התראות

האיחוד האירופי מחפש שוויון מגדרי, אפילו ברשות הפלסטינית

האיחוד האירופי תרם יותר מ-1.8 מיליארד אירו כדי לקדם שוויון מגדרי ברשות הפלסטינית • יותר כספים נתרמו למטרה זו מכל אחת אחרת • צריך לקבוע אמות מידה ברורות לפני מתן מימון נוסף
שיתוף
בדיחת המאה: האיחוד האירופי מנסה לקדם שוויון מגדרי ברשות הפלסטינית
בדיחת המאה: האיחוד האירופי מנסה לקדם שוויון מגדרי ברשות הפלסטינית

עניינים

שוויון מגדרי ברשות הפלסטינית? מאז 2007, האיחוד האירופי תרם יותר מ-1.8 מיליארד אירו לפלסטינים כדי לקדם "שוויון מגדרי". יותר כספים של האיחוד האירופי נתרמו להשגת מטרה זו מכל מטרה אחרת. למרות התמיכה המשמעותית, הרשות הפלסטינית נמנעה מלאמץ את צעדי החקיקה למימוש מטרה זו. למרות שהייתה לה סמכות מלאה לחוקק חוקים חדשים, במשך למעלה מ-30 שנה החוקים הנוגעים למעמד אישי ולעבירות פליליות שמיישמת הרשות הפלסטינית הם עדיין חוקי המנדט הבריטי, החוק המצרי (בעזה) והחוק הירדני (ביהודה ושומרון). בעוד הרשות הפלסטינית מוכנה לקבל את התרומות המשמעותיות של האיחוד האירופי, החברה הפלסטינית, המושרשת עמוק בחוקי השריעה האסלאמית, דוחה את "השוויון המגדרי". על מנת להבטיח שהסיוע של האיחוד האירופי לפלסטינים ינוצל להשגת המטרות שלשמן הוא נתרם, על האיחוד האירופי לקבוע אמות מידה ברורות, שאינן ניתנות למשא ומתן, שעל הרשות הפלסטינית לעמוד בהן, לפני שיינתן מימון נוסף.

מאז 2007 תרם האיחוד האירופי יותר מ-19.7 מיליארד אירו לתמיכה בתוכניות, פרויקטים ויעדי פיתוח הקשורים לפלסטינים. יעד הפיתוח שקיבל את הגדול ביותר1 סכום המימון של האיחוד האירופי, 1.81 מיליארד אירו, מקדם "שוויון מגדרי" ב"הגדה המערבית ורצועת עזה".

ניתוח נוסף של מעקב הסיוע של האיחוד האירופי2 מראה כי מתוך סכום זה, יותר מ -800.7 מיליון יורו ניתנו ל"ממשלה המרכזית". המשמעות היא שיותר מ-44% מהכסף הועבר ישירות לרשות הפלסטינית.

בהתחשב במרכזיות המטרה, ובסכום שנתרם על ידי האיחוד האירופי לקידומה, חשוב להעריך באיזו מידה התרומות השיגו את מטרתן.

הגדרת שוויון מגדרי

אסטרטגיית האיחוד האירופי לשוויון מגדרי 2020-2025 הגדירה "שוויון מגדרי"3 כמצב שבו "נשים וגברים, נערות ונערים, על כל גווניהם, חופשיים להמשיך בדרך שבחרו בחיים, יש להם הזדמנויות שוות לשגשג, ויכולים להשתתף ולהוביל באותה מידה את החברה האירופית שלנו". נשות האו"ם4 מגדיר שוויון מגדרי כ"ביטול אפליה נגד נשים ונערות, העצמת נשים והשגת שוויון בין נשים וגברים כשותפים ומוטבים של פיתוח, זכויות אדם, פעילות הומניטרית ושלום וביטחון".

