התראות

איראן חושפת כוונותיה להשתלט על המפרץ הפרסי

ביחסים בין איראן לנסיכויות הנפט במפרץ הפרסי שוררת בשבוע האחרון מתיחות על רקע טענות איראניות, מהן משתמע איום ל"שחרר" חלק ממדינות אלה ולספחן לאיראן. בראיית איראן כל אזור המפרץ הינו פרסי ולא ערבי ובנוסף יש בו אוכלוסייה שיעית גדולה. ככל שתתקרב איראן לגרעין כך צפויה לגדול העזתה כלפי המערב ושכנותיה. עכשיו משיצא המרצע מן השק קיים בסיס לשותפות אסטרטגית בין ארה"ב והעולם הסוני.
שיתוף

תוכן העניינים

איראן חושפת כוונותיה להשתלט על המפרץ הפרסי

ביחסים בין איראן לנסיכויות הנפט במפרץ הפרסי שוררת בשבוע האחרון מתיחות על רקע טענות איראניות, מהן משתמע איום ל"שחרר" חלק ממדינות אלה ולספחן לאיראן "מולדת האם". הגורם המיידי למשבר הנוכחי היה מאמר המערכת של חוסיין שריעתמדארי, יועצו של המנהיג הרוחני של איראן, עלי ח'מנאי והעורך הראשי של העיתון "כיהאן", אשר טען כי "בחריין הינה אחד המחוזות של איראן". במאמר ב"כיהאן" (9 ביולי 2007) כתב שריעתמדארי את הדברים הבאים:

"כעת, ובהתאם למסמכים המוכיחים את הריבונות המוחלטת והחד משמעית של איראן על שלושת האיים (טנב הגדול, טנב הקטן ואבו מוסא) חובה לשוב ולשאול את השאלה הבאה: מה הוא המניע המרכזי של המדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה במפרץ הפרסי? האם המניע לטענתן (בדבר ריבונות מאע"מ על שלושת האיים כפי שצוין בהחלטות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ) לא היה אלא מוראן מפני רעידת האדמה אשר עוררה המהפכה האסלאמית נגד ממשלותיהן (שיסודן) מהמאות הקודמות ואשר הינן בלתי חוקיות? כל ממשלות אלה (של מדינות המפרץ) הוקמו כתוצאה של התערבות ישירה של כוחות השחצנות (האימפריאליזם), והעמים לא היו מעורבים במינוי ממשלותיהם, בהתוויית מדיניותם ובקבלת החלטות. כמו כן, כל הממשלות החברות במועצה הזו (המדינות לשיתוף פעולה במפרץ) מואשמות ע"י עמיהן בשיתוף פעולה עם הישות הציונית, או לפחות לא אכפת להן מהפשעים של הישות הזו נגד העם הפלשתיני העשוק".

"השליטים במדינות אלה יודעים היטב, כי לא יתכן שהמשפחות השליטות תשלוטנה בגורל האנשים ותגזולנה את האוצרות הלאומיים בתקופה בה קיימת התעוררות אסלאמית. אוצרות אסלאמיים אלה נחשבים דוגמה להתעוררות האסלאמית. הם יודעים אל נכון, כי רעידת האדמה הנובעת מהדוגמה שמייצגת הרפובליקה האסלאמית (של איראן) תביא לקריסת משטריהם הבלתי חוקיים. הם מטיבים לדעת זאת והחלו לבטא עוינות לאיראן האסלאמית כמטרה אסטרטגית. דרך זו מסוכנת לא רק לאיראן אלא גם להמשך ממשלותיהם".[1]

המאמר עורר מורת רוח רבה בבחריין. הפגנות נערכו מול השגרירות האיראנית בבחריין ומחאה רשמית הוגשה לטהראן. חבר הפרלמנט הבחרייני, מוחמד ח'אלד מהאחים המוסלמים, ציין בראיון עיתונאי כי איראן צריכה להתנצל באופן רשמי על מאמרו של שריעתמדארי, ואם לא תעשה כן, בחריין צריכה להחזיר את שגרירה מטהרן ולנתק את היחסים הדיפלומטיים עימה. הוא הביע חשש, כי איראן כבר נערכת לעורר התקוממות פנימית בתוך בחריין, תוך ניצול התושבים השיעים המונים כ-70% מכלל האוכלוסייה. "בחריין נקטה כל העת עמדה חיובית במשבר הגרעין האיראני והודיעה לא אחת על התנגדותה למתקפה צבאית נגד איראן וזו התגובה ה'יפה' לעמדת בחריין", אמר ח'אלד.[2]

