טורקיה: ארדואן חולם, המזרח התיכון דואג

• הקרנת נוכחותה הצבאית של טורקיה במזרח התיכון הפכה למקור דאגה למדינות הערביות ה"מתונות" ובמיוחד למצרים ולסעודיה.
• כוחות טורקיים נמצאים עמוק בשטח סוריה ועיראק.
• המודיעין הצבאי הטורקי הואשם על ידי השלטונות המצריים במעורבות בהתקוממות בסיני ותמיכה באיסלאמיסטים, בעוד מקורות לבנוניים ציינו את פעילותם של גורמים טורקיים בערעור יציבותה של לבנון.
• בשנת 2014 פרסה טורקיה בקטאר מערך כוחות של 4,000 חיילים.
• בשנת 2018 השלימה טורקיה בניית בסיס אימונים בהיקף של 50 מיליון דולר בבירה הסומלית, מוגדישו, אשר ינוהל על ידי הטורקים עבור 5,000-10,000 מגויסים מסומליה וממדינות אפריקניות אחרות.
• בנוסף, ממשלת סודאן הסכימה להחכיר לטורקיה את נמל סואקין לאורך חוף הים האדום לצורך שיקומו כנמל צבאי ואזרחי מרכזי. סואקין שימש בעבר המטה הימי של הצי העותומני בים האדום.

 

בעוד שאיפותיה ההגמוניות של איראן במזרח התיכון נתונות תחת עינו הבוחנת של העולם, טורקיה בשקט מקרינה את עוצמתה הצבאית באזור עד כדי כך שהיא הפכה מקור לדאגה עבור מדינות ערב ה"מתונות" ובמיוחד מצרים וסעודיה.

אכן, מאז פלישתה לצפון קפריסין ב-1974,  צמצמה טורקיה את יכולותיה הצבאיות במזרח התיכון כמעצמה צבאית משמעותית. מלחמת האזרחים בסוריה, הופעת דאע"ש, והתפשטות האיסלאם הרדיקלי, יחד עם נשיא המזוהה עם האחים המוסלמים, סייעו כולם להצטיירות בפני מבקרי טורקיה בעולם הערבי כ"עות'מנים החדשים."

מעורבותה של טורקיה בסוריה החלה בפלישתה הצבאית הראשונה 35 ק"מ לתוך שטח סוריה בפברואר 2015 כדי להגן על קברו של סולימאן שאה, סבו של עותמאן הראשון, מייסד האימפריה העותומנית, שמת ב-1236.[1] טורקיה טענה שהקבר היה נתון בסכנה בגלל לחימת דאע"ש במשטר אסד. כפי שהתברר, הייתה לטורקיה יחידה צבאית של 40 חיילים ששמרו על הקבר בהתאם לאמנת לוזאן עם סוריה משנת 1923. טורקיה נאלצה להיכנס לשטח סוריה כדי לפנות את הקבר והשרידים מהמתחם תוך הצהרה על כוונתם להחזירם בסופו של דבר.

במהלך שנות מלחמת האזרחים בסוריה, סייעה טורקיה וקידמה את ארגוני המורדים "שלה" שלחמו נגד משטר אסד על ידי אספקת נשק, הכשרה, מקלט בטוח ומעבר בשטחה. במקביל, מצאה טורקיה דרך לשתף פעולה עם רוסיה ואיראן, מגיני משטרו של בשאר אסד. טורקיה הצליחה להשיג את הסכמתם של אלה לפלישה צבאית שלה באזור הכורדי (אזור אידלב) הסמוך לגבול הדרום-מערבי של טורקיה עם סוריה. בתואנת לחימה בדאע"ש החלו הכוחות הטורקיים באוגוסט 2016 במה שכונה "מבצע מגן הפרת", שהביא את הכוחות הטורקיים לעומק השטח הריבוני הסורי, ממערב לנהר הפרת. הם בלמו את התקדמותם רק כשראו את דגלי ארה"ב  מתנוססים בשטח הכורדי ממזרח לנהר הפרת.

