איראן מתמודדת עם שורה של משברים חמורים – כלכליים, חברתיים ובריאותיים – המאיימים על יציבותה. נתונים עדכניים מצביעים על מצב קשה במיוחד בתחומי המים, האנרגיה והכלכלה, והם מחריפים את התסכול הציבורי שנוצר על רקע "מלחמת 12 הימים". המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מגיש לכם סקירה מקיפה של עיתוני איראן ופוסטים מובילים ברשתות החברתיות, המתארת את המצב במדינה.
משבר המים: בצורת מאיימת על קיומה של איראן
משבר המים באיראן הגיע לרמות קריטיות, עם השפעות הרסניות על החקלאות, התעשייה ואיכות החיים. על פי דיווחים, מאגרי המים בטהרן מכילים כעת רק 12% מהקיבולת שלהם, מה שמשקף בצורת חמורה המשתוללת ברחבי המדינה. המצב חמור במיוחד במחוזות כמו אילם וסיסטאן-בלוצ'יסטאן, שם מיליוני תושבים סובלים ממחסור כרוני.
המאמצים הממשלתיים אינם מספקים ופרויקטים להקמת תשתית מים, כמו קו צינור באורך 7 ק"מ במחוז אילם, נתקלים בבעיות תשתית מיושנות ובמימון מוגבל. בנוסף, על פי דיווחים, 40% ממי ההשקיה מתבזבזים בגלל מערכות השקיה לא יעילות. בעקבות המצב, תושבים רבים, במיוחד בטהרן ובשיראז, נאלצים להסתמך על משאיות מים פרטיות, שמחיריהן עלו ב-50% בשנה האחרונה. עליית המחירים מחריפה את הפערים החברתיים ומקשה על משפחות מעוטות הכנסה להשיג מים נקיים.
מומחי סביבה מזהירים כי ללא ניהול מים יעיל והפחתת בזבוז, איראן עלולה לעמוד בפני משבר מים ארצי שישפיע על הביטחון התזונתי והיציבות החברתית. כבר היום, תעשיות כבדות כמו מפעלי פלדה ופטרוכימיה צורכות כמויות עתק של מים, ומגבירות את הלחץ על המאגרים. התסכול הציבורי מתבטא במחאות מקומיות קטנות באזורים מוכי בצורת.
משבר כלכלי מתמשך: אינפלציה משתוללת
איראן שקועה במיתון תעשייתי עמוק. עלייה חדה של 30-40% בכמות הכסף במדינה לא תורגמה לצמיחה כלכלית, אלא הזינה פעילויות ספקולטיביות כגון הברחות, סחר במטבעות זרים וכריית מטבעות קריפטוגרפיים, מה שהוביל לבריחת הון משמעותית. כלכלנים איראנים מדגישים כי צמיחה כלכלית של 2-3% דורשת השקעה ממוקדת בייצור, ולא הרחבת נזילות בלתי מבוקרת.
מדיניות "התמחור המפקח" של הממשלה, שמטרתה לרסן את האינפלציה ולסייע למעוטי הכנסה, נתפסת ככישלון חרוץ. המדיניות יצרה פערים עצומים בין המחירים הרשמיים למחירי השוק החופשי, במיוחד בתחום הרכב, שם מחיר מכונית בשוק החופשי יכול להיות כפול מהמחיר הרשמי. מצב זה מאפשר למתווכים להרוויח הון על חשבון הצרכנים, ומגביר את אי-השוויון. מומחים משווים את המדיניות ל"שבירת מדחום כדי להוריד חום", ומדגישים כי רפורמה מבנית היא הפתרון היחיד לאינפלציה.
מערכת הבנקאות נתונה תחת לחץ כבד, כאשר הבנקים מממנים כ-90% מהפעילות הכלכלית. ישנן קריאות לגיוון מקורות המימון, כולל שוק ההון וניירות השתתפות (sukuk) . פתיחת משא ומתן עם קבוצת משימת הפעולה הפיננסית (FATF) לאחר שש שנים של קיפאון נתפסת כצעד חיובי לשיפור השקיפות, אך היא מלווה בחששות מהתנגדות פנימית. הצלחת המשא ומתן תלויה באישור אמנות בינלאומית .