בעקבות מחאת בחריין ביקר שר החוץ האיראני, מנושהר מותקי, במנאמה ונועד עם עמיתו הבחרייני. השניים פרסמו הודעה משותפת בה נאמר, כי "בחריין ואיראן מכבדות את ריבונותה של זולתה ושלמות אדמתה". גורם במשרד החוץ האיראני הבהיר, כי איראן לא הגישה התנצלות, שכן מאמר המערכת ב"כיהאן" לא ביטא עמדה רשמית אלא את עמדת הכותב בלבד.[3]

מקורות איראניים בכירים אמרו ל"אל-שרק אל-אווסט", כי המאמר הוא תגובה על הודעת שרי החוץ וההגנה של מדינות המפרץ בפגישתם בתחילת יולי בג'דה, שהביעה תמיכה בתביעת הריבונות של מאע"מ על שלושת האיים שנתפסו ע"י איראן. המועצה לשיתוף פעולה במפרץ, המאגדת את נסיכויות הנפט, ציינה בהחלטותיה כדלהלן:

"באשר להמשך הכיבוש של איראן של שלושת האיים, טנב הגדול, טנב הקטן ואבו מוסא השייכים למאע"מ, המועצה מדגישה מחדש את עמדותיה הקבועות:

  • א. תמיכה בזכות מאע"מ להשיב לריבונותה את שלושת האיים, על המים הטריטוריאליים והתווך האווירי… שהם חלק בלתי נפרד ממאע"מ.
  • ב. הבעת צער על כי לא הושגה כל התקדמות במגעים הישירים והאזוריים והבינלאומיים המתנהלים עם איראן.
  • ג. קריאה לרפובליקה האסלאמית של איראן להיענות למאמצי מאע"מ והקהילה הבינלאומית לפתור את הבעיה באמצעות מו"מ ישיר בין הצדדים או העברת הבעיה לבית המשפט הבינלאומי". [4]

ההסברים האיראניים לא ציננו את החששות אצל נסיכויות הנפט, ובפרט לאור המשך המתקפה נגדן וההאשמות לפיהן המשטרים הללו אינם לגיטימיים ובנוסף לכך משתפים פעולה עם ארה"ב החותרת לתקוף את איראן. שריעתמדארי לא נרתע מהביקורת נגדו ובמאמר מערכת נוסף ב"כיהאן" ב- 15 ביולי 2007 תחת הכותרת "מה קורה לכם?" הוא השתלח פעם נוספת במדינות המפרץ תוך שהוא נמנע לכנות את בחריין "מדינת בחריין" ותחת זאת כינה אותה "האי בחריין". גם במאמר זה קובע שריעתמדארי, כי בחריין הייתה לפני מספר עשורים אחד המחוזות של איראן, ואולם היא התפצלה ממנה בגלל הסכם בין השאה מוחמד רידא פהלאווי וממשלות ארה"ב ובריטניה. הוא תקף את שליטי מדינות המפרץ השוללים את "הריבונות האיראנית המוחלטת על חלקים של האדמות האיראניות המוכרות" והאשימם בכך שהפכו להיות דוברים של ארה"ב ובנות בריתה החותרות לפתוח חזית חדשה נגד איראן במסגרת המאבק המכריע בין טהראן לוושינגטון.[5]

עלי אחמדי, חבר הפרלמנט האיראני וחבר הוועדה הפרלמנטארית לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ תקף אף הוא את עמדת מדינות המפרץ המגבה את תביעת הריבונות של מאע"מ על שלושת האיים. "אם מדינות אלה רוצות להעלות באוב נושאים אלה הן תינזקנה יותר" אמר אחמדי וציין, כי מספר מדינות ערביות היו בתקופות מסוימות חלק מאיראן ובכללן בחריין. [6]

