צרפת בוחרת: אם לא תהיה הפתעה דרמטית וארוע משמעותי שיזעזע את כל המערכת בימים הקרובים, אין ספק כי ב-7 במאי 2017 יהיה הנשיא הבא של הרפובליקה הצרפתית עמנואל מקרון בן ה-39.
מאז כינון הרפובליקה החמישית ב-1958 על ידי הגנרל דה גול, לא היתה מערכת בחירות לנשיאות כה סוערת, הפכפכה, מאכזבת ומפתיעה. זאת הפעם הראשונה שהצרפתים בחרו לסבוב השני שני מועמדים שאינם משתיכים למפלגות ממוסדות ומקובלות, ושאינם מיצגים לא את השמאל ולא את הימין המסורתיים.
המפסיד העיקרי בבחירות הן ראשית כל של שתי המפלגות הגדולות. בגוש הימין, פרנסוא פיון בן ה- 62 ,שהיה במשך חמש שנים רוה"מ בעת כהונתו של הנשיא סרקוזי, זכה ב- 20% של הקולות והגיע למקום השלישי. נציין שרק בקרב היהודים והישראלים מבעלי זכות הבחירה, זכה פיון להישג מרשים ביותר עם-60%.
הטרגדיה של פיון נובעת מאי הצלחתו לשפר את תדמיתו בעיקבות פרשה הקשורה לאישתו שחשודה בקבלת שכר פיקטיבי כעוזרת פרלמנטרית. פילון גם לא הצליח לבלום את האופוזיציה מבית. ראשי מפלגתו לשעבר כמו ניקולא סרקוזי ואלן ג'ופה, שהפסידו בפריימריס, נאלצו לקרוא לבחירתו רק ברגע האחרון. למעשה, הם סרבו להשתתף בצורה פעילה במערכת הבחירות. הנהגת המפלגה הרפובליקנית נמצאת עתה בשפל המדרגה במיוחד בגלל מאבקי אגו בין המנהיגים.
בגוש השמאל , מעמד הסוציאלסטים, בנואה אמון, זכה ב-6% בלבד. זה הוא הפסד משפיל למפלגת השלטון של הנשיא היוצא פרנסוא הולנד,ומחאה זועקת למדיניות כושלת שניהל במהלך חמש השנים האחרונות.
נציין כי מי שמיצג היום את השמאל האוטנטי הוא ג'אן-לוק מלאשון, שהצליח כמעמד חיצוני לאחד את השורות בקרב השמאל הרדיקלי, האגודים המקצועים,והמפלגה הקומוניסטית. הוא הגיע למקום הרביעי עם 19% מהקולות. הנסיונות לאחד את תנועתו עם המפלגה הסוציאלסטית עלו בתוהו. מלאשון הנחשב לנואם כריזמטי וסוחף קהלים, פיצל למעשה את כל הגוש והצליח למשוך אליו את רוב מעמד הפועלים וחלק משכבות הביניים. דעותיו דומות לדעותיה של מארין לה פן ,מהימין הקצוני.למרות הקוטביות והתיעוב בינהם, הם פועלים למען הוצאתה של צרפת מהאיחוד האירופי.
מאין באת עמנואל מקרון
המנצח הגדול והמפתיע הוא כמובן עמנואל מקרון שמתמודד עתה נגד מארין לה פן.
מקרון היה עד לפני שלוש שנים בלתי ידוע בצבור הצרפתי. הוא הפך במהלך השנה האחרונה לכוכב פוליטי. הוא מגלם תופעה מוזרה שלא הכרנו עד היום בצרפת. הוא אנטי מימסדי שהצליח בסיוע הרשתות החברתיות וסגנון חדשני ויחסי צבור מתוחכמים לגייס תומכים צעירים במיוחד מהשכבות החזקות. בתחילת דרכו היה יועץ פיננסי בבנק רוטשילד שהפך אחרי שלוש שנים בלבד לשר אוצר בממשלת הנשיא הולנד. כעבור שנה בממשלה, הוא טרק את הדלת והקים תנועה פופולרית וצעירה. מקרון נחשב לאיש מבריק בתחום הכלכלי