התראות

איראן מתייצבת לצד רוסיה ורואה הזדמנות בוינה

ביקורת מצד גורמים פרגמטיים "איראן תשלם ביוקר" • תאום בדרג הגבוה ביותר
שיתוף
https://twitter.com/dcagle/status/947299845747834881
https://twitter.com/dcagle/status/947299845747834881

עניינים

לאחר היסוסים בתחילת הפלישה מתייצב המשטר האיראני בכללותו לימין נשיא רוסיה פוטין ותולה את האחריות למשבר במעורבות של ארה"ב וברית נאט"ו ובניסיונותיהם לצרף את אוקראינה לברית ובכך לפגוע באינטרסים ביטחוניים רוסים. איראן ורוסיה מתאמות עמדות בדרג הבכיר ביותר ואף דנות במגעים ביניהן בהמשך התאום בשיחות הגרעין בוינה הנמצאות בשלבי ההכרעה שלהן לאחר התייעצויות שהתקיימו בטהראן במהלך סוף השבוע האחרון וחזרת נציג איראן לוינה. לא מן הנמנע כי נוכח המשבר באוקראינה איראן עלולה להקשיח את עמדותיה.

בקרב חוגים רפורמיסטיים ופרגמטים ובתקשורת הרפורמיסטית נמתחה ביקורת על תמיכתה הנחרצת של הנהגת איראן ברוסיה והמחיר שעלולה איראן לשלם על כך בעתיד – הן לגבי נוכחותה בסוריה והן בתיק הגרעין. ברשתות החברתיות הופץ סרטון בו נראו כמה איראנים בידם דגל אוקראינה מוחים תוך צעקה "מוות לפוטין ולתומכיו" מול שגרירות אוקראינה בטהראן. הסרטון הופץ במהירות גם ברשתות החברתיות[1].

הצטרפו לטלגרם שלנו – לחץ כאן

במקביל למשבר באוקראינה באיראן מתקיימות התייעצויות באיראן סביב טיוטת הסכם שגובשה בשיחות הגרעין בוינה ונראה כי עדין קיימים פערים בעמדות הצדדים. שה"ח האיראני. אמיר חסין עבד אללהיאן צייץ, כי איראן "בוחנת ברצינות את טיוטת ההסכם וכי שוחח בנדון עם ג'וזף בורל…הקווים האדומים שלנו נותרו בעינם ומוכרים היטב למערב אנחנו מוכנים לחתום על עסקה טובה"[2]. שה"ח האיראני הציג (27 פבר') את ההתקדמות בשיחות הגרעין לוועדה לביטחון חוץ ולמדיניות חוץ של המג'לס. בדיון בשיחות הגרעין בוינה שהתקיים במג'לס הדגיש, יו"ר המג'לס, כי "השורה התחתונה" של השיחות בווינה צריכות להניב עבור איראן הטבות וערבויות כלכליות (מכירת נפו וגישה של הבנק המרכזי למערכות הבנקאיות העולמיות בעיקר בכל הקשור למכירת וקניית נפט) ולשמר את "מבנה תוכנית הגרעין שלה" בעיקר נוכח טענות שהעלתה לאחרונה סבא"א בנושא Safeguards Agreement.

סוריה מקווה להשתלב במערך העולמי החדש של פוטין

בהקשר זה אמר סעיד ח'טיבזאדה, דובר משרד החוץ האיראני, כי איראן מתנגדת לדיון  בסוגיית "הבטים צבאיים אפשריים" של תוכנית הגרעין (Possible Military Dimensions-  PMD) שלה בוינה בעקבות "טענות פוליטיות שהעלתה סבא"א" לגבי פעילות איראן בעבר. לדבריו, "איראן ספקה תשובות והתיק צריך להישאר סגור". דבריו, של הדובר באו בעקבות ציטוט דווח של מקור בצוות המו"מ האמריקני שסוגיית ה nuclear safeguards מהווה סוגיה מרכזית בשיחות בין הצדדים ועל איראן לספק תשובות כדי לקדם את חתימת ההסכם[3].