באתר האינטרנט "רג'א ניוז" המזוהה עם נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, נכתב בעניין זה, כי השיעים בבחריין מהווים 70% מהתושבים המקוריים ורבים דוברים את השפה הפרסית, צופים בחדשות, בסרטים ובסדרות בערוצים האיראניים" ואוהדים של קבוצות כדורגל איראניות. האתר מציין, כי מנהיגי איראן הזהירו את מדינות המפרץ, כי המשך התמיכה בתביעת הריבונות של מאע"מ על שלושת האיים, תחייה מחדש את תביעתה של איראן לריבונות על בחריין למרות הוויתור של השאה על בחריין בשנת 1971. [7]

בכיר איראני לשעבר אמר בראיון ל"אל-שרק אל-אווסט", כי מאמרו של שריעתמדארי משקף את תפיסתו של עלי ח'מנאי הדוגל בקו התקפי במדיניות החוץ, כפי שביטא זאת בנאום לפני מספר ימים בו מתח ביקורת על הנשיאים לשעבר רפסנג'אני וח'אתמי בגלל שמדיניות החוץ בתקופתם הייתה הגנתית ולא התקפית. הוא מתח ביקורת על שריעתמדארי וטען, כי דבריו מסבכים שלא לצורך את יחסי איראן עם מדינות המפרץ.[8]

לאיראן שאיפות טריטוריאליות במפרץ הפרסי ואין היא מסתירה אותן. כל אזור המפרץ בראייתה הינו פרסי ביסודו ולא ערבי, ומעבר לכך מתגוררת בו אוכלוסייה שיעית גדולה. החתירה האיראנית הבלתי נלאית להקים צבא חזק וגדול ולפתח יכולת גרעינית אזרחית וצבאית היא יסוד מרכזי באסטרטגיה השמה לה למטרה להפוך את איראן ממעצמה אזורית למעצמה עולמית, שתוכל להתמודד עם ארה"ב והמערב. ככל שתתקרב איראן לגרעין כך צפויה לגדול העזתה כלפי המערב ושכנותיה. איראן נזהרת שלא לחזור על טעותו של סדאם חוסיין אשר פלש לכווית באוגוסט 1990 טרם השלים את תוכנית פיתוח הנשק הבלתי קונבנציונאלי עליה עמל. האינטרס העליון של איראן כיום הינו להרתיע את ארה"ב (וישראל) מלבצע מתקפה צבאית שתפגע בתוכנית הגרעין ואת מדינות המפרץ מלסייע צבאית לארה"ב.

המטריה הגרעינית אמורה לשמש בשלב הבא את הבסיס למדיניות חוץ אקטיביסטית יותר שתשא את דגל המהפכה האסלאמית. החזון הדתי המניע את איראן הינו מצע לפעילות מדינית וצבאית ובמוקדו השאיפה להקים מחדש את הח'ליפות האסלאמית, אשר תוכל ליצור את התנאים להופעתו של המהדי המשיח המוסלמי. אחמדינג'אד הודה בכך מפורשות  בנאום בפני אנשי הדת הבכירים [9] (נובמבר 2006), ובאיגרת לנוצרים לקראת תחילת 2007 בה ציין (19 בדצמבר 2006), כי "עידן המצוקה, הסבל והאיומים יגיע לקיצו ביום מן הימים וישו ישוב לעולם עם הופעתו של צאצאו של הנביא הקדוש לאיסלאם, האימאם המהדי (המשיח השיעי) והוא ימחה כל סימן לדיכוי, סבל וייסורים מהעולם".[10]