מדיניות האיחוד האירופי כלפי "שוויון מגדרי" ברשות הפלסטינית

"האסטרטגיה האירופית המשותפת לתמיכה בפלסטין, 2021-2024, לקראת מדינה פלסטינית דמוקרטית, אחראית ובת קיימא"5 לעתים קרובות מתייחס למטרת הפיתוח של "שוויון מגדרי", אך הוא אינו מגדיר במה מטרה זו כרוכה. באופן פרדוקסלי, האסטרטגיה עצמה מציינת כי "למרות רצונה של הרשות הפלסטינית וצעדים מעטים שננקטו לחיזוק השוויון המגדרי וזכויות נשים, נשים ונערות ממשיכות לחוות אלימות בבית ובחברה".6 עוד צוין כי "בנוסף, הגישה למשאבי טבע ורכוש מוגבלת וחשופה לאפליה על רקע מגדרי".7 וכי "הגישה להון, קרקע, עבודה והזדמנויות יזמיות, עדיין מאופיינת בהטיה מגדרית נרחבת".8

מסקנות עקרוניות אלה באסטרטגיית 2021-2024 לא היו חדשות. "האסטרטגיה האירופית המשותפת לתמיכה בפלסטין, 2020-2017, לקראת מדינה פלסטינית דמוקרטית, אחראית ובת קיימא"9 הכיל ניסוח דומה, וציין כי "על אף רצונה של הרשות לחזק את השוויון המגדרי ואת זכויות הנשים, נשים ונערות ממשיכות לחוות אלימות בבית ובחברה".10 וכי "בנוסף, הגישה למשאבי טבע ורכוש מוגבלת וחשופה לאפליה על רקע מגדרי".11

מאחר שהאיחוד האירופי עצמו מודה כי הסיוע המשמעותי שניתן לרשות הפלסטינית לשיפור "השוויון המגדרי" לא השיג את מטרותיו, עדיין חשוב להציג את התמונה הרחבה, ולו רק כדי להמחיש עד כמה גדול היה הכישלון.

חקיקת הרש"פ או היעדרה12

מבחינה היסטורית, משנת 1948 ועד 1967 נשלטו יהודה ושומרון (המכונה הגדה המערבית) על ידי הממלכה ההאשמית של ירדן, ורצועת עזה נשלטה על ידי מצרים. אף שהרשות הפלסטינית הוקמה בשנת 1994, היא מעולם לא אימצה חוקים חדשים המסדירים את ענייני המעמד האישי. בהתאם לכך, כשרידים מהתקופה הירדנית והמצרית, אימצה הרשות הפלסטינית ויישמה שני חוקים נפרדים.

כך, בנושא המעמד האישי, ביהודה ושומרון, יישמה הרשות הפלסטינית את חוק המעמד האישי הירדני משנת 1976,13 וברצועת עזה, היא פעלה בהתאם לחוק זכויות המשפחה המצרי משנת 1954.14 שני חוקים אלה מתעללים בנשים ויש להם שורשים בחוקי השריעה. לדוגמה, חוקים אלה קובעים כי גיל המינימום לנישואין לבנות נמוך יותר מאשר לבנים, גברים יכולים לשאת עד ארבע נשים, נשים זקוקות לאפוטרופוס גבר כדי להתחתן, נשים מקבלות רק מחצית ממה שגברים מקבלים בירושה, וגברים יכולים בקלות להתגרש מנשותיהם. נשים, לעומת זאת, צריכות לספק הוכחות ולעתים קרובות נאלצות לוותר על מחיר המוהר ועל כל תביעה לתמיכה כספית.15 בנוסף, עירוי השריעה16 המשפט בתחומי החיים בחברה הפלסטינית תורם לחוסר שוויון זכויות זה, ובפרט החוק המסדיר את ענייני הירושה הקובע כי לאישה יש זכות לחצי מחלקו של גבר.

בנושא המשפט הפלילי, ביהודה ושומרון פועלת הרשות הפלסטינית על פי חוק העונשין משנת 1960 ובעזה פועלת על פי חוק המנדט הבריטי משנת 1936. ב-15 במאי 2011,17 צו נשיאותי השעה את סעיף 340 18 של חוק העונשין הירדני ו-18 לחוק העונשין משנת 1936.