בתוך כך, הכחישה סוכנות הידיעות "נור" המקורבת למועצה העליונה לביטחון לאומי, דיווחים שנפוצו ברשתות החברתיות לפיהם קיים מנהיג איראן פגישה לדיון בשיחות בוינה והגדירה אותם "ספקולציות תקשורתיות"[4]. דובר מטעם משה"ח האיראני הכחיש, מצידו דיווחים לפיהם הציבה ארה"ב לאיראן "מועד אחרון" deadline)) לקבל החלטה לגבי הסכם גרעין בוינה ולא ההסכם "ימות"[5]. בתום כינוס של המועצה העליונה לביטחון לאומי (27 פבר') לדיון בהתפתחויות בשיחות בוינה, ככל הנראה בהשתתפות באקר-כני, ראש צוות המו"מ האיראני, שחזר לטהראן ב-23 פבר', הודגש, כי לוחות הזמנים לא צריכים להפריע להמשך השיחות כדי להגיע להסכם ונמתחה ביקורת גישת המערב של "הסכם או מבוי סתום". גם דובר משה"ח האיראני אמר כי איראן אינה מוכנה לקבל תכתיבים של לוחות זמנים[6].

(שיחת פוטין-ראיסי:ארה"ב ונאט"ו פעלו לערעור היציבות ברוסיה) מקור Borna news.
(שיחת פוטין-ראיסי:ארה"ב ונאט"ו פעלו לערעור היציבות ברוסיה) מקור Borna news.

דובר משה"ח האמריקני, כי למרות הסנקציות ארה"ב תמשיך לנהל מגעים עם רוסיה ב"סוגיות משמעותיות בביטחון לאומי" ובהן להבטיח שאיראן  לעולם לא תשיג נשק גרעיני…העובדה שרוסיה פלשה לאוקראינה אינה מעידה שלאיראן יש אור ירוק לפתח נשק גרעיני או לעסוק במרכיבים הצבאייים (של נשק כזה) או לחתור לנקודה שתאפשר להם להשיג נשק גרעיני, האינטרס שלנו הוא למנוע זאת"[7]. איראן מצידה ממשיכה להדגיש, כי "עד שהכל מוסכם שום דבר אינו מוסכם" ומדגישה את הצורך בפתרון סוגיות הליבה : הסרת הסנקציות, אימות יעיל ומן ערבויות מהצד האמריקני לשרידות ההסכם גם בממשלים הבאים.

הסכם הגרעין עלה גם במהלך שיחת טלפון שקיים נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, עדכן (24 פבר') עם  עמיתו האיראני, אבראהים ראיסי. נשיא רוסיה ועדכן את ראיסי בהחלטתו לפלוש לאוקראינה "כדי להגן על תושבי דונבאס בהתאם להחלטות הבינלאמיות וההסכמי הידידות שחתמה רוסיה כן הרפובליקות העממיות של דונייצק ולוהנסק". זאת, נוכח ההפרה המתמשכת של הסכמי ביטחון מצד המערב וניסיונותיו לפגוע בביטחונה של רויסיה  ראיסי הביע הבנה לחששותיה הבטחוניים של רוסיה נוכח הפעולות של נאט"ו וארה"ב לערער את ביטחונה[8] . באתר הרשמי של נשיא איראן נכתב, כי ראיסי הדגיש, כי "התרחבותה מזרחה של נאט"ו מהווה איום חמור על היציבות והביטחון של מדיניות עצמאיות באזורים שונים". מאוחר יותר ביער איסי נכונות לסייע בפתרון דיפלומטי של המשבר שהוא תוצאת "עשורים של התפשטות של נאט"ן"[9]. בשיחה בין שני הנשיאים הועלתה גם סוגיית שיחות הגרעין בוינה וראיסי אמר כי איראן מחפשת "הסכם בר קיימא בניגוד להסכם שברירי ללא ערבויות אמינות למימושו, הסרה אמיתית של הסנקציות וקץ התביעות הפוליטיות מאיראן"[10].