בקהילות השיעיות רואים באחמדינג'אד את התגלמות המנהיג המוסלמי היכול לקדם את הגאולה. בספר "אחמדינג'אד והמהפכה העולמית הבאה", יוצר שאדי פקיה זיקה ישירה בין אחמדיניג'אד לבין המהדי וקובע, כי נשיא איראן דהיום תואם בתיאורו למפקד כוחות המהדי שישחררו את ירושלים על פי אמונת השיעה. אחמדיניג'אד מתואר כאדם נחוש, המונחה ישירות מאללה והסבור, כי "צבא שחרור ירושלים" יעבור דרך עירק בדומה לתפיסתו של ח'ומיני, שאמר כי "הדרך לירושלים עוברת דרך כרבלא". גם נחישותו של אחמדיניג'אד לפתח נשק גרעיני מתפרשת כחלק מסימני הגאולה המשיחית, שכן הוא ומקורביו רואים בהתמודדות עם הלחצים הבינלאומיים החותרים למנוע מאיראן לרכוש טכנולוגיה גרעינית, אחת הדרכים אשר יכשירו את הקרקע להופעת המהדי. [11]

החזון הנבואי מתורגם הלכה למעשה כבר עתה גם בהפצת האמונה השיעית במדינות מוסלמיות רבות ובהן פקיסטן, הודו (קשמיר), טורקיה, מצרים, אלג'יריה, לבנון, ירדן ועוד. גורמי הלכה סוניים בכירים חוזרים ומתריעים מפני מסע ה"מסיונריות" השיעי המתפשט בעולם הערבי. לפני מספר חודשים קראה המועצה המוסלמית העליונה בסוריה לכל המוסלמים הסונים בעולם לקום ולעמוד כנגד מסע המרת הדת שמנהלת איראן בסיוע השלטונות הסוריים. מטרתו, טוענת המועצה האיסלאמית העליונה, הינה לדחוף את הסונים להגר מארצם, לנטוש את זהותם ודתם ולמעשה לחסלם. הפצת השיעה, נאמר בהודעה שפרסמה, נעשית גם באמצעות הקמת בתי ספר בכל עיר, בניית מסגדים בשכונות סוניות והטלת מגבלות על הסונים לקיים את אמונתם. [12]

חריף במיוחד במתקפתו נגד השיעים היה המופתי של הר הלבנון השיח' אל-ג'וזו. בראיון לשבועון המצרי "רוז אל-יוסוף (22 בדצמבר 2006) אמר אל-ג'וזו, כי "איראן שואפת להשתלט על האזור הערבי. היא חותרת לשים ידה על הנפט במפרץ (הפרסי) ולהפוך את כל האזור הערבי לשיעי. יש כפרים שלמים שהפכו לשיעים… מה שקורה כעת הוא פלישה שיעית איראנית פרסית שח'ומיני לא הצליח לממש, אך היא מתבצעת כיום באמצעות חסן נסראללה, מוקתדא סדר, עבד אלעזיז אלחכים ומוחמד עלי תסח'ירי".[13]

הסימנים המעידים למדיניות חוץ איראנית התקפית הולכים ומתרבים והם משתקפים היטב בחששות העמוקים של מדינות המפרץ. מפקדי הצבא האיראני איימו לא אחת לתקוף צבאית את מדינות המפרץ ואת מתקני הנפט אם יסייעו לצבא ארה"ב במתקפה נגד איראן ועתה נוספו לאיומים אלה הצהרת מהן משתמעת כוונה איראנית להשתלט על אזור המפרץ ועל עתודות הנפט האדירות שבו, שישמשו מקור עוצמה כלכלית אדירה וככלי לפגוע אנושות בכלכלת המערב. העולם הסוני נטה לתמוך באיראן בעימות עם ארה"ב בסוגית הפיתוח הגרעיני. עתה משיצא המרצע מן השק קיים בסיס לשותפות אסטרטגית בין ארה"ב והעולם הסוני כדי לבלום את איראן. האיום למחוק את העולם הסוני מן המפה חמור יותר בעיניהם של המדינות הערביות מאשר ההבטחה האיראנית להשמיד את ישראל. באופן פרדוקסאלי ישראל והעולם הערבי נמצאים באותה סירה עם אינטרסים דומים, ויתירה מכך, דווקא ישראל היא זו שיכולה להוציא את הערמונים עבור הערבים.

