עבור לתוכן העמוד
Menu

אירופה נגד טראמפ

התגובה הצפויה והצבועה של מדיניות האיחוד האירופי להכרזת טראמפ אינה צריכה להפתיע את ישראל • נדמה כי לא עתיד רמת הגולן מעניין את קברניטי היבשת אלא הפליטים מסוריה

המלך עבדאללה שב לירדן מאוד מעודד מפגישה שערך ב-29 במרץ 2019  בארמון האליזה עם הנשיא מקרון. הוא קבל הבטחה שצרפת תמשיך לדבוק בהקמת מדינה פלשתינית עם מזרח ירושלים כבירתה, כשלממלכה האשמית תהיה זכות שמירה על המקומות הקדושים, וכן היא מתנגדת בתוקף להכרת ריבונות ישראלית בגולן.

התגובה האירופית ובמיוחד הצרפתית הייתה צפויה וידועה מראש. מאז 1967 היא מתייחסת לגדה המערבית לרבות מזרח ירושלים, וכן לגולן כ”שטחים כבושים”.  אירופה אף לא הכירה בהחלת חוק הגולן מדצמבר 1982 וכן התנגדה להעברת השגרירות האמריקנית מת”א לירושלים.

יש לציין כי למרות שהאיחוד האירופי מפולג, בהקשר לבריטניה (הברקזיט), לבעיית המהגרים, והלוחמה בטרור ניכרת הפעם תמימות דעים בנושא  הגולן. בנושא  “השטחים הכבושים” אין הבדל בין עמדת המנהיגים האירופים לפקידים היושבים בבריסל.

מבין 27 המדינות האיחוד, מדינות כמו הונגריה, רומניה או צ’כיה שלהן קשרים הדוקים עם ישראל, חתמו אף הן ההחלטה המתנגדת לדבריו של הנשיא טרמפ. מבין הדברים הללו נוכחנו לדעת שיש להפריד בין היחסים הדיפלומטים הבילטרליים לבין המולטילטרליים,  במיוחד בכל הקשור לתהליך פתרון הסכסוך הישראלי-ערבי.

כל מדינות אירופה הבהירו פה אחד: “כי בהתאם לדין הבינלאומי ולהחלטות מועצת הביטחון 242 ו-497 האיחוד האירופי אינו מכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן הכבושה”.

מאז תום מלחמת ששת הימים ואחזקת השטחים השתנתה המגמה האירופית שהייתה אוהדת לישראל מאז הקמתה. היא עברה להיות, במיוחד בצרפת, לפרו-ערבית ולעיתים אף עוינת לישראל.  בעקבות משבר האנרגיה שפרץ אחרי מלחמת יום הכיפורים נכנעו מדינות אירופה ללחצים ולסחטנות של המדינות המפיקות נפט והעדיפו לנטוש את ישראל על מזבח הפטרודולרים. היום הנטישה עברה בהקשר לבטול ההסכמים עם איראן. המדיניות המרקאנטילית של אירופה לא השתנתה ולא תשתנה.

אירופה חוששת שהעמדות הפרו-ישראליות של הנשיא האמריקני הנבחר יגבירו את הבניה בהתנחלויות וינצחו את הכיבוש הישראלי בתום חמישים ושתיים שנים למלחמת ששת הימים. ההחלטה על הריבונות הישראלית בגולן מהווה על כן תקדים מסוכן שעלול להיות גם ביהודה ושומרון.  לדעתם העברת השגרירות האמריקנית לירושלים מדרבנת כבר מדינות נוספות ללכת בעקבות ארה”ב.

משרד החוץ הצרפתי היה הראשון שהזדרז לגנות את הודעת הנשיא האמריקני. שר החוץ לה דריאן הנמצא כעת במטה האו”ם בניו יורק במטרה לחזק את חברי מועצת הביטחון ולמנוע בעתיד השפעת יתר של ארה”ב  והטלת ווטו אמריקני אוטומטי בהחלטות אנטי ישראליות.

נראה כי התגובה האירופית בנושא הגולן מכוונת הפעם יותר נגד ארה”ב מאשר נגד ישראל. אירופה  כבר חששה בצדק כי הפרת ההסכם שנחתם עם איראן על הגרעין גרם לזעזועים בחברות שסוחרות עם טהרן מאז הסרת הסנקציות. לדעתה  ביטול סופי של ההסכם מוביל לתגובות חמורות של טהרן ולהחמרת המצב בכל המזרח-התיכון ואף למלחמה.

בפגישתו עם מלך ירדן הגיב הנשיא מקרון כפי שהוא הגיב על העברת השגרירות האמריקנית והדגיש את  “הגברת חוסר היציבות באזור”. הוא גם מתח ביקורת על עזיבת רוב הכוחות האמריקנים מסוריה וטען כי בניגוד לקודמיו שמשטר  בשאר אל אסד “מושחת וצמא דם” וכשכל פתרון בסוריה מחייב סילוקו של אסד מהשלטון ובחירות דמוקרטיות.

נדגיש כי הנשיא מקרון כמו כל מנהיגי אירופה לא התייחסו להתערבותה של רוסיה בסוריה וגם לא בנוכחותה של איראן והמליציות השיעיות בתמיכת החיזבאללה. ברור כי הן מעלימות עין מאחר והן מעוניינות להמשיך לסחור עם איראן ולמצוא דרכים עקלקלות במטרה לא לבטל את הסכם הגרעין שהן חתמו עם הנשיא אובמה ב-14 ביולי 2014 בווינה.  הדאגה העיקרית מסוריה היא בעיית הפליטים הנוהרים לבירות אירופה ולא בטחונה של ישראל ברמת הגולן.

בתוך כך, יש לראות את התגובות באירופה בהקשר כולל של היחסים עם ארה”ב מאז נבחר דונלד טרמפ לבית הלבן.

היום היחסים נמצאים בשפל בין המדינות. בקורו של מנהיג סין בבירות אירופה וקבלת הפנים הלבבית שזכה לה בפאריס השבוע מלמדת שהמולטילטריזים גבר על דוקטרינת טרמפ האומרת “אמריקה תחילה”.  על כן למרות החשדנות כלפי סין מעדיפה היום אירופה לחזק את קשריה המסחריים עם פקין מאשר להיגרר “אחר הגחמות של טראמפ” במזרח התיכון ובשאר העולם.