התראות

חולשת ארה"ב במזרח התיכון מדרבנת את צרפת לשוב לזירה

עסקת נשק היסטורית עם האמירויות • פגישה ראשונה של מנהיג מערבי עם יורש העצר הסעודי • רמזים לשובה של צרפת, כמדינה מערבית ראשונה, לסוריה
שיתוף

עניינים

הנשיא מקרון שב לפאריס שבע רצון מאוד מתוצאות הביקורים שערך באימרויות ובערב הסעודית. הוא חתם עם נסיכי האמירויות על "חוזה היסטורי" לאספקת 80 מטוסי קרב מסוג ראפל, וכן תריסר מסוקי תקיפה ומטוסי איירבוס חדישים להובלת נוסעים בשווי כולל של יותר מ-20 מליארד דולר.

השיחות על העסקה עם האמרויות החלו לפני 15 שנים עוד בתקופת הנשיא סרקוזי, אך רק היום זכתה חברת המטוסים דאסו לחתום על "עסקת המאה" .

בכך הצליח מקרון להשכיח את פרשת ביטול חוזה בניית 12 צוללות גרעיניות שעמד לספק לאוסטרליה ובמקביל, הוא מעניק לצרפתים, כאשר מערכת הבחירות לנשיאות בעיצומה- תעסוקה מובטחת לאלפי עובדים בתעשייה האווירית והצבאית.

נציין כי לצרפת יש מאז 2009 גם בסיס צבאי באבו דאבי וקשרים תרבותיים וכלכליים מאוד הדוקים עם האמירויות ובחריין .

לאור העסקה הצרפתית החדשה נשאלת כמובן השאלה מה יהיה גורלם של מטוסי 35F בחוזה שחתם ממשל טראמפ עם האימרויות בזמן המשא ומתן על "הסכמי אברהם" והנורמליזציה עם ישראל.

מפלגות שמאל צרפתיות מותחות ביקורת על הביקור של הנשיא מקרון. לדבריהם, הוא מעניק נשק מתוחכם לנסיכויות טוטליטריות המפרות זכויות אדם. למה הן זקוקות לכל כך הרבה מטוסים כאשר המלחמה בתימן עדיין נמשכת? שואלים גם פרשנים.

הפגישה עם יורש העצר הסעודי בן סלמאן

בפגישתו עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן העלה אכן מקרון את המלחמה המנהלת סעודיה נגד החותים בתימן שנתמכים על ידי איראן. גם פגישה זו נמתחה ביקורת חריפה.
למעשה, מקרון הוא המנהיג המערבי הראשון שנפגש עם בן סלמאן מאז פרשת העיתונאי הסעודי שנרצח באוקטובר 2018 באיסטנבול. כידוע, הואשם סלמאן כאחראי לחסולו של העיתונאי בגלל בקורתו החריפה נגד הממלכה הסעודית.

גם המצב הכלכלי החמור בלבנון הועלה בשיחה ומקרון בקש מיורש העצר סלמאן להפסיק את החרם ולשוב ולהזרים כספים וסיוע ללבנון. כזכור, הציבה סעודיה אולטימטום ללבנון ודרשה את התפטרותו של השר ג'ורג' קורדאה' בגלל בקורתו על מעורבות סעודיה במלחמה בתימן ותמיכתו בחותי'ם. היא החזירה את שגרירה והקפיאה נכסים הקשורים גם לחיזבאללה.
מקרון החותר ליציבות הממשל בלבנון פעל בדיסקטיות ואכן הצליח להוביל להתפטרות השר הלבנוני. הוא עכשיו מאמין לאור פגישתו עם סלמאן והלחצים שהוא הפעיל בביירות כי קיימים אכן סכויים טובים שריאד תשוב לתמוך בממשלת לבנון.

בעיני הצרפתים תמיכתה של סעודיה בלבנון תורמת לדחיקת מעורבותה של איראן ומעמידה באור שלילי את החיזבאללה.

עתיד היחסים עם סוריה

מאז ששר החוץ של האמוריות, מוחמד בן זאיד, נפגש בדמשק עם הנשיא אסד, מאמינה צרפת כי הדרך נסללה לחידוש היחסים של מדינות נוספות עם סוריה אחרי שנותקו מאז פרצה מלחמת האזרחים במדינה .

עד היום התנתה צרפת את חידוש היחסים הדיפלומטים המלאים עם סוריה בסלוקו של אסד מהשלטון והעמדתו לדין על פשעי מלחמה, בגרוש כל הכוחות הזרים ובעריכת "בחירות דמוקרטיות" לנשיאות.

מאחר ואסד ממשיך להנהיג את סוריה בניגוד לכל התחזיות, מקרון מגשש היום כדי לחדש את היחסים ובמיוחד לסייע לסוריה בשיקום המדינה ההרוסה.

צרפת סגרה את שגרירותה במרס2012 אך לא גירשה את השגריר הסורי בפאריס ואף מינתה שגריר אישי לנשיא בדמשק. מקרון טרם החליט לפתוח מחדש את השגרירות והוא מינה בימים אלה את בריג'ט קרמי, מי שהייתה שגרירה בלוב ובמלטה לשגרירה אישית בדמשק. היא מחליפה שגריר שכהן בעבר בטהרן.

נזכיר כי הנשיא סרקוזי ערך לנשיא אסד קבלת פנים יוצאת דופן ב-14 ביולי2008 והנשיא שיראק העניק לאסד ב-2001 תואר אבירות כבוד…הוא הוחזר ב-2018…

מנדט שני וישראל

בעוד חמישה חודשים יערך הסיבוב הראשון לנשיאות צרפת ורבים הסיכויים שעמנואל מקרון יבחר מחדש לעוד חמש שנים. אם וכאשר יזכה בבחירות, אין ספק שהמנדט השני שלו יוקדש ליחסי חוץ.

ב-30 בנובמבר 2021 נפגש שר החוץ יאיר לפיד עם הנשיא מקרון וביקש ממנו להדק את הסנקציות על איראן ולאיים עליה באיום צבאי אמיתי כי רק זה ימנע ממנה להמשיך במרוץ שלה לגרעין.
עם החלשותה של ארה"ב ובמיוחד נסיגתה מאפגניסטן מתקרבת צרפת לסעודיה ולמדינות המפרץ והיא מנסה למלא את החלל שנוצר.

בזמן הקרוב יש לצפות להתערבות צרפת ביתר שאת בפתרון סכסוכים באזורינו בין היתר בלוב העומדת בפני בחירות לנשיאות.

אי תווך אמריקני לפתרון הבעיה הפלשתינית יאפשר לצרפת למלא גם כאן את החלל.

לכן, למרות היחסים הידידותיים של לפיד עם מקרון יש להקפיד מאוד לא להבטיח לצרפת מחוות ישראליות לפלשתיניים תמורת תמיכתה בעמדתנו במיוחד בנושא הגרעין האירני.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close