מאחורי רשתות המחאה האנטי-ישראליות בקמפוסים בארה"ב

מה עומד מאחורי רשתות המחאה האנטי-ישראליות בקמפוסים בארה"ב? | הטבח ב-7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות הברזל שבאה בעקבותיו עוררו את עלייתן של תנועות מחאה במוסדות אקדמיים בארה"ב. זיהוי האופי האמיתי של הפגנות אלה מחייב בחינה מעמיקה האם ארגונים כמו סטודנטים למען צדק בפלסטין (NSJP) ובעלי בריתם מנהלים פעילות לגיטימית למען זכויות האדם, או שמא מדובר בפעילות חתרנית מתואמת.

מאז כניסתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לתפקיד, חל שינוי משמעותי במדיניות הפדרלית כלפי מחאות סטודנטים – ובמיוחד כלפי פעילות פרו-פלסטינית בקמפוסים להשכלה גבוהה. זה לא רק שינוי בטון – אלא גם שינוי בצעדים מעשיים: ביטול ויזות, חקירות עומק וקיצוצים בתקציב.

לאור מגמה זו, נוצרת הזדמנות ייחודית לבחון לא רק את אופי המחאה – אלא גם את המבנים הארגוניים והפיננסיים העומדים מאחוריה.

הדיווחים מצביעים על קשרים אפשריים של ארגונים אלה לקבוצות קיצוניות, שימוש בפלטפורמות מוצפנות לתיאום פעולות אלימות, והפצת רעיונות להפרת הסדר ותקיפה פיזית של אנשי אכיפת החוק, לצד מסרים אנטי-אמריקאים. שאלת המפתח נוגעת לאופן שבו פעילויות כאלה ממומנות.

פלטפורמות מוצפנות: טלגרם ככלי מרכזי לתיאום מחאות בארצות הברית

טלגרם, אפליקציית מסרים מיידיים שהושקה ב-2013 ופותחה על ידי Telegram Messenger LLP, שבסיסה בדובאי, משתמשת בפרוטוקול MTProto להצפנה – צ'אטים רגילים מוצפנים אך לא מקצה לקצה, בעוד שצ'אטים סודיים מוצפנים לחלוטין מקצה לקצה (E2E). הפלטפורמה מאפשרת יצירת קבוצות של עד 200,000 חברים, ערוצים לשידור הודעות ללא הגבלה ובוטים לניהול תוכן.

דוחות של הפרויקט נגד קיצוניות (CEP) והמכון לדיאלוג אסטרטגי (ISD) מצביעים על כך שטלגרם שימשה קבוצות קיצוניות ורשתות קונספירציה להפצת תעמולה, גיוס ותיאום, תוך ניצול ההצפנה והאנונימיות היחסית של הפלטפורמה.

פרסומים קודמים של רדיו אירופה החופשית ומגזין Wired דנו בקשרים האפשריים של האפליקציה לממשלת רוסיה. על פי נתונים שפורסמו, 50 אחוז מהאנשים ברוסיה משתמשים בטלגרם, בעוד שבארצות הברית רק כ-2 אחוזים עושים זאת.¹ עם זאת, בארצות הברית, מחאות האוהלים של האוניברסיטאות והמכללות מתואמים בעיקר באמצעות טלגרם, המשמש ככלי מרכזי להעברת מידע, הנחיות ותיאום לוגיסטי בין קבוצות שונות. בין הארגונים המשתמשים ביותר בפלטפורמה ניתן למנות את NSJP ו-Within Our Lifetime (WOL).

האוניברסיטה העממית למען עזה: המוקד לתיאום המחאות

הערוץ העיקרי לארגון ותיאום פעילויות המאהלים הוא האוניברסיטה העממית למען עזה (PU4G), שהוקם ב-23 באפריל 2024. תוך פחות משבועיים, ערוץ זה צבר יותר מ-7,300 מנויים.²

PU4G מנוהל על ידי משתמש בשם Popular University News, וההכרזות הראשונות של הערוץ, שפורסמו תוך 10 דקות מהקמתו, נגעו למוקדי המחאה העיקריים: אוניברסיטת ניו יורק (NYU), אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת דרום קליפורניה (USC). ככל הנראה, מארגני המאהלים רואים במוסדות אלה מוקדים אסטרטגיים.