רצח "על רקע כבוד המשפחה"

סעיפים אלה אפשרו למבצעי רצח על רקע "כבוד המשפחה" לקבל עונשים מופחתים בנסיבות מסוימות. בעוד שהשעיה זו סימנה צעד משמעותי לקראת סוג כלשהו של "שוויון מגדרי" בחוק, הצו לא התייחס להוראות אחרות באותן מסגרות משפטיות שממשיכות להציע הקלות לרצח על רקע כבוד המשפחה. באופן ספציפי, סעיף 62 לחוק העונשין הירדני משנת 196019 מאפשר לבתי המשפט לפסוק לטובת אב שהורג את ילדו אם מעשים כאלה מוצדקים על ידי "מנהגים מקומיים". באופן דומה, סעיף 9820 מאותו קוד מעניק עונשים מופחתים למי שמבצע רצח על רקע כבוד המשפחה אם הוא טוען לחוסר יכולת לשלוט בזעמו.

בשנת 2018 תיעד מרכז הנשים לסיוע וייעוץ משפטי (WCLAC)21 בסך הכול נהרגו 23 בני אדם: 10 בעזה ו-13 בגדה המערבית. דו"ח WCLAC על רצח נשים לשנת 202122 הוסיף כי רוב הקורבנות היו נשים צעירות; 37% היו בני 18-29 ו-18% היו מתחת לגיל 18. הדו"ח ציין כי רבים ממקרי רצח נשים אלה רשומים כ"מקרים אובדניים" או "מקרי מוות מסיבות לא ידועות" ואינם נספרים על ידי ישויות משפטיות רשמיות. זאת עד כדי כך שחלק מהתיקים הללו (בעיקר ברצועת עזה) נסגרים לאלתר ואינם נחקרים כלל.

הרשות הפלסטינית אמנם ניסחה טיוטה משלה לחוק העונשין בשנת 2011, שהחליף את החוק הירדני ואת החוק מתקופת המנדט, אך הטיוטה מעולם לא אומצה כחקיקה. יתר על כן, עיון מדוקדק בתוכן הטיוטה מגלה כי לא תוכננה התקדמות משמעותית בעבירות המציגות פערים מגדריים גדולים בהשוואה לחוק הישן. כך, למשל, כפי שציין אחד הפרשנים,23 סעיף 486 [להצעת החוק – מ.ה.], למשל, קובע כי רצח נשים במקרים של פגיעה בכבודה של המשפחה, בדומה לסעיף 340 לחוק הירדני; במקום לנסות לעקור את רצח על רקע כבוד המשפחה, היא מעגנת זאת בחוק".

מחקר24 של האו"ם משנת 2018, ממצאיה עדיין רלוונטיים, סיכם את מעמדן החקיקתי של זכויות נשים באמצעות אינפוגרפיקה מקודדת בצבע.

הרשות הפלסטינית מאמצת את האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)

בשנת 2009 אימץ הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס את האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW).25 בשנת 2014, בעקבות הכרת האו"ם ב"פלסטין" כמדינה משקיפה שאינה חברה, עבאס קיבל רשמית את CEDAW בשם "מדינת פלסטין". בכך התחייבה הרשות הפלסטינית לפעול בהתאם לקווים המנחים ולדרישות המפורטים באמנה כדי להבטיח כראוי שוויון מגדרי ולמגר אפליה נגד נשים. בעוד שהאמנה כוללת הוראות שאינן נהנות מקונצנזוס רחב במדינות ערביות ואסלאמיות, בניגוד למדינות אלה, עבאס אימץ את האמנה מבלי לרשום הסתייגויות כלשהן.