משבר אנרגיה ופגיעה בתעשייה
משבר האנרגיה ממשיך להכביד על התעשייה האיראנית, במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, המהווים 92% מהתעשיות במדינה. מחסור בחשמל, במים ובגז הוביל להפסדים של למעלה מ-11 טריליון טומן בשנה האחרונה, כאשר יחידות ייצור מושבתות בממוצע 16-17 ימים בחודש.
הממשלה מנסה לעודד מעבר לאנרגיה סולארית, אך התהליך איטי מדי. במקביל, קיים חוסר איזון קבוע של 12-15 אלף מגה-וואט בחשמל, עם שיאים של 20 אלף מגה-וואט בשעות עומס. מחירי הדלק הנמוכים באופן מלאכותי, הנמוכים בעולם, מעודדים הברחות, מה שמחריף את הלחץ על התשתיות. תעשיינים מתלוננים כי עלויות הביטוח והמיסים ממשיכות להצטבר גם כאשר המפעלים סגורים, מה שמגביר את הסיכון לפשיטות רגל.
פשיעה וחוסר יציבות חברתית
החברה האיראנית מתמודדת עם עלייה מדאיגה בפשיעה. משטרת הביטחון הכלכלי של FARAJA חשפה הברחות מטבעות זרים בהיקף עצום של 138 מיליארד טומן, וכן שני מיליון דינר מזויפים בגבולות. בעיר רשת נתפסו 17 מכונות כריית קריפטו בלתי חוקיות בשווי 1.9 מיליארד ריאל, הפוגעות ביציבות רשת החשמל.
מקרים של אלימות קשה, כמו רצח משפחתי באמול שבו חתן רצח שמונה מבני משפחת אשתו, משקפים מתחים חברתיים עמוקים, לעיתים על רקע סכסוכים כספיים. מחאות קטנות חזרו להופיע לאחר הפוגה קצרה במהלך "מלחמת 12 הימים", מה שמעיד על תסכול ציבורי גובר מהמצב הכלכלי והחברתי.
מערכת הבריאות בקריסה: מחסור בכוח אדם וציוד
מערכת הבריאות באיראן נמצאת במשבר עמוק. קיים מחסור של כ-100,000 אחיות, המאיים על יכולת המדינה לספק שירותי בריאות בסיסיים. חובות שכר לעובדי הבריאות, שהצטברו במשך שנים, עומדים על 7 חודשים עבור תעריפים ו-3 חודשים עבור שעות נוספות. על אף עלייה בתעריפי השעות הנוספות, האינפלציה הגבוהה מבטלת את ההשפעה החיובית של צעדים אלה.
בנוסף למחסור בכוח אדם, בתי חולים במחוזות כמו טהרן ומישהד סובלים ממחסור בציוד רפואי בסיסי, כמו מכשירי הנשמה ומוניטורים. מצב זה מוביל לעומסים כבדים על הצוותים הקיימים, כאשר אחיות מדווחות על משמרות ארוכות של 12-16 שעות. הממשלה הקצתה תקציבים לשיפור תשתיות בתי החולים, אך רוב הכספים מופנים לתשלום חובות קיימים ולא להשקעה בהרחבת כוח האדם.
מאמצי הממשלה והשפעות המלחמה
הממשלה ממשיכה לקדם את "תנועת הדיור הלאומית", ומממנת בנייה של מאות אלפי יחידות דיור. עם זאת, התוכניות נתקלות בספקנות ציבורית, במיוחד לאור קשיים בביצוע.
"מלחמת 12 הימים" הדהדה בשיח הציבורי. סגן הנשיא מוחמד רזה עארף קרא לשמר את ההון החברתי שנוצר במהלכה. אך למרות זאת, התסכול הציבורי ממשיך לגבור, כפי שמשתקף בדיווחים על מחסור בתחבורה ציבורית. בתקשורת האיראנית ניכרת נטייה להסית נגד ישראל ולהתעלם מהאתגרים הפנימיים.
