בנאומו השנתי בעצרת האו"ם הזהיר אבו מאזן, כי סיפוח בקעת הירדן על ידי ישראל ייענה על ידי הפלשתינים בביטול כל ההסכמים עימה (בלי להסביר מה המשמעות המעשית של צעד זה, למשל, על עצם קיומה של "הרשות הפלשתינית"). עוד התריע יו"ר הרשות הפלשתינית כי המשך הדשדוש במאמצים לקדם שלום על בסיס שתי מדינות בקווי '67 יחריף את הייאוש בציבור הפלשתיני ויגביר את הנכונות לתמוך בפתרון המדינה האחת. אבו מאזן דחה את תוכנית השלום האמריקנית או מו"מ בתיווך וושינגטון, תקף את מהלכי ישראל וארה"ב והבטיח שבני עמו ימשיכו להיאבק בכל האמצעים, ובראשם "המאבק העממי" נגד הכיבוש.
עם זאת, עבאס שב וקרא לכינוס ועידה בינ"ל לשלום והצהיר על מחויבותו הבלתי מתפשרת להילחם בטרור. בניסיון לאתגר את חמאס ולהתמודד עם ביקורת על היעדר דמוקרטיה ברש"פ, הוא הבטיח ליזום בחירות ביהודה ושומרון, בעזה ובירושלים. סיכוייה של יוזמה זו קלושים.
דבריו של עבאס, שהיו פחות חריפים בהשוואה לנאומיו הקודמים בעצרת, שיקפו דאגה מחוסר התוחלת של מדיניותו ומהדחיקה של הנושא הפלשתיני לשולי סדר היום של המערכת הבינלאומית, האזורית והישראלית. עם זאת, ניכר מדבריו שהוא איננו מתכוון להגמיש כהוא זה את עמדותיו העקרוניות לגבי הסכסוך.
ביטוי בולט לכך נתן אבו מאזן בהתחייבות הנלהבת להמשיך לשלם משכורות למשפחות החללים ולאסירים הפלשתינים, אף שישראל מקזזת סכומים אלה מכספי המסים שהיא גובה ומעבירה לרש"פ. אין חדש בהצהרה זו, אבל החזרה עליה בפורום בינ"ל בכיר מצביעה על נחישותו של יו"ר הרשות ומחויבותו לציפיות הרחוב הפלשתיני, כפי שהן נתפסות ומעוצבות על ידו.
בפועל, למרות הקיזוז של העברת הכספים וההחלטה הפלשתינית להימנע מלקבל חלק נוסף מהכספים שישראל מוכנה להעביר אליה, ממשיכה הרשות להעביר את המשכורות למחבלים כסדרן. על פי דו"ח הביצוע של תקציב הרשות ל-2019 (התקציב עצמו לא פורסם, עקב מצב החירום והבעיות המשפטיות עם ישראל), שילמה הרשות למחבלים האסורים בישראל עד סוף יולי 2019 סכום של 276 מיליון שקל כתשלומי העברה (כלומר משכורות) ועוד 75 מיליון שקל כהשתתפות סוציאלית (במשתמע, תשלום עבור הוצאות של בני משפחה, קנטינה, כיסוי ביטוח רפואי והוצאות משפטיות. במלים אחרות, כל מה שאיננו שכר ישיר). סך כל ההוצאות של המשרד לענייני האסירים עמדו על 364 מיליון שקל.
סכומים אלה מגלים כי התשלומים למחבלים נותרו דומים בהיקפם לתשלומים שהועברו בשנה הקודמת. המשמעות היא שלמרות הלחצים הגוברים, הפלשתינים דבקים בעמדותיהם, ומכאן שהסיכוי שהרשות בהנהגת אבו מאזן תהפוך בזמן הנראה לעין לפרטנר לשלום, ממשיכים להיות נמוכים מאוד.
פורסם ב"ישראל היום"