על פי דיווח במשתמש ה-X הרשמי של NSJP, הם אלה שהקימו את הערוץ בשיתוף פעולה עם תנועת הנוער הפלסטינית (PYM) וכותבים נגד המלחמה בעזה (WAWOA).³

בנוסף לערוץ הארצי, כמה קבוצות מארגנים יצרו ערוצי טלגרם ייעודיים משלהם, כולל אלה בקולומביה, MIT, UCLA, NYU ונורת'ווסטרן.

PU4G משמש כפלטפורמה לתיאום הפצת המידע. הוא מציע הנחיות למפגינים וכן ייעוץ לגבי שיטות מימון, תכנון לוגיסטי ואפילו שחרור בערבות לעצורים.

הפרת הסדר הציבורי ומסרים אנטי-אמריקניים: הנחיות לפעילות בלתי חוקית והסתה

ערוצי הטלגרם של מחנות האוהלים משמשים להפצת חומרים הכוללים הוראות לשיבוש אכיפת החוק.

אחד המסמכים המרכזיים המופצים על ידי ערוצים אלה הוא "הפריימר לביטול מעצר". עשרת העמודים שלו מציעים עצות ישירות כיצד להפריע למעצרים ולסכל פעולות משטרתיות.⁴

בין השיטות המוצעות בייעוץ:

• דחיפה פיזית של שוטרים לשחרור עצורים מידיהם.

• הסלמה מכוונת באלימות נגד כוחות משטרה. הפריימר מצביע על היתרונות של יצירת כאוס והגברת ההתנגשויות.

• פתיחת דלתות של ניידות משטרה כדי לאפשר לעצורים להימלט.

• נשיאת מפתחות אזיקים וחותכי תיל להסרת הגבלות נוספות.

• יש לזכור שרוב המעצרים הם בגדר "תפוס ושחרר", כך שהמפגינים לא צריכים לחשוש ממעצר.

הערוץ של מחאת האוהלים של אוניברסיטת שיקגו שלח הוראות לשמור על שתיקה בחקירות, להימנע מהזדהות כסטודנט ולסרב להציג תעודות זהות. המטרה היא להקשות על עבודת המשטרה.

כמו כן, הערוץ של מאהל אוניברסיטת טאפטס הוציא "טופס תמיכה במעצר" שבו הסטודנטים היו צריכים להצהיר על מידת נכונותם להיעצר.⁵

הפצת רגשות מחאה אנטי-אמריקניים וחומרים מסיתים בקמפוסים בארה"ב

ערוצי הטלגרם מפיצים גם חומרים מסיתים ושיח רדיקלי אנטי-אמריקאי ואנטי-אכיפת חוק.

בין התכנים שהופצו בערוצים השונים:

• לקרוא לשוטרים "חזירים" תוך ציון כי כינוי זה נחשב לחראם (אסור על פי האסלאם), ו/או פרסום שמות השוטרים כדי להביך אותם.⁶

• עידוד השימוש במונח "אינתיפאדה" בהתייחסות ישירה להתקוממות אלימה.

• משבח את הפעילים שהורידו את הדגל האמריקאי תוך שהוא מכנה אותו "דגל הישות הגזענית, האימפריאליסטית והאלימה" לצד הכיתוב: "תחי האנתיפאדה!".⁷

• הציע ציטוט על "נפילת אמריקה" מחברת הפנתרים השחורים מומיה אבו-ג'מאל, שנידונה למוות.

• שימוש בכינוי אי הצבים לארצות הברית, שמרמז על כך שמדובר בישות קולוניאלית הבנויה על אדמות ילידים.

• קריאה ל"דה-קולוניזציה" ולהתקפות "מעזה ועד אמריקה".

הקשר האפשרי של המחאה בקמפוסים בארה"ב לטרור ומימונו

לא קשה להראות שהארגונים הללו תומכים בטרור. לאחר הפיגוע ב-7 באוקטובר 2023, כולם שיבחו את הזוועות שביצע ארגון הטרור חמאס. הם מארגנים הפגנות והתקפות על שוטרים, מפרסמים מניפסטים קיצוניים ופועלים לדה-לגיטימציה של ארצות הברית.

