עבור לתוכן העמוד
Menu

אירופה, הקורונה ואיראן

כמו נגד הנאציזם, כמו נגד גלי הטרור האיסלאמי גם עכשיו היבשת הזקנה מנסה להתמודד עם נגיף הקורונה אבל באיחור, אולם דווקא המדינאים מצאו זמן כעת לנסות ולעקוף את הסנקציות על איראן ולסייע לה בניגוד לעמדת ארה"ב • האובססיה נגד ישראל תמשיך

אירופה בהלם, משותקת ומבולבלת וחסרת אונים מול מגפת הקורונה המכה בה חללים מדי יום. מאז מלחמת העולם השנייה לא הכירה הקהילה האירופית שיתוק כה חמור, כמעט מוחלט, של הכלכלה והתחבורה והפסקה מלכת של חיי התרבות והחברה.

מאז פרוץ המגפה בסין הקהילה האירופית מתמהמהת ועדיין אינה פועלת מספיק במערכה העיקשת נגד וירוס הקורונה. מלכתחילה, היא לא נקטה באמצעי הגנה דרסטיים ומתאימים כאשר פרצה המגפה בצפון איטליה. היא לא סגרה את שדות התעופה והגבולות ולא בקשה מהתושבים להימנע מכל מגע ישיר ולא המליצה להיות בבידוד מוחלט.

למרות שהשרות והטיפול הרפואי ברוב המדינות הם בהחלט ברמה גבוהה, וקופות החולים נדיבות ומתפקדות היטב עם ציוד חדיש ומתוחכם, לא הצליחה הקהילה האירופית ללכד את השורות ולפעול מתוך סולידריות.

זאת לא הפעם הראשונה שאירופה מתעוררת מתרדמתה ומתקשה להפנים. בשנות ה-30 של המאה הקודמת היא סרבה להאמין בכוונותיו הזדוניות של היטלר וחתמה על הסכמי מינכן. היא הובסה ונכנעה לנאצים ואיבדה את נשמתה.

אז,  הייתה זאת ארה”ב שבאה להושיע מהצורר הנאצי , אך היום , 75 שנים אחרי, מי שבא לסייע לאיטליה היו סין, קובה ורוסיה ולא השותפים האירופיים. כל מדינה פעלה בנפרד ודאגה לעצמה ולרווחת תושביה.

 גם בתחילת גלי הטרור האיסלמיים ובקליטת המהגרים הערביים מסוריה, עירק ולוב, לא הפנימה הקהילה האירופית במועד. היא לא הקשיבה לכל האזהרות לרבות אלו שבאו מישראל.

היא המשיכה לנהל מדיניות ליברלית ובלתי אחראית מתוך שאננות וביטחון עצמי מופרז. לאורך שנים רבות גלו הרשויות וכלי התקשורת במיוחד בצרפת סובלנות יתר וזלזלו  באיומים ובעליית כוחו של האיסלאם הקיצוני. 

אירופה לא הצליחה להלחם בזמן אמת  בנאציזם כשם שלא הפנימה עדיין באיומי הטרור. היא הפסידה אז את המלחמה ואת נשמתה, וכיום אין לרשותה האמצעים הרפואיים והכלכליים במטרה למגר וירוס קטלני אחד ובודד . 

מאז ומתמיד  אירופה מתחבטת ומתפלספת בין עמדות הדרג המקצועי לבין ההנהגה הפוליטית. שואלת שאלות פילוסופיות ודנה קודם כל בסוגיות אדמינסטרטיות ומשפטיות. כיום היא מפולגת עוד יותר עם פרישתה של בריטניה והחששות הנובעים מנטישת מדינות נוספות  ממזרח אירופה, כגון הונגריה שסגרה עכשיו הרמטית את גבולותיה.

הלכה למעשה, הקהילה האירופית אינה מצליחה לפתור את בעיותיה השונות והרבות, אך היא תמיד ראשונה להטיף לנו מוסר בנושא  הסכסוך הישראלי ערבי ולהתערב בצורה בוטה בהחלטות של ממשלת ישראל. הדבר מובא לביטוי בהקשר לחוק הלאום שהתקבל בכנסת ב-19 ביולי 2018.  הביקורת הנוקבת של רוב התקשורת האירופית על כך שישראל מפלה לרעה את המיעוט הערבי מלמדים גם כאן על אי הבנה בסיסית על מהותה של מדינת ישראל ועל עצם קיומה כמדינה דמוקרטית יהודית יחידה בעולם.