 

 

טורקיה המשיכה בלחץ, ובינואר 2018 הורתה לחייליה לתקוף את העיר אפרין הכורדית, בציינה את הצורך להילחם במיליציה הכורדית YPG, הנחשבת על ידי תורכיה כהתגלמות המחתרת הכורדית האירדנטית PKK השנואה עליה. תוך התעלמות מאזהרות של ארה"ב, צרפת ונאט"ו, איים נשיא טורקיה, ארדואן, יחד עם שריו, להמשיך להתקדם מזרחה כדי לחסל את האיזורים הכורדיים שהוכרזו אוטונומיים באופן חד צדדי, שהשתרעו מקובאני עד בוא מזרח ראקה.

באופן מתמיה, בעוד טורקיה מעלה חששות כנגד דאע"ש וה- PKK, טורקיה עצמה השתמשה באותם הטיעונים כדי להגדיל את נוכחותה הצבאית עמוק לתוך שטח עיראק. בשנה שלאחר מלחמת הבזק של דאע"ש ונפילתה של מוסול, העבירה טורקיה גדוד טנקים מזרחית למוסול, לעיירה אשורית קטנה בשם באשיקה. המהלך הוצג על ידי הטורקים כמחווה שנועדה להכשיר את המגויסים הכורדים של הפשמרג'ה במלחמתם נגד דאע"ש.

במהלך שנת 2017, בימים האחרונים לנוכחות דאע"ש בעיר מוסול, ביקשה עיראק מטורקיה לסלק את כוחותיה משטחה. טורקיה השיבה כי היא תיסוג רק כאשר דאע"ש תימחק מהמפה. בכל זאת, עם נפילתה של מוסול ותבוסת דאע"ש, הנושא לא הועלה שוב על ידי עיראק, אשר לפתע מצאה את טורקיה מסייעת לה בבידוד המובלעת הכורדית כ"עונש" על עשיית משאל עם על עצמאות.

הצבא הטורקי גם כן פעל להשגת שאיפותיו ומטרותיו הפוליטיות. המודיעין הצבאי של טורקיה הואשם על ידי השלטונות המצריים במעורבות בהתקוממות בסיני, כשתמכו  באיסלאמיסטים,[2] ואילו מקורות לבנוניים ציינו גם את פעילותם של סוכנים טורקיים בערעור יציבותה של לבנון.[3]

טורקיה במפרץ

שלא כמו המעורבות הטורקית בסוריה, עיראק, לבנון ומצרים, לנוכחות הצבאית הטורקית בקטאר יש ממד נוסף. על פי הסכם הגנה שנחתם בין שתי המדינות ב-2014, הציבה טורקיה בקטר מערך כוחות המונה 4,000 איש, אשר למעשה הוא הביטוח הנוסף של הממלכה הקטארית נגד התערבות סעודיה בפוליטיקה שלה ובוודאי מהווה הרתעה לא רעה כנגד כוונות חתרניות איראניות.

 

 

אין ספק שהנוכחות הטורקית נתפסה כמכשול על ידי הסעודים, שנדמה היה כי שקלו פלישה קרקעית לקטאר בעקבות המצור שהוטל עליה על ידי שאר חברי מדינות המפרץ ((GCC.

במאמציה לעקוף את סעודיה ובהתאם למדיניות הרחבת כוחה הצבאי והשפעתה, סיימה תורכיה ב-2018 הקמת בסיס אימונים בהיקף של 50 מיליון דולר במוגדישו, בירת סומליה, אשר ינוהל על ידי הטורקים עבור 5,000-10,000 מגויסים מסומליה ומדינות אפריקניות אחרות.[4]

לבסוף, בעקבות ביקורו של הנשיא ארדואן בסודאן בסוף דצמבר 2017, הסכימה ממשלת סודאן להחכיר לטורקיה את נמל סואקין, לאורך חוף הים האדום, כ- 60 ק"מ מדרום לפורט סודאן. טורקיה התחייבה להשיב את סואקין לימי גדולתה כנמל צבאי ואזרחי מרכזי בים האדום. סואקין, המוגן על ידי מפרץ טבעי, שימש בעבר המטה הימי של הצי העותומאני בים האדום.