בעבר הביעו WOL ו-SJP את תמיכתם בארגונים קיצוניים, כולל החזית העממית לשחרור פלסטין, שארה"ב מגדירה כארגון טרור.

אתר האינטרנט של WAWOG מקשר לקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל (PACBI),⁸ ומובילי הקמפיין כוללים חברים בארגוני טרור שהוגדרו על ידי ארה"ב. הקונגרס האמריקני קרא לחקור את PACBI על קשריו האפשריים לטרור.⁹

השאלה המרכזית היא האם מעבר לתמיכה בטרור ניתן למצוא קשר או קשר לכאורה לטרור שיחייב חקירה שבמרכזה טרור ומימון טרור.

ניתן להתחיל בדו"ח מפורט על NSJP שפורסם על ידי המכון לחקר אנטישמיות ומדיניות גלובלית (ISGAP). הדו"ח מציין כי NSJP הוקמה ב-2010 כחלק מתוכנית פלסטין של הפורום החברתי של ארצות הברית, הנתמכת על ידי הוועדה הלאומית של ה-BDS – קואליציה הכוללת ארגוני טרור שהוגדרו על ידי ארה"ב כמו חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והחזית העממית.¹⁰

מחקר של המרכז הירושלמי לביטחון וחוץ (JCFA) מ-2017 הראה כי SJP אינו ארגון סטודנטים עצמאי אלא רשת הקשורה לחמאס ופועלת בקמפוסים בארה"ב לקידום מטרותיו.

כאשר מקורות המימון נחקרים, מתגלים קשרים. המחקר מצא כי ארגון מוסלמים אמריקאים למען פלסטין (AMP) מספק תמיכה כספית ולוגיסטית ל-SJP. כמו כן, האגודה האסלאמית למען פלסטין (IAP) פורקה לאחר שנמצאה אשמה במימון חמאס. על פי עדויות שנצברו, ל-AMP ולמנהיגיה יש ככל הנראה קשרים לגורמים המעורבים במימון חמאס. ארגוני צדקה משמשים להסתרת נתיב הכסף.

ג'ונתן שנצר, שהיה חוקר מימון טרור במשרד האוצר האמריקאי, העיד בפני הקונגרס ב-2016 כי AMP, שמנהיגיה עבדו עבור ארגונים הקשורים לחמאס, הייתה "ללא ספק נותנת החסות והמארגן החשובה ביותר של סטודנטים למען צדק בפלסטין".¹¹ שנצר הסביר כי "לפחות שבעה אנשים שעובדים עבור AMP או מטעמו עבדו עבור או מטעם ארגונים שנסגרו בעבר או הוטלו עליהם אחריות אזרחית בארה"ב בגין מתן תמיכה כספית לחמאס".¹² אלה כללו את קרן ארץ הקודש (HLF), שסיפקה 12 מיליון דולר לחמאס, ו-IAP, שכאמור הורשעה במימון חמאס.

הקשרים בין מימון לחמאס, SJP ו-AMP ניכרו גם במקרה של דיוויד בוים, סטודנט אמריקאי שנרצח בגיל 17 בפיגוע ירי של חמאס בישראל. משפחתו תבעה ארגונים בארה"ב שסיפקו תמיכה ישירה לחמאס. בין אלה, IAP העבירה כספים ישירות לחשבונות חמאס, כולל צ'קים שסומנו "עבור השהידים הפלסטינים בלבד".¹³

ב-2004 פסק בית המשפט האמריקאי כי על IAP לשלם פיצויים למשפחת בוים בסך 156 מיליון דולר. אבל במקום לשלם, IAP פורקה. עם זאת, הוא הוקם מחדש כ-AMP, עם אותם כוח אדם ושיטות. מעדויות בבית המשפט עולה כי רפיק ג'אבר, לשעבר נשיא IAP, היה מעורב ישירות ברישום AMP, ואוסאמה אבו ארשייד, העורך לשעבר של העיתון של IAP, הוא כיום מנכ"ל AMP. בנוסף, חאתם בזיאן, שהיה דמות מפתח באירועי IAP, הקים לא רק את AMP אלא גם את SJP, המקדם מסרים פרו-חמאסיים בקמפוסים בארה"ב.