מדינות אירופה אינן מספיק אמיצות כדי לגבש מדיניות ברורה והן ממשיכות לדבר, בכל משבר, בשפה רפה ואף מנהלות מדיניות צבועה במיוחד כשמדובר בפתרון הבעיה הפלשתינית וזכויות אדם. חוסר ההבנה והבלבול הקיים בקרב האירופים החושבים עדיין כי  היהדות היא דת בלבד ועל כן אין ליהודים כל זכות וזיקה למולדת לאומית. ברור כי ההתעלמות מהקשר ההדוק וההיסטורי במהלך אלפי השנים של העם היהודי לארץ ישראל ולירושלים מעורר תמיהה ואף מקומם במיוחד כאשר מדינות באירופה מצביעות באונסק”ו ובארגונים בינלאומיים לטובת יוזמות הזויות ושקריות של הפלשתינים.

הדבר גם אינו עולה בקנה אחד עם מאבקה הרופף של אירופה נגד גלי האנטישמיות.

השנאה נגד היהודים מתעוררת שוב בימים אלה ומאשימים את היהודים בהפצת נגיף הקורונה. בקריקטורות המופיעות בימים אלה בעיתונים מובילים כמו לה מונד מאשימים את ישראל בהידוק הסגר על השטחים ובניצול המגפה להחמרת המצב ההומניטרי של הפלשתינים בעיקר בעזה.  דיונים בצרפת סביב תרופת הכלורוקין נגד הנגיף מעוררים השראה לכל מיני תיאוריות קונספירציה והערות אנטישמיות ברשתות החברתיות.

בשנת 2020,   75 שנים אחרי השואה, ולפי מיטב המסורת האנטישמית הקלאסית , עדיין ברחבי  אירופה היהודים מוגדרים  “מצורעים” ושעירי לעזאזל. האנטישמים מעוררים מחדש את גל השנאה שלהם  תמיד במהלך משברים פיננסיים וכלכליים עולמיים. תמיד אותן האשמות זדוניות ומופרכות נגד “מי שמחזיק בכוח הממון, הבנקים והבורסות”.

מדיניותה הבלתי מאוזנת של אירופה כלפי ישראל, הדה לגיטימציה של מדינת היהודים, החרם המתבטא בפעילות BDS הממומנת חלקית על ידי מוסדות הקהילה, האובססיה לפעול כמתווך ליישוב הבעיה הפלסטינית, כל הניסיונות הזדוניים האלה לא הצליחו מעולם בשטח. נהפוך הוא, הם העמיקו את ההבדלים והגבירו את חוסר האמון באירופים.

מדיניות זו מתאפיינת גם ביחס לפרויקט הגרעין של איראן. מאז פרוץ המגפה הפעילו מדינות אירופה לחצים כבדים על ארה”ב כדי להקל בסנקציות. מי שהיה שגריר צרפת בוושינגטון וגם בישראל, גירארד הרו, טוען כי הסנקציות אינן כוללות תרופות וסיוע הומניטרי.

כזכור, הציע הנשיא טראמפ  לסייע לאיראן במשלוח תרופות אך טהרן סרבה בתוקף והאשימה את ארה”ב ואף את ישראל בהפצת הנגיף.  משלחת של רופאים מארגון “רופאים ללא גבולות” נאלצה אף היא להפסיק את הסיוע בעיר איספאן. 

בלחץ הנשיא מקרון והממונה על יחסי החוץ בקהילה האירופית, ג’וזפ בורל, הוחלט לעקוף את הסנקציות דרך המנגנון INSTEX  ולשגר לאיראן חבילת סיוע בהיקף של  חמישה מיליון אירו למאבק בנגיף הקורונה בנוסף לאספקה רפואית, כולל ציוד לבדיקות מעבדה, חליפות מגן וכפפות.

ראשי הקהילה האירופית ממשיכים בכל הדרכים למנוע את בטולו של הסכם הגרעין JCPOA. שנחתם בוינה ביולי 2015.

מגפת נגיף הקורונה משמשת עבורם אמתלא כדי לעקוף את הסנקציות ולהפעיל לחצים על נשיא ארה”ב כדי שיחזור בו ויפתח במשא ומתן עם טהרן.

בתקופה שבה כל מדינות כדור הארץ נלחמות בטרור נגד נגיף לא ידוע ובלתי נראה, הגיעה השעה שהקהילה האירופית לא תטיף לנו מוסר ושתפסיק להתערב    בסכסוכים רחוקים ולא שלה.

הגיעה העת שתתפכח סוף סוף, תפסיק ריב ומדון,תפנים ותשנה כוון. תפעל יד ביד עם רופאים ומדענים אמריקנים וישראלים במטרה למגר בדחיפות את מגפת הקורונה, תציל חיי אדם ותביא מזור לכלל האנושות.