שה"ח הרוסי, סרגיי לברוב, שוחח עם עמיתו האיראני אמיר חסין עבד אללהיאן והבטיח לו כי רוסיה תערוב לביטחון כל האזרחים הזרים באוקראינה ובכלל זאת לאזרחי איראן. השר האיראני הדגיש מצידו כי איראן מנסה להוציא את אזרחיה מאוקראינה דרך המדינות השכנות. בהתייחסו לשיחות הגרעין בוינה אמר עבדאללהיאן, כי איראן כי איראן תתעקש על הסרת כל הסנקציות וכי הדבר מהווה קו אדום עבורה וכי נדרשים "ריאליזם וצעדים מוחשיים מצד מדינות המערב אחרת לא יתקדם המו"מ".  לברוב הדגיש ,כי "רוסיה תמיד תמכה בעמדת איראן במהלך שיחות וינה וכי השת"פ עם ידידתנו איראן בוינה הוא טוב ויימשך". השנים שוחחו גם על ההסכמות שהושגו במהלך ביקור ראיסי ברוסיה ועל המשבר בתימן והניסיון לגנות את אנצראללה (הזרוע הצבאית של החות'ים בתימן במועצת הביטחון ולהגדירה כארגון טרור[11].

מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח'אני, צייץ כי על מדינות המערב להפיק לקחים מהמשבר ממזרח אירופה. "קריסת השווקים הפיננסיים והעליה החדה במחירי האנרגיה כתוצאה מהמשבר במזרח אירופה, מעידים כי חוסר היציבות והביטחון על כל צורותיו במזרח אירופה יגרום נזק כבד לאינטרסים המערביים ולאוקראינה "[12].

מספר חברי מג'לס הדגישו, כי אוקראינה שהייתה מעצמה גרעינית סמכה על המערב והפסידה. נציג העיר שוש, מחמד כעב עמיר, הדגיש, כי על איראן להיות בעל כוח צבאי ויכול גרעינית אזרחית ועליה להתעקש על זכותה לגרעין תוך שמירה על ריבונותה וכבודה הלאומי. מחמד צפאא'י, נציג גנאבאד, ציין כי לאוקראינה היו ראשי נפץ גרעיניים ומפציצים ארוכי טווח אך היא "חתמה על אמנת בודפשט וויתרה על הנשק הגרעיני בתמורה להבטחות שארה"ב ובריטניה ישמרו על ביטחונה אך לבסוף נותרה לבדה". בהקשר זה אמר בהרוז מחבי נג'ם אבאדי, נציג סבזואר, הלקח שניתן ללמוד הוא הצורך באמצעי הגנה מתוצרת עצמית "עתה ברור כמה רחוקים היו אלה שרצו לסחור ביכולת הטילים מהמציאות בעולם"[13].

משה"מ מאיים בפלישה לאזרבייג'ן וצפון עיראק?

בתוך כך פורסם ברשתות חברתיות המזוהות עם משמרות המהפכה מה שהוגדר "התגובה הראשונה של משמרות המהפכה למבצע המיוחד של רוסיה נגד אוקראינה". בתגובה הודגש המסר האיראני הרשמי על אחריות ארה"ב ואירופה למשבר והצורך הרוסי בהגנה על אינטרסיו הבטחוניים. זאת, תוך הדגשה כי גם איראן "לא תסבול נוכחות של גורמים כופרים (המדינה האסלאמית, כורדים ) וגורמים ציוניים בגבולותיה הצפוניים". איראן מכוונת לטענותיה על נוכחות ישראלית גוברת באזרבאיג'אן והמשך הפעילו הכורדית נגד איראן מהמחוזות הכורדיים בצפון עיראק[14]. יודגש, כי סוכנות הידיעות הרוסית ספוטניק בשפה הפרסית צטטה את הדיווחים מהרשתות החברתיות של משמרות המהפכה[15].

באותו הקשר חזבאללה פרסמה ברשתות החברתיות סרטון[16] המתאר כיצד מפקירה ארה"ב בתבוסתה את המדינות (וייטנאם, אפגניסטאן ואוקראינה) בהן היא מנסה להשפיע לגורלן בעת צרה. בסרטון יותר מרמז לגורלן הצפוי של מדינות המפרץ הנסמכות על ארה"ב. למערב אין מענה זולת הבעת סולידריות. ביידן אמר כי לא ילחם על אדמת אוקראינה. עורך הסרטון שואל "מי תהיה המדינה הבאה?" וכותב כי השאלה היא עתה מה  מרגישים המלכים הנסיכים ויורשי העצר במדינות המפרץ האם יחזרו לשרת את האינטרסים של העמים שלהם וההיגיון הגאוגרפי ויחסי השכנות. אשר לקבוצות בלבנון המהמרות על נרמול היחסים עם ארה"ב נכתב "הדבר לא יזכה אתכם בוויזה וברישיון עבודה אפילו כאוכלי נבלות"(וייטנאם, אפגניסטאן, אוקראינה, ארה"ב מפקירה את תומכיה).