בשנת 2019, במהלך חמש השנים הראשונות של ההערכה בנוגע ל-CEDAW, חמולות פלסטיניות בגדה המערבית הודיעו על דחייתה ומתחו ביקורת על הרשות הפלסטינית על מחויבותה אליה מלכתחילה. בנוסף, הן קראו "לאסור על קבוצות פמיניסטיות בגדה המערבית וברצועת עזה". לטענתם, אמנת CEDAW מנוגדת לנורמות ולתורות ערביות ואסלאמיות.26

בזמנו, בפוסט ששיתף בעמוד הפייסבוק שלו, השופט השרעי העליון של הרש"פ ויו"ר המועצה העליונה לשריעה השופט מחמוד אל-הבאש ציין27 :

אשרור אמנת CEDAW על ידי הנשיא [עבאס] בשנת 2009 (כך במקור, 2014) הותנה במה שעולה בקנה אחד עם החוקה הפלסטינית, עם חוק היסוד… יש לנו חוק יסוד שאומר: "ההלכה האסלאמית היא מקור החקיקה"… למען האמת, גם אם היינו חותמים על אמנת CEDAW איננו מחויבים לה כלל, למעט מה שעולה בקנה אחד עם ההלכה האסלאמית.

בדו"ח 2018 של נציבות זכויות האדם של האו"ם28, שפורסמה לאחר סדרה של פגישות, חלקה הוועדה כמה המלצות לגבי מה שעל "המדינה שהיא צד" (כך במקור, הרשות הפלסטינית) לעשות.

בדו"ח הדגישה הוועדה את הצורך של הרשות הפלסטינית "לאמץ, ללא דיחוי, אסטרטגיה מקיפה לחיסול סטריאוטיפים מפלים בנוגע לתפקידים ולאחריות של נשים וגברים במשפחה ובחברה".29 הוועדה ציינה גם דאגה בנוגע לעובדה שחוק הגנת המשפחה נמצא בניסוח "זמן רב מדי" והדגישה כי יש לתת עדיפות לאימוצו, כדי להבטיח שנשים ונערות "מוגנות מפני אלימות מגדרית".30 הוועדה העלתה גם דאגה לגבי השכיחות הגבוהה של רצח על רקע כבוד המשפחה ואלימות במשפחה ואלימות מינית, "שנותרו מקובלות חברתית ולא מדווחות מספיק בשל הסטיגמה ממנה סובלות הקורבנות".31

הוועדה הציעה להגביר את המאמצים כך ש"מבצעי אלימות מבוססת מגדר, במיוחד מה שמכונה "רצח על רקע כבוד המשפחה" יועמדו לדין וייענשו כראוי".

בהיעדר יישום ההמלצות, בשנת 2023 צוין בדו"ח של ארגון הנשים של האו"ם32 כי "למרות המדיניות, האסטרטגיות, התוכניות וההתערבויות הרבות שיושמו במשותף על ידי שותפים ממשלתיים, לא ממשלתיים ובינלאומיים, ההתקדמות לקראת שוויון מגדרי משתרכת. זאת בשל היעדר הרצון הפוליטי הנדרש, המשאבים הכלכליים והנורמות החברתיות והתרבותיות המאפשרות זאת".

מעמד האישה – עמדות הפלסטינים

במחקר של האו"ם משנת 2019,33 דווח כי 15% מהנשים הנשואות בעזה חוו בשנה הקודמת תקריות של התעללות מינית מצד בעליהן. יותר ממחציתם חוו זאת שוב ושוב (שלוש + פעמים). למרבה התדהמה, הדו"ח הוסיף כי 50% מהנשים הפלסטיניות ו-63% מהגברים הפלסטינים הסכימו שאישה צריכה לסבול אלימות כדי לשמור על המשפחה מלוכדת.

במחקר משנת 2015,34 בשיתוף פעולה עם ארגון הנשים של האו"ם בפלסטין נמצאו נתונים מדאיגים יותר. חלקם כוללים; 25% מהנשאלים הגברים ו-22% מהנשים דיווחו כי היו עדים להכאת אמם על ידי אביהם או קרוב משפחה גבר במהלך ילדותם. כ-80% מהגברים וכ-60% מהנשים הסכימו שתפקידה החשוב ביותר של האישה הוא הטיפול בבית. 76% מהגברים אמרו שבנים אחראים להתנהגות אחיותיהם, גם אם הן צעירות מאחיותיהם, ו-34% מהגברים אמרו שיש פעמים שלאישה מגיע לקבל מכות.