הנמל ירד מחשיבותו כאשר לורד קרומר, הקונסול הכללי של מצרים, הורה על הקמתה של פורט סודן בצפון, צעד שהפך את סואקין לחסר שימוש ולנשכח עם חלוף הזמן.

מדינות ערב מתנגדות לבסיס טורקי בים האדום

 

מהלך אחרון זה היה למעשה הקש ששבר את גב הגמל עבור הערבים. מצרים וסעודיה תקפו הן את טורקיה והן את סודן. הסודנים הואשמו בהעברת קרקעות ערביות ל"עותומנים החדשים," והתייחסו לנשיא סודן כבוגד בעניין הערבי. הסוגיה השפיעה גם כן על סכסוך גדול בין מצרים ואתיופיה בסוגיית המים, כאשר סודן תומכת באתיופיה.

 

סודאן תבעה את משולש חלאיב, שטח במחלוקת בין סודן ומצרים, תביעה שזכתה להתעלמות מצד מצרים. סודאן גם הכריזה על העברה בלתי חוקית על ידי מצרים של שני האיים של סנאפיר וטיראן לסעודיה, בטענה שהם חלק ממורשתה. מאידך גיסא טענו המצרים כי סואקין היא חלק בלתי נפרד מהממלכה המצרית אשר נקרעה ממדינת האם על ידי הבריטים. זאת ועוד, סודאן הואשמה בעמידה לצד אתיופיה בסכסוך המים לגבי סכר הרנסנס באתיופיה. המפגש המשולש האחרון בין ראשי המטות הטורקיים, הקטריים והסודנים רק העמיק את הקרע בין המדינות הללו. בעקבות שמועות על הכנות כוחות מצריים לתקיפה של סכר הרנסנס על הנילוס באתיופיה, תוגברו כוחות סודניים באזור קסלה הגובל באריתריאה, סודן ואתיופיה.

נראה כי פגישת חירום שהתקיימה בין ראש ממשלת אתיופיה לנשיא מצרים אל-סיסי הרגיעה את הצדדים, בעוד אוזנם כרויה לצעד הבא של טורקיה.

לסיכום, טורקיה בהנהגת ארדואן הקרינה את כוחה הצבאי תוך ניצול אירועים שונים במזרח התיכון ככיסוי. בשלב זה נראה כי הכוח הצבאי משמש טיעון נוסף בדיון הפוליטי של טורקיה עם יריביה ובעלי בריתה. לנוכח עוצמתן של איראן, רוסיה, הקואליציה בראשות ארה"ב, וישראל, חשה טורקיה כי לא הייתה לה ברירה אלא להפגין את כוחה כדי שקולה יישמע.

אל"מ (במיל') ד"ר ז'אק נריה, כותב קבוע בנושא התהפוכות בעולם הערבי בבלוג של המרכז הירושלמי, שימש בעבר יועץ למדיניות חוץ לרה"מ יצחק רבין, וכן שירת כקצין בכיר בחיל המודיעין.

 

 

[1] טורקיה חודרת לסוריה כדי להעביר את קברו בעל הערך של סולימן שאה,

https://www.bbc.com/news/world-middle-east-31572257

[2] https://jcpa.org/article/egypt-accuses-turkey-of-subversion/

[3] https://jcpa.org/article/is-turkey-planning-to-destabilize-lebanon/

[4] https://www.garoweonline.com/en/news/somalia/somalia-turkish-president-to-open-a-military-base-in-mogadishu

[5] https://somalia.liveuamap.com/en/2017/30-september-turkey-has-opened-its-largest-overseas-military