 

 

דרשני יום השישי: ההתפשטות מזרחה של נאט"ו אחראית למשבר

דרשני תפילות יום השישי באיראן נקטו בקו דומה ואחיד , שנראה שהוכתב מלשכת המנהיג האיראני. האיתאללה חסיני בשהרי, דרשן יום השישי בקום, הדגיש, כי המשבר באוקראינה נובע "ממדיניות ההתפשטות של המערב ונאט"ו…"לאחר התמוטטות ברה"מ הוסכם כי נאט"ו לא תכנס לאזור, האם נאט"ו כבדה את ההסכם?…לאט לאט התקרבה נאט"ו לאוקראינה למרות האזהרות ממוסקבה[17]". אחמד ח'אתמי, דרשן תפילת יום השישי של טהראן, בדרשתו מיום 25.2, הדגיש כי "התערבות ופעולות פרובוקטיביות של נאט"ו בהנהגת ארה"ב סיבכו את המצב באוקראינה".

(דרשני יום השישי: ארה"ב ונאט"ו אשמים במשבר באוקראינה).
(דרשני יום השישי: ארה"ב ונאט"ו אשמים במשבר באוקראינה).

מחמד עלי אלהאשם, דרשן יום השישי בטבריז, כי "רוסיה רצתה לשלוט באוקראינה לפני שזו תהפוך למרכז ריגול ולפעילות צבאית נגד מוסקבה" ולכן פלשה אליה[18].מחמד עלי נכונאם,  דרשן יום השישי של שהרכרד Shahrekord)), הסמוכה לאצפהאן, אמר "ראו כמה רחוק מגיעה ההתנהגות המבישה האמריקנית, המסיתה את אוקראינה ליד הגבול עם רוסיה ויצרת משבר באזור…רוסיה תקפה כדי למנוע את התפשטות המשבר לאזורים אחרים…ארה"ב ונאט"ו פיתו את נשיא אוקראינה ובסופו של דבר הותירו אותו לבדו". בכוונו לזירה הפנימית באיראן ולתומכי השיח עם ארה"ב אמר נכונאם " על אלה הממשיכים להכות על תופי הצורך בידידות עם ארה"ב והמערב לדעת שהם מגלמים את  הרוע והרשע המערבי במלואו …היכן שהיא דורכת לא ניתן למצוא אלא מלחמה ושפיכות דמים"[19]

"אוקראינה נטבחה על ידי אסטרטגיות ההתערבות המסוכנת של ארה"ב ונאט"ו"

התקשורת האיראנית מדגישה בסיקורה את הפלישה הרוסית לאוקראינה את היותו של המערב בכלל וארצות הברית בכלל, משענת קנה רצוץ. מאמר המערכת ב"כיהאן", המשקף את דעת המנהיג ח'אמנהאי (25 פבר'), מאשים את ארה"ב ואת נאט"ו בביצוע "פשע מתועב שדחף את אוקראינה למרחץ דמים מיותר". "כיהאן" מתייצב לימינה של מוסקבה וכותב:  "למוסקבה לא הייתה בריה אחרת  להבטיח את ביטחון תושבי אוקראינה ולמנוע את בליעתה על ידי גוש צבאי מסוכן (נאט"ו), אלא לשלוח את חייליה אל מעבר לגבול". "כיהאן" מוסיף, כי "באמצעות הבליצקריג העביר הנשיא פוטין, במהלך דיפלומטי מבריק, את המסר לנשיא  אוקראינה, זלנסקי Zelensky)), "קומיקאי יהודי"[20] שהרשה לעצמו ללכת שולל אחרי ארה"ב המערב…תושבי אוקראינה נקלעו למלחמה לא להם על ארה"ב, השטן הגדול, המעורב במשברים בכל העולם" בונצואלה, עבור דרך סוריה ועיראק תימן (באמצעות תמיכה במאמץ המלחמתי של סעודיה ואיחוד האמירויות), אפגניסטאן, בחרין ו"פלסטין הממשיכה להאנק תחת מגף הכיבוש הציוני" הנהנה מתמיכה אמריקנית. "כיהאן" מזכיר גם את המעורבות האמריקנית בטאיוואן, דרום קוריאה. מאמר המערכת כורך את המשבר באוקראינה עם שיחות הגרעין ומחזק את טענת מתנגדי ההסכם לפיה לא ניתן לסמוך על ארה"ב "באמצעות מדיניות הטרור הכלכלי מנסה ארצות הברית לכפות הסכם גרעין לא צודק על איראן. זאת לאחר ארבע עשורים במהלכם בצעה כל פשע אפשרי נגד העם האיראני, שאינו צריך אישור של אף אחד כדי לייצר אנרגיה גרעינית לצרכי שלום"[21]

