישראל ינהל נכון בחודשים הקרובים את המשא ומתן עם ירדן ולא יהלך עליה אימים או יקבל החלטות קיצוניות שידחפו את המלך לזרועות תנועת "האחים המוסלמים" הקיצונית, צריך לזכור כי הדבר החשוב ביותר למלך עבדאללה הוא הישרדותו בשלטון ולשם כך הוא גם עלול להקריב את יחסיו עם ישראל.
ירדן היא נכס אסטרטגי חשוב לישראל והיא מהווה למעשה את החיץ ממזרח שמונע הגעת כוחות שיעים ואיראנים לגבול המזרחי של ישראל והתייצבותם על נהר הירדן, למרות תמיכתו הפומבית של המלך עבדאללה בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית, הוא מעדיף בסתר ליבו כי לישראל תהייה שליטה ביטחונית מלאה בבקעת הירדן, זוהי תעודת הביטוח שלו מפני האפשרות כי הפלסטינים בגדה המערבית יחתרו תחת שלטונו וינסו להפיל את בית המלוכה האשמי כפי שניסה לעשות אש"פ באירועי "ספטמבר השחור" ב-1970.