בעוד שברמה הבינלאומית, הרשות הפלסטינית העמידה פנים של פתיחות רבה יותר לקידום זכויות במשפחה, כולל זכויות נשים, פרשנים הציעו35 שמטרתם הייתה קודם כל "לשמר מימון זר… לעשות רווחים פוליטיים ולזכות באהדה".

כך, בעוד שהיא מקרינה לקהילה הבינלאומית נכונות לכאורה לקדם "שוויון מגדרי", בפועל המסרים של הרשות הפלסטינית מציגים תמונה שונה.

לדוגמה, בשנת 2018, מחמוד אל-הבאש, אותו בכיר ברש"פ שדחה את CEDAW, הסביר בטלוויזיה הפלסטינית כי גברים רשאים להכות את נשותיהם בגין "אי ציות".36 בתוכנית אחרת ששודרה בטלוויזיה הפלסטינית, המופתי של עזה הסביר את המסגרת שבה גברים פלסטינים יכולים להכות את נשותיהם בצורה נכונה.37

זכויות נשים פלסטיניות תחת חמאס

מאז 2007 שולט ברצועת עזה חמאס, ארגון הטרור הבינלאומי. יחסה של חמאס לזכויות נשים היה גרוע אף יותר מזה של הרשות הפלסטינית.

בשנת 2013, למשל, הנהיג חמאס חוק הפרדה מגדרית בכל בתי הספר בעזה, לרבות בתי ספר פרטיים, בתי ספר נוצריים ובתי ספר המנוהלים על ידי האו"ם. גברים אינם יכולים ללמד בבתי ספר לבנות וחובה גם כיתות נפרדות לבנים ולבנות מעל גיל תשע.38

בנוסף, מעודדים נערות להתלבש באופן שמרני ונענשות אם אינן עומדות בסטנדרטים אלה. נערות התבקשו לעטות חיג'אב ואוימו בגירוש39 אם הם לא מצליחים "לשתף פעולה". לנשים נאמר כי "החיג'אב הנכון הוא הדרך שלך לגן עדן"40 ונשים שלובשות חיג'אב אך עם ג'ינס הושוו לשטן.41

קוד הצניעות אינו קשור רק ללבוש. הוכחה לכך הייתה ביטול מרתון אונר"א בעזה בשנת 201342 כאשר התקבלה החלטה ע"י חמאס לאסור על השתתפות נשים. מקרי אלימות נגד עיתונאיות43 על אי לבישת חיג'אב, נרשמו גם כן.

בשנת 2021 פסק בית משפט אסלאמי המנוהל על ידי חמאס כי נשים זקוקות לאישור של אפוטרופוס גבר כדי לנהוג. ההחלטה קבעה כי אישה לא נשואה אינה רשאית לנהוג ללא אישור מ"האפוטרופוס" שלה, המתייחס לאביה או לקרוב משפחה גבר אחר.44

מסקנות

במשך יותר מ-15 שנה, האיחוד האירופי סיפק לרשות הפלסטינית ולחברה הפלסטינית תרומות משמעותיות לשיפור "השוויון המגדרי". כדי לקדם מטרה זו, האיחוד האירופי תרם יותר מ-1.8 מיליארד אירו לרשות הפלסטינית ולגורמים פלסטיניים אחרים. התרומות המצטברות של האיחוד האירופי להשגת "שוויון מגדרי" ברשות הפלסטינית גבוהות מתרומותיו להשגת כל מטרה פלסטינית אחרת, לרבות שיפור החינוך, הבריאות והרווחה.