במאמר מערכת נוסף שפרסם "כיהאן" (27 פבר') נמתחת ביקורת על ראש ממשלת צרפת שלא רק "שהתאהב בציונים הנתעבים והוא שונא מוסלמים" והצית יחד עם ארה"ב והמערב את אוקראינה לאחר ש"הולך שולל על ידי הקומיקאי היהודי ולדימיר זלנסקי (נשיא אוקראינה), אלא הגדיר את ירושלים בירת הנצח של העם היהודי.

ברוח דומה, כותב חניף ג'פארי ((Hanif Ghafari, מומחה איראני לענייני ארה"ב, פרסם (24 פבר')  בעיתון  השמרני "רסלאת" מאמר תחת הכותרת: "תוצאת האמון במערב", , בין היתר:

 "אוקראינה הפכה רשמית למגרש המשחקים של רוסיה ונאט"ו. ארה"ב ונאט"ו תוקפים את רוסיה באמצעות הודעות וקביעת שורת סנקציות בגלל הכרתה באזורים המזרחיים של אוקראינה (לוהנסק ודונייצק) אך הם אינם מזכירים חלקם ביצירת המשבר…למערב ותומכיו באוקראינה יש חלק גדול בהפלת ממשלת ויקטור ינוקוביצ' (נשיא אוקראינה  2014- 2010) ובהחרפת הקשרים בין קייב לבין מוסקבה…ואותם האירופיים אשר עודדו את האוקראינים לנתק אתת הקשרים הפוליטיים עם מוסקבה, מסרבים עתה לאפשר לאוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי… התקשורת המערבית מתעלמת מיסודות המשבר ועובדות היסוד שלו ועליה  לענות אחת ולתמיד על השאלה  האם לולא התערב המערב באירועי 2014 היינו עדים עתה למצב הכאוטי הנוכחי באוקראינה או לא? ברור שאפילו השמעת שאלה מרכזית זו היא קו אדום עבור פוליטיקאים וכלי התקשורת אמריקאים- אירופאים רבים. אוקראינה נטבחה היום על ידי אסטרטגיות ההתערבות המסוכנת של ארה"ב ושל נאט"ו. עובדה שלא רק לנשיא אוקראינה, אלא גם לבכירים מערביים אחרים לא יהיה הכוח להכחיש"

"והיום, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, האשם העיקרי במשבר הנוכחי של אוקראינה, צופה מבית הלבן בבלבול והמבוכה של תומכי נאט"ו. הוא מדבר כביכול על תמיכתו המוחלטת בקייב אך בו זמנית מתעקש שלא ייכנס לעימות צבאי עם רוסיה!.. רוסיה, שיודעת בוודאות שהצטרפות אוקראינה לנאט"ו תהווה הקדמה לחברות של מדינות אחרות כמו גאורגיה, מולדביה ואפילו אזרבייג'ן לברית זו ובעקבותיה יוטל מצור על רוסיה, החליטה הפעם לפעול בנחישות נוכח המשבר באוקראינה"[22].

