עבור לתוכן העמוד
Menu

אחרי הבחירות בחמאס: סינוואר במבחן

החבישה של גורמי חוץ כגון קטאר, מצרים ואפילו איראן בבחירות הפנימיות בחמאס מציבות בפני המנהיג שנבחר שוב אפשרות אחת - להביא קבלות

סינוואר כבר לא לבד. הבחירות להנהגת חמאס עזה הצמיחו לו משום מקום טוען לכתר, ניזאר עוודאללה שלא היה כי הוא מתמודד על התפקיד. בסבב ההצבעה הראשון הוא ניצח  את מי שנחשב האיש החזק של עזה, על חודם של קולות בודדים, והדיח אותו מן ההנהגה. אולם נדרשו עוד שנים או שלושה סבבים נוספים, לא ברור כמה, עד שסינוואר הוכרז כמנצח, בקושי.

על מה המאבק? יחיא סינוואר הוא חריג בגלריית המנהיגים של חמאס שקדמו לו – הוא לא בוגר “האחים המוסלמים”, אלא בוגר בתי הכלא של ישראל. כלומר ההתייחסות שלו היא יותר כלפי עזה, ופחות כלפי החזון של “האחים המוסלמים” לח’ליפות איסלאמית חובקת עולם.

נקודת המפנה הייתה כאשר הוא, בעצה אחת עם מצרים, גרמו ליציאת המנהיג הקודם של עזה, איסמאעיל הנייה, מן הרצועה וחסימת דרכו לשוב חזרה. פירוש הצעד הזה הוא התחזקות האינטרסים הפנימיים של עזה על פני האינטרסים של חזון “האחים המוסלמים”.

סינוואר התקרב למצרים ולמוחמד דחלאן, ומכאן לאמירויות, ומהלך זה לא יכול היה להתקבל על דעת קטאר ו”האחים המוסלמים” היושבים בדוחה, ונראה כי הדברים הגיעו לידי משבר כאשר קטאר הצליחה להביא לידי הסכם שעל פיו גז ישראלי ממאגר לוויתן יספק אנרגיה לעזה.

ההסכם הזה הביא לידי מערבולת כאשר מצרים מצד אחד, שהיא אשר רוצה לספק את הגז לעזה, ו”האחים המוסלמים” שלא מוכנים לשמוע על עסקה שישראל היא צד לה, למרות שקטאר היא הכתובת אליה, ומבחינתם בעסקה הזאת סינוואר עבר קו אדום.

על רגישות המעורבות של קטאר בעסקה, ובבחישה מאחורי הקלעים של הבחירות אפשר ללמוד מן מכך שהשליח הקטארי לעזה, מוחמד אל-עמאדי, מיהר להסתלק מעזה אחרי ספירת הקולות הראשונה, אבל על פי מקורותינו הוא חזר לעזה אחר כך, ככל הנראה אחרי שפייסו אותו.

השאלה היא כעת, האם תמשיך קטאר בסיוע לעזה, או אחרי כישלונה תחדל מכך, או תעמיד תנאים לסינוואר. אני מאמין שהיא תמשיך, שכן ל”אחים המוסלמים” קשה לוותר על עזה, והם חייבים מידה גדולה של השפעה בתוכה, ביחוד שכעת הם הציבו את עוודאללה בחזית ההנהגה העזתית וחייבו את סינוואר להקשיב לו.

לשום מנהיג בעזה לא כדאי להסתכסך עם קטאר, שהיא כעת צינור החמצן הדקיק שמאפשרת לעזה לשמור את ה”ראש מעל המים”.

על פי מקורותינו ברמאללה עסקת הגז עם ישראל לא מתה, אלא מדובר עכשיו שהגז הישראלי יסופק “בינתיים” עד שיונחו התשתיות לאספקת הגז ממצרים, וחיבור החשמל של עזה לרשת החשמל המצרית.   זאת פשרה פוליטית ולא כלכלית, כי ברגע שיונחו הצינורות ממאגר לוויתן הם יהיו שם לתמיד.

סינוואר יעדיף את ישראל ולא את מצרים כי ישראל הוכיחה שהיא משתמשת בתשתיות שלה, גם לא בקרבות ככלי לחץ, בעוד שאין ביטחון כזה באספקה ממצרים. סיני גם חשופה לטרור של הבדאווים, ועסקת הגז הגדולה של מצרים עם ירדן נפלה בגלל פגיעה מתמשכת בצינורות הגז.

הכישלון הגדול של סינוואר היה, זוה ככל הנראה מה שחשף אותו לסכנת ההדחה, שכל הציפיות של תושבי עזה שמצבם האישי ישתפר – לא מומשו. ההסדרה עם ישראל נתקעה בגלל עמדות לא הגיוניות של חמאס בעסקת חילופי אסירים וגופות החיילים, אבל עסקת הגז של קטאר יכולה להיות ראשיתה של עסקה בהמשך.  דווקא בעניין הגז סינוואר וקטאר קרובים, כי הוא מעוניין בעסקה, כמו קטאר, אבל מצרים מתנגדת.

כעת יש לסינוואר אופוזיציה בעזה. הוא נפטר מהנייה, וקיבל את עוודאללה. הרקע שלו לא מבשר טובות. הוא שייך לאגף “האחים המוסלמים”, יצק מים על ידיו של שיח’ יאסין ומקורב להנייה. העובדה שהידיעה הראשונה אודות תוצאות הבחירות פורסמה בערוץ “אל מידיאן”, המקורבת לחיזבאללה מעידה אולי על הבחישה האיראנית בתהליך.

הרגע של סינוואר להכרעות

אשר לפיוס הפלסטיני, סינוואר ימשיך להיות “אדיש” לגבי הבחירות, אבל יחזק בעזה את אגף דחלאן. בעניין זה הוא יהיה חלוק על קטאר המעוניינת בבחירות כדי להכניס את אנשיה, חאלד משעל וסאלח עארורי לגדה.

לא ישראל, לא ירדן ולא אבו מאזן רוצים לראות אותם בגדה. אם יש בחמאס אנשים המקורבים לאיראן הם אלה, יחד עם אנשי האחים בעזה,  פתחי חמאד ומחמוד א-זהאר, שגם הם איתגרו את סינוואר – אבל כשלו. מה מידת קרבתו של עוודאללה לאיראן ? לא ברור. עד כמה יקבל הוראות מהנייה, גם לא ברור , אבל הוא שייך לאותה קבוצה של הנייה – דור המייסדים עם אחמד יאסין, כלומר: “,האחים המוסלמים”.

כדי לרצות את האגף של עוודאללה, נשמע הרבה רטוריקה על הבחירות מפיו של סינוואר, אבל עצם העובדה שהוא מחזיר לעזה את אנשי דחלאן מעידה שהוא ידבר בעד, אבל יעשה נגד.

על  מנת לממש את ההבטחות להסדרה עם ישראל, סינוואר יאלץ לקבל החלטה מנהיגותית. האם יעשה זאת, או ידשדש בעמדות הבלתי אפשריות של חמאס היום? ימים יגידו.