התראות

התיווך הצרפתי והזעם האיראני

נחיתתו של חרירי בפאריס מביאה לשיא את המתח לקראת שובו לביירות ואת הזעם האיראני על מקרון
שיתוף
חרירי עם המלך הסעודי // תמונה: טוויטר רשמי של חרירי
חרירי עם המלך הסעודי // תמונה: טוויטר רשמי של חרירי

עניינים

כשבועיים אחרי שהיה נתון "במעצר בית" בסעודיה יצא רה"מ הלבנוני המתפטר, סעיד חרירי, עם אשתו ובנו בכורו לפאריס, תחת אבטחה כבדה. הוא נפגש בארמון האליזה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון במסגרת ארוחה שהוגדרה "ידידותית ומשפחתית".

אין ספק כי עם בואו לפאריס לא הסתימה הפרשה הדרמטית, והאם יגיש חרירי רשמית את התפטרותו לנשיא לבנון. חרושת השמועות, הדיזינפורמציה והמאבקים בזירות הפנימיות והאזוריות ימשיכו ללוות אותנו בימים והשבועות הקרובים. הפרשה תמשיך גם לעורר תמיהות ושאלות מעבר לעצם התפטרותו של חרירי.
ההשלכות הן רבות וכבדות משקל לכל האזור. על עתיד לבנון, על המלחמה עקובה מדם בין הסונים לשיעים, על הטינה של סעודיה נגד איראן והחיזבאללה, וכמובן גם ביחס לישראל.

עם זאת מן הראוי להתמקד במניעים של התווך הדיפלומטי הצרפתי והסיבות שהובילו לבואו של חרירי לפאריס .

הרקע ההסטורי

-המדינה "לבנון הגדולה" הוקמה ב-1920 על ידי צרפת בעקבות נפילת האימפריה העותומנית והסכמי סייס-פיקו.בהתאם לסעיף 22 באמנת חבר הלאומיים שהתקבלה בועידת סן רמו קבלה לבנון מנדט צרפתי.

נזכיר כי באותה תקופה 55% מהאוכלסיה היו נוצרים, השיעים היוו 17% והסונים 20%.

מאז עצמאותה של לבנון ב- 1943 הקשר ההדוק עם פאריס נמשך עד עצם היום הזה. היחסים הבילטרים בין שתי המדינות קיימים בתחומי הכלכלה והמסחר, הבנקאות, התירות והתרבות וכן בתחום הצבאי. לבנון נחשבה אמנם " שוויץ של המזה"ת" אך צרפת רואה בה עדיין "מדינת חסות".
רציחתו של רוה"מ לבנון רפיק אל חרירי (האבא של סעיד) ב-14 בפבואר 2005 עורר תדהמה וזעם רב בצרפת. הנשיא דאז, ג'אק שיראק, היה חברו הקרוב. הוא האשים את סוריה בהתנקשות, ואף השעה את היחסים הדיפלומטים עם דמשק. נציין כי בתום כהונתו ופרישתו מהחיים הפוליטיים מתגורר שיראק במעונו הפרטי בפאריס של ראפיק חרירי.

המהלכים הצרפתים עד בואו של סעיד חרירי לפאריס

-בעת שסעיד חרירי הודיע ב-4 בנובמבר 2017 על התפטרותו, שהה נשיא צרפת באבו דאבי. הוא חנך את מוזיאון הלובר המקומי בפאר והדר. נציין כי האמיר מוחמד בן זייד נחשב לידיד קרוב ואיש אמונו של הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמן ולצרפת בסיס צבאי בנסיכות.

הנשיא מקרון השכיל לנצל את הקשר והעיתוי וטס מאבו דאבי לריאד כדי להיפגש עם הנסיך סלמן ולדון עמו על "שחרורו" של חרירי.

– קודם לפגישה קבל מקרון אור ירוק מהנשיא עיון וקבל את ברכת הנשיא טראמפ ופוטין על מהלך התווך.

– מקרון בן ה-39 מוצא בנסיכים הצעירים מסעודיה והאמירויות שפה משותפת לפתוח האזור ולרפורמות ופרטנרים למדיניות הצרפתית.

-שבוע אחרי ביקור הבזק של הנשיא מקרון יצא לריאד שר החוץ של צרפת לה דריאן. בתפקידו הקודם כשר הגנה הוא רקם קשרים הדוקים עם הצמרת הסעודית ואף עם נסיכויות המפרץ הפרסי. בעת בקורו הוא נפגש ארוכות במעונו הפרטי של חרירי בריאד. נציין כי למשפחת חרירי גם נתינות סעודית והיא בעלת חברת BTP הנמצאת שם במצוקה פיננסית קשה.

-במקביל, שוחח הנשיא מקרון עם עמיתו הלבנוני מישל עיון שסרב לקבל את התפטרות חרירי והאשים את סעודיה בהתערבות בוטה בענייינים הפנימיים בלבנון ובהפרת אמנות בינלאומיות. הנשיא עיון בן ה-84, המקורב היום לחיזבאללה ערך בחודש שעבר בקור רשמי בפאריס והצליח להדק את הקשרים בין שתי המדינות.

– צרפת בקשה גם מהפטריאך המרוני בשארה בוטרוס ראחי לפגוש את חרירי בריאד כדי לשכנעו לשוב לבירות.