גורמים פרגמטיים מזהירים מפני השלכות ההתייצבות לצד רוסיה 

עלי מטהרי, שמרן, בנו של האיתאללה מרתצ'א מטהרי , ששמש סגן יור המג'לס (2016-2019) ומגלה בשנים האחרונות עמדות פרגמטיות ומותח ביקורת על ממשלת ראיסי המליץ לראשי המשטר באיראן לא להיות שמחים כל כך על המתרחש כי איראן עלולה שוב להיות הצד המפסיד. מטאהרי כתב בחשבון הטוויטר שלו "  : "איראן חייבת לגנות את התוקפנות הרוסית על אוקראינה כדי להוכיח את עצמאותה…נכון לעכשיו, רשות השידור האיראנית מדווחת על האירועים כמו אחת המושבות הרוסיות. הבה נזכור תמיד את העובדות ההיסטוריות של גזילת גאורגיה, אזרבייג'ן וארמניה מידיה של איראן על ידי רוסיה (הצארית) וכמו כל עלינו לזכור את התמיכה הסובייטית בתוקפנות של צדאם חוסיין על איראן"[23].

פאא'זה האשמי רפסנג'אני  בתו של עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, נשיא איראן לשעבר  ופוליטיקאית אמיצה שידועה בהתבטאויותיה הבוטות נגדראשי המשטר, אמרה כי איראן “משלמת דמי כופר לסין ורוסיה למען מדיניות אנטי-אמריקאית ואנטי-מערבית וכדי לצאת מבידוד. אנחנו מוכרים את המולדת רק כדי שיהיה מישהו שיעמדו לצדנו במדיניות החוץ. אנחנו שוכחים לפעול במסגרת האינטרסים הלאומיים"[24].

מחמוד אחמדינג'אד שהפך בשנים האחרונות לאחד המבקרים הבוטים של ראשי המשטר האיראני, פרסם מחדש את מכתבו הארוך לנשיא פוטין ממאי 2021 לנשיא פוטין[25] ובו ציין באוזני הנשיא הרוסי כי התארכות שלטון של אדם יחיד תהפוך למקור לשחיתות. אחמדינג'אד המליץ לנשיא פוטין לסיים את שלטונו ולאפשר לכוחות אחרים לרשת אותו. (נימת המכתב של אחמדינג'אד למעשה הייתה מכוונת גם כלפי המנהיג העליון של המשטר עלי ח'אמנהאי).

(מכתב לפוטין :התארכות שלטון של אדם אחד מובילה לשחיתות)
(מכתב לפוטין :התארכות שלטון של אדם אחד מובילה לשחיתות)

 

פרשן האתר השמרני עצר –איראן מהרדאד ח'דיר מפרט את הסיבות מאחורי תמיכתה של איראן במהלך הרוסי[26]. בין היתר, הוא מציין כי פוטין קורא תיגר על הליברליזם המערבי , מדיניות העולה בקנה אחד עם עמדת איראן מול המערב ; ארה"ב תהיה עסוקה יותר בפטין ופחות בהסכם הגרעין, בהקשר זה הודגש גם כי אם שיחות הגרעין ייכשלו ומועצת הנגידים של סבא"א תעביר את התיק למועבי"ט, מתחזקת האפשרות שהפעם רוסיה תטיל ווטו (לשיטתו, רוסיה, בדומה לסין, לא השתמשה בזכות הווטו שלה בשבע החלטות על סנקציות נגד איראן בתקופת כהונתו של הנשיא אחמדינג'אד כי גם הרוסים לא רוצים שאיראן תהפוך למעצמה גרעינית, אבל הפעם המצב שונה ו"רוסיה לא תצביע יחד עם ארה"ב ואירופה נגדנו") ; מחירי הנפט עולים; הטלת סנקציות על רוסיה תהפוך את איראן לפחות מבודדת; רוסיה לא תקפה מדינה אסלאמית ולכן היה קל יותר לאיראן לנקוט עמדה לטובת רוסיה ; הפקרת אוקראינה על ידי ארה"ב תאפשר לאיראן להפעיל לחץ על גורמים באזור הנתונים להגנת ארה"ב. לצד זאת מזהיר ח'דיר מפני אופריה שכן מדיניותה הרשמית של איראן היא לא לתמוך בנטיות בדלניות (דוגמת עצמאות דונייצק ולוהנסק) העלולות לשמש כבומרנג במחוזות האיראנים הנוטים לבדלנות (אזרבייג'ן ח'וזסטאן) וזכרונות מרים מתקופת מאסר הצאר הרוסי במלכים הפרסים שהובילו לאבדן שטחים איראניים.