ב-2017 הגישה משפחת בוים תביעה חדשה בטענה ש-AMP אינו ארגון חדש אלא המשך ישיר של IAP, ולכן עליו לשאת באחריות משפטית ולשלם את הסכום שנפסק להם.

במאי 2024, קורבנות הפיגוע ב-7 באוקטובר ובני משפחותיהם הגישו תביעה תקדימית בארצות הברית נגד NJSP ו-AMP. התביעה כוללת טענות חמורות לפיהן שני הארגונים פעלו כחזית למימון ותעמולה מטעם חמאס. הוא מציין כי למחרת הטבח, AMP ו-NSJP הצדיקו את הזוועות שביצע חמאס והשתתפו בתעמולה הטרוריסטית כדי להצדיק את האכזריות המחרידה שלו. עוד נטען כי AMP ו-NJSP נענו לקריאת חמאס לגייס מספר רב של אנשים ולהפיץ מסרים הקוראים "לזרוע כאוס, אלימות וטרור בארצות הברית".¹⁴

התביעה מצביעה גם על קרן ועדת השלום של ווסטצ'סטר (WESPAC) כשחקן מפתח בהעברת כספים ל-NSJP ו-AMP תוך הסתרת מקורות המימון. נכתב: "כנותנת חסות פיננסית, WESPAC מקבלת ומנהלת תרומות עבור NSJP ו-AMP, ושומרת לעצמה אחוז מהתרומות לפני העברתן. הסדר זה אפשר לארגון לאסוף ולהעביר כספים מבלי להיחשף לשקיפות פיננסית מלאה".¹⁵

WESPAC גם הביע תמיכה עקיפה בפיגוע של חמאס ב-7 באוקטובר, וטען כי יש לו "הקשר מסוים" ויש לו "סיבות שורש".¹⁶ עוד דווח כי WESPAC תמך בהפגנות הפרו-פלסטיניות ופרסם סרטונים שבהם מפגינים נושאים שלטים המתארים את הנשיא ביידן כ"ג'ו רצח עם".¹⁷

מסקנות

הממצאים מעלים חשש כי פעילותם של NSJP, WOL, WESPAC ו-AMP חורגת ממחאה דמוקרטית לגיטימית ומהווה פעילות חתרנית מתואמת שמטרתה לשבש את הסדר הציבורי, לחתור תחת אכיפת החוק ולנצל מבני מימון למטרות רדיקליות.

על פי החוק האמריקאי, ארגונים אלה עלולים לעמוד בפני כתבי אישום פליליים הכוללים תמיכה חומרית בטרור (קוד ארה"ב § 2339B 18), קשירת קשר לקידום הפרת סדר (קוד ארה"ב § 371 18), הסתה (קוד ארה"ב § 2383 18), הונאת מס והלבנת הון (קוד ארה"ב § 7206, 18; קוד ארה"ב § 1956 26), ושימוש באמצעים מוצפנים לתיאום פעילות בלתי חוקית (קוד ארה"ב § 1030 – CFAA 18).

בנוסף, השימוש בטלגרם כערוץ תקשורת לא מפוקח לתיאום פעילות פיזית בשטח, להפצת הוראות לתקיפת כוחות הביטחון, להסגת גבול למוסדות ציבור ולהפלת סמלי מדינה עלול להוות הסתה לאלימות (U.S. Code § 2101 18), הפרת חוקי פשעי שנאה (U.S. Code § 249 18) ופגיעה ברכוש ציבורי (U.S. Code § 1361 18).

אם יוכח כי הארגונים עוסקים לא רק במחאה אלא בפעילות חתרנית החותרת תחת המדינה ומפרה את החוק האמריקאי, הם עלולים לעמוד בפני ביטול מעמד הפטור ממס, סנקציות כלכליות משמעותיות ואישומים פליליים נגד הנהגתם.