הסיבות שהובילו לתווך הצרפתי

-אחרי הכשלון הצורם בתהליך השלום עם הפלשתינים וכשלון הועידה הבינלאומית שהתכנסה בפאריס ב-15 בינואר2017 , חיפשה צרפת מהלך דיפלומטי שיחזיר אותה לפעילות במזרח התיכון.

– המדיניות של פאריס מושתתת עתה על קיום יחסים ידידותיים עם כל המחנות וכל הצדדים. בתוך כך וכדי לשחק את תפקיד המתווך היא מנהלת יחסים במקביל עם סעודיה, קאטר, מצרים ואיראן.

-צרפת חוששת מעימותים מזוינים ואי שוויון אסטרטגי אזורי העלול להטות את הכף לטובת איראן ורוסיה. היא בוחרת להתמקד בדיפלומטיה הקלסית ובהחלטות של מועצת הביטחון.

-צרפת מפרידה בין "החיזבאללה הפוליטי" לבין "הצבאי". בשיחותיו עם הנסיך סלמן מודע השיא מקרון כי דרישות סעודיה לפרק את חיזבאללה מנשקו אינו כלל מציאותי. על כן יש לאפשר לחיזבאללה להיות חלק בהנהגת המדינה הלבנונית.

-צרפת חוששת מאוד שההתקרבות של סעודיה לישראל עלולה להוביל להרפתקה צבאית עתידית נגד איראן.

– ההסכם שנחתם באחרונה בין ארה"ב לרוסיה בהקשר הסורי-אירני הושג בלי התחשבות באינטרסים הצרפתים והדבר עורר כעס בפאריס.

– התווך בפרשת חרירי נעשה גם לאור "האדישות" של ארה"ב להרתם מיוזמתה לפתרון המשבר.

– למרות ההתקרבות לכאורה לאיראן העדיפו הצרפתים מאז ומתמיד את המחנה הסוני על השיעי. נציין כי בעת מלחמת איראן-עירק של שנות ה-80 תמכה צרפת ללא עוררין בסאדם חוסיין. היא ספקה לו נשק ואף כור גרעיני.(הושמד על ידי ישראל ביוני 1981)

– צרפת מודאגת מאי יציבות שלטונית בלבנון, ממשבר כלכלי ומקריסת המערכת הבנקאית. נזכיר כי בשני העשורים האחרונים אין ללבנון תקציב לאומי והמערכות פועלות מתוך אינטרסים עדתיים שונים בלתי מבוקרים ונגועים בשחיתות. בתוך כך, מנסה צרפת בכל דרך למנוע מלחמת אזרחים חדשה. נציין כי הדאגה אינה רק על עתיד לבנון, היא חוששת במיוחד שמלחמת אזרחים תוביל לגל מסיבי נוסף של מאות אלפי מהגרים לשטחה.

ההשלכות המידיות

– שר החוץ של צרפת ביטל בקור מתוכנן בטהרן. הנשיא מקרון שנפגש בחודש ספטמבר האחרון בניו יורק עם עמיתו האיראני רוחני נעתר לבקשתו לערוך בקור ראשון והסטורי בטהרן.

– צרפת מסרבת לבטל את הסכם הגרעין שנחתם ב-14 ביולי 2015 בוינה. עם זאת היא חותרת עתה לדון במכלול בעיות שנוצרו מאז, בין היתר על מעורבותה של איראן בסוריה ועל הטילים הבליסטים שברשותה.

– בשנים האחרונות ובמיוחד מאז המנדט השני של רוחני, העדיפה צרפת את איראן על פני סעודיה. היא מתחה בקורת על ריאד והנסיך סלמן על מדיניותה נגד קאטר וכן על המשך מעורבותו במלחמה בתימן.

– העמדה החדשה של צרפת וההצהרות האחרונות של מנהיגיה על "כוונות הגמוניות" של איראן עוררו זעם בטהרן ולתגובות חריפות על התווך הצרפתי. לא ברור אם ומתי יערכו הביקורים המתוכננים של לה דריאן ושל מקרון.

– יש חשש שההסתבכות עם טהרן תעמיד בספק את המשך פעילותם של החברות הצרפתיות באיראן שהשקיעו משאבים רבים מאז ביטול הסנקציות.
לסיכום , אין ספק כי בטווח הקצר היה התווך הצרפתי בפרשת אל חרירי מהלך נקודתי ומבריק שאפשר לכל הצדדים "לרדת מהעץ הרם" ובכך למנוע עימות מיידי. הנשיא מקרון זכה לכמה נקודות חיוביות גם בעיני דעת הקהל והתקשורת. המהלך האחרון גם הוכיח כי יש עדיין לפאריס כלים דיפלומטים והשפעה מסוימת בעולם הערבי, במיוחד בלבנון. השאלה היא מה המחיר שתשלם צרפת בעתיד.

לא ברור עדיין מה הם המהלכים הבאים של חרירי ואיך תגיב סעודיה עם חזרתו לבירות ב-22 בנובמבר ביום העצמאות של לבנון. אם תיהיה אכן התפטרות יצטרך הנשיא מישל עיון למצוא ראש ממשלה זמני וסוני שיהיה מקובל לחיזבאללה. עד הבחירות לפרלמנט שיערכו בשנה הבאה יהיו בוודאי התפתחיות נוספות ובלתי צפויות . עד אז תנסה צרפת להרגיע את המצב בלבנון ובמקביל לתמרן בין איראן לערב הסעודית.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close