העיתון הרפורמיסטי "אעתמאד" היה נחרץ יותר נגד המדיניות האיראנית התומכת ברוסיה והציע לנקוט זהירות שכן המהלך יכול להסתיים בעסקה בין המערב לבין רוסיה והאחרונה עלולה לשלם עבור עסקה זו "בקלף האיראני והסורי…ואפילו בשיחות הגרעין בוינה ועל כן על המדינאים האיראנים לסיים שיחות אלה במהירות ולמקסם את הרווחים לאיראן"[27]. במאמר נוסף (26 ינואר) מתח העיתון ביקורת על שיחת הטלפון בין פוטין לראיסי ובין שה"ח האיראני לעמיתו הרוסי  וטען שעל איראן  להמנע מתמיכה ברוסיה ולהתקשר גם לנשיא אוקראינה ש"כן איזו פלישה מסתיימת לטובת האומות…אפילו ראשי הטאליבאן שמרו על נייטרליות".

גורל הסכם הגרעין

"הישורת האחרונה" בשיחות הגרעין בוינה וכל הנראה הצגת טיוטת ההסכם בפני מקבלי ההחלטות בטהראן  מתנהלת במקביל למשבר באוקראינה. רוסיה ממלאת תפקיד מרכזי בשיחות בעיקר בכל הקשור לקידום העמדה האיראנית במשא ומתן. סוגיית הגרעין עלתה גם במהלך שיחות העדכון שקדמה הצמרת הרוסית עם נשיא איראן ושה"ח החוץ שלה ויתכן, כי איראן תקשיח עוד את עמדתה נוכח המציאות הבינלאומית החדשה שנוצרה והעימות בין רוסיה למערב בעקבות הפלישה לאוקראינה ואפשר כי החתימה על הסכם הגרעין ידחה או יורד מסדר היום נוכח סדר היום הבינלאומי החדש.

איראן וגררותיה מדגישות, גם בפני מדינות המפרץ ושאר בעלי בריתה של ארה"ב, את היותה של וושינגטון משענת קנה רצוץ בשעת מבחן ומחזקת את תפיסתה הביטחון הלאומי שלה לפיה יש להסתמך על יכולת ייצור עצמי בתחום הצבאי, הכלכלי ובתחום האנרגיה, כולל האנרגיה הגרעינית. הטלת הסנקציות על רוסיה מכניסה את איראן ורוסיה למעין שותפות גורל אל מול המערב ונראה כי השתיים ימשיכו את התאום ביניהן גם בתחום הביטחוני.

 

[1] https://tinyurl.com/tazenewsnews194959 ; https://www.youtube.com/watch?v=uEwMX-MMtCU

[2] https://twitter.com/Amirabdolahian/status/1497618998501916672

[3] https://per.euronews.com/2022/02/25/what-are-four-main-disagrees-between-iran-and-united-states-in-nuclear-negotiations

[4] https://tinyurl.com/nournewsNews89759

[5] https://tinyurl.com/kayhanirennews100467

[6] https://tinyurl.com/iribnews3373311

[7] https://www.state.gov/briefings/department-press-briefing-25-february-2022/

[8] https://www.kremlin.ru/events/president/news/67849

[9] https://president.ir/fa/134826

[10] https://president.ir/fa/134787

[11] https://tinyurl.com/3rmpthhb

[12] https://twitter.com/alishamkhani_ir/status/1496874275634044935

[13] https://tinyurl.com/isna1400120705476

[14] https://t.me/sepah_pasdaran/99257 ; https://twitter.com/Sepah_FA/status/1496923700658061317

[15] https://tinyurl.com/irsputniknews20220224

[16] https://t.me/Electrohizbullah/2208

[17] https://tinyurl.com/isnairnews1400120604590

[18] https://www.iranintl.com/202202253500

[19] https://tinyurl.com/hawzahnewscomnews1010269

[20] https://kayhan.ir/en/news/100462/bayt-al-moqaddas-the-eternal-capital-of-palestine

[21] https://kayhan.ir/en/news/100413/us-pushes-ukraine-into-an-unnecessary-war

[22] https://resalat-news.com/?p=61250

[23] https://mobile.twitter.com/ali_motahari_ir/status/1496800713279619073

[24] https://news.gooya.com/2022/02/post-61790.php

[25] https://news.gooya.com/2022/02/post-61783.php

[26] https://tinyurl.com/asriran828477

[27] https://tinyurl.com/etemadnewspaper181867

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close