בהתאם לממצאים ולחששות לגבי הפעילות של NSJP, WOL ו-WESPAC, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:

1. חקירה יסודית של WESPAC ו-AMP: יש לערוך חקירה משפטית וכלכלית מעמיקה לגבי ניצול הפטור ממס 501(c)(3) למימון פעילות חתרנית או תמיכה בטרור. אם יימצאו הפרות, הצעדים הבאים הם ביטול הפטור ממס, הטלת סנקציות כלכליות והגבלת הגישה למשאבים ציבוריים.

2. פיקוח קפדני על השימוש בטלגרם ובפלטפורמות מוצפנות: יש לקדם רגולציה שתמנע שימוש בטלגרם לתיאום הפרות סדר, תכנון אלימות והפצת מידע למטרות פעילות אנטי-אמריקאית. בין הצעדים שיש לשקול ניתן למנות דרישה לזיהוי מנהלים של קבוצות ציבוריות גדולות, מעקב אחר קבוצות הנמצאות בקשר עם ארגונים קיצוניים והגבלת הפצת מסרים המעודדים אלימות.

3. פיקוח ואכיפה בנושא הסתה להפרות סדר ואלימות: יש לעקוב באופן שיטתי אחר קריאות להתעמת עם המשטרה, הפרעה לכוחות הביטחון, הפלת סמלי מדינה והפרת הסדר הציבורי. במקרים בהם נמצאו ראיות מוצקות, יש לפתוח בהליכים פליליים נגד מארגנים ומעבירי מסרים המעודדים אלימות או פעילות חתרנית.

4. הגבלת פעילותם של ארגונים מחוץ לקמפוס: יש למנוע מ-PYM, WOL ו-NSJP לנצל את מתקני האוניברסיטה ומשאביה לקידום מטרות רדיקליות. מומלץ לאסור על ארגונים אלה לקיים אירועים רשמיים במוסדות האקדמיים ולחסום את הגישה לתקציבים ציבוריים למימון פעילותם.

5. הידוק הפיקוח הכלכלי על מימון ארגונים פוליטיים רדיקליים: יש לבחון לעומק את מקורות המימון של ארגונים העוסקים בפעילות חתרנית, תוך בחינה מדוקדקת של זהות התורמים ומטרת הכספים. מומלץ לדרוש שקיפות לגבי תרומות משמעותיות, ובכך למנוע שימוש בכספים זרים לקידום מטרות פוליטיות רדיקליות ולחסום העברות כספים מגורמים עוינים.

6. ניטור והגבלת השפעתם של גופים זרים על המחאה בארצות הברית: יש לבחון מעורבות חיצונית אפשרית במימון ובהכוונת מחאות, ולשקול צעדים להגבלת השפעה זרה על ארגונים הפועלים בתוך ארצות הברית. מומלץ להקים מנגנוני בקרה לארגונים המקבלים תרומות זרות, ולדרוש גילוי נאות של מקורות המימון המאפשרים פעילות חתרנית.

7. שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים למניעת שימוש בהם לפעילות בלתי חוקית: יש להדק את הפיקוח על פעילות הסטודנטים והארגונים בקמפוס כדי שלא ישמשו את משאבי האוניברסיטה למטרות חתרניות. מומלץ לחייב את הנהלות האוניברסיטאות לקבוע תקנות המגבילות את השימוש במשאבים ציבוריים לתעמולה רדיקלית ולהגביר את אכיפת החוקים נגד תמיכה עקיפה בפעילות רדיקלית.

הממצאים מצביעים על קיומה הפוטנציאלי של תשתית מתואמת היטב הממנפת טכנולוגיות מוצפנות, מסתירה ערוצים פיננסיים ומפיצה מסרים מסיתים שמטרתם להפר את הסדר הציבורי בארצות הברית. חקירה יסודית, פיקוח רגולטורי מוגבר ואכיפה משפטית קפדנית חיוניים כדי למנוע ניצול של מוסדות דמוקרטיים אמריקאים לאג'נדות פוליטיות חתרניות וקיצוניות.

אם ייקבע כי פעילותם של ארגונים אלה חורגת ממחאה דמוקרטית לגיטימית ומהווה פעולה חתרנית מתוזמרת, על ארצות הברית לשקול תגובה נחרצת, משפטית וכלכלית, כדי להגן על עצמה מפני אלה המבקשים לערער אותה תוך ניצול החירויות שנועדו להגן עליהם.

* * *

הערות