בעוד הרשות הפלסטינית העמידה פנים פעמים רבות של נכונות לקדם "שוויון מגדרי" לצריכה של הקהילה הבינלאומית, פרקטיקות הפנים שלה מציגות תמונה שונה לחלוטין.

למרות שהיו לה שלושה עשורים לגבש ולהעביר את החקיקה הנדרשת לקידום זכויות נשים, בפועל הרשות עדיין נשענת ומיישמת חקיקה ארכאית, שהוקפאה בזמן. באופן דומה, אף שהיא מצטרפת הצהרתית, ללא סייג, ל-CEDAW, בפועל, הרשות הפלסטינית מפרה באופן יסודי רבות מהוראותיה המרכזיות. גישותיה ומדיניותה של הרש"פ, המבוססות על חוקי השריעה הדתית האסלאמית, עדיין מבססות אפליה ממסדית ותרבותית נגד נשים, כולל, בין היתר, תמיכה באלימות נגד נשים.

אף על פי שתוכניות פיתוח רב-שנתיות רצופות של האיחוד האירופי-פלסטין הכירו בכך שהרשות הפלסטינית נקטה צעדים מעטים לקידום השגת יעד זה, זרם התרומות של האיחוד האירופי נמשך ללא הפוגה.

בעוד שקידום "שוויון מגדרי" בחברה הפלסטינית הוא היעד החשוב ביותר של האיחוד האירופי, מבחינה כלכלית, ניסיונותיו של האיחוד לרכוש ולכפות ערכים אירופיים, כגון "שוויון מגדרי" על החברה הערבית, על שורשיה העמוקים בהלכה, בתרבות ובמסורת האסלאמית, נדונו לכישלון. לכישלון התווספה העברת הכספים לרשות הפלסטינית הבלתי מתפקדת, שאין בה כל מראית עין של ממשל דמוקרטי או תקין.

הנתונים המלאים: האיחוד האירופי מנסה לקדם שוויון מגדרי ברשות הפלסטינית
הנתונים המלאים: האיחוד האירופי מנסה לקדם שוויון מגדרי ברשות הפלסטינית
בדיחת המאה: האיחוד האירופי מנסה לקדם שוויון מגדרי ברשות הפלסטינית
בדיחת המאה: האיחוד האירופי מנסה לקדם שוויון מגדרי ברשות הפלסטינית

המלצות

השגת "שוויון מגדרי" בכלל, ובחברה הפלסטינית בפרט, היא מטרה נעלה. מיגור האפליה המוסדית והחברתית ובה בעת שיפור מעמדן ומעמדן של הנשים הפלסטיניות הוא ללא ספק בעל חשיבות עליונה. עם זאת, השלכת תרומות מהאיחוד האירופי ללא מטרה על הרשות הפלסטינית ועל ארגונים פלסטיניים מבלי לפתח תחילה אמות מידה כמותיות ואיכותיות למדידת השפעת התרומות הוכחה כחסרת תועלת.

לפיכך, כדי למנוע בזבוז נוסף של כספי האיחוד האירופי, על האיחוד האירופי לפעול להשעיית כל המימון והתרומות לרשות הפלסטינית ולארגונים פלסטיניים לקידום "שוויון מגדרי".

כדי לחדש את המימון, על האיחוד האירופי לדרוש, לכל הפחות, מהרשות הפלסטינית לאמץ וליישם את כל שינויי החקיקה הנדרשים המהווים תנאי מוקדם לשינוי בתחום חשוב זה. שינויים אלה צריכים לכלול שינויים יסודיים בחוקים המסדירים את המעמד האישי, ולהתאים אותם לפרקטיקות של האיחוד האירופי. בדומה לכך, יש להתאים את החוקים הפליליים של הרשות הפלסטינית לערכי האיחוד האירופי ולכלול הוראות האוסרות על כל צורה של התנהגות אלימה נגד נשים, ובמיוחד אוסרות על כל קבלה, טקטיקה או מפורשות, של "רצח על רקע כבוד המשפחה".

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close