 

[1]  https://www.asharqalawsat.com/details.asp?section=3&article=427952&issue=10454 Al-Sharq Al-Awsat (London), July 13, 2007

[2] https://www.alkhaleej.ae/articles/show_article.cfm?val=405611 Al-Khalij, (UAE), July 14, 2007

[3] https://www.asharqalawsat.com/details.asp?section=3&article=428190&issue=10456 Al-Sharq Al-Awsat (London), July 15, 2007

[4] https://www.asharqalawsat.com/details.asp?section=3&article=427952&issue=10454 Al-Sharq Al-Awsat (London), July 13, 2007

[5]https://www.alqabas.com.kw/Final/NewspaperWebsite/NewspaperPublic/ArticlePage.aspx?ArticleID=296043 Al-Qabas (Kuwait), July 16, 2007

[6]https://www.alqabas.com.kw/Final/NewspaperWebsite/NewspaperPublic/ArticlePage.aspx?ArticleID=295412 Al-Qabas (Kuwait), July 14, 2007

[7] Ibid

[8] https://www.asharqalawsat.com/details.asp?section=3&article=427952&issue=10454 Al-Sharq Al-Awsat (London), July 13, 2007

[9] Al-Hayat (London), November 19, 2006

[10] IRNA, December 19, 2006

[11] https://www.alrased.net/show_topic.php?topic_id=431

[12] https://www.ikhwan.net/vb/showthread.php?t=24237

[13] https://www.alarabiya.net/articles/2006/12/21/30114.html

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
דיווחים ערביים: קטאר רואה בתקיפה בגידה אמריקנית

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הדיווחים הסותרים סביב החיסול בדוחא: "חמאס טוען שהצמרת שלו ניצלה, אבל אף אחד מהם לא מופיע בתקשורת. התמונות מהתקיפה מראות שזה כמעט בלתי אפשרי לצאת משם חי – ייתכן שהם פצועים ומסתירים מידע," אמר.

לדבריו, ישראל קיבלה אור ירוק מהנשיא טראמפ אחרי שהתברר כי חמאס מסרב להצעתו האחרונה: "אין עסקה. חמאס מושך זמן, מנסה למסמס ולגרור את ישראל לשולחן המשא ומתן כדי לעכב את כיבוש עזה".

בן מנחם הסביר כי בקטאר רואים בתקיפה "בגידה אמריקנית" לאחר שהשקיעו מיליארדים ביחסים עם וושינגטון, וכעת הם מתכננים ועידת פסגה ערבית-אסלאמית כדי לתקוף את ישראל בזירה הדיפלומטית. "בסופו של דבר זה דווקא טוב לישראל – קטאר לעולם לא הייתה מתווך הוגן, ומצרים תוכל לקבל את התפקיד המרכזי", הוסיף.

על תגובת העולם הערבי אמר: "הגינויים הרשמיים הם מס שפתיים בלבד. כל המשטרים הסוניים – סעודיה, ירדן, מצרים – יודעים שקטאר היא ראש הנחש של האחים המוסלמים. בפנים הם שמחים לראות את הפגיעה בחמאס".

 
12:10pm
המרכז הירושלמי
קטאר מסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו

יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי קטאר מנהלת "קאבר-אפ" לאחר התקיפה בדוחא ומסתירה את מצבם של בכירי חמאס שנפגעו, במקביל לפתיחת קמפיין בינלאומי נרחב נגד ישראל. לדבריו, דוחא מציגה את ישראל כסכנה אזורית במטרה לטרפד את הסכם הנורמליזציה המתגבש עם סעודיה ואת יוזמת טראמפ לנורמליזציה רחבה במזרח התיכון – צעד שישראל חייבת להיאבק בו בעוצמה.

 
12:09pm
המרכז הירושלמי
בכיר לשעבר במוסד: קטאר לא מתכננת להגיב צבאית למתקפה בדוחא

עודד עילם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, הסביר כי למרות הניסיון של קטאר וחמאס להסתיר את תוצאות התקיפה בדוחא, האמת תיחשף בתוך ימים. לדבריו, המוסד שימש גורם מרכזי במגעים מול דוחא, אך התגובה הקטארית לא תהיה צבאית אלא תקשורתית וכלכלית: "הם יריצו קמפיין ארסי, ישקיעו מיליארדים בקניית השפעה, ובסוף יבלעו את הצפרדע ויחזרו לעסקים כרגיל".

12:09pm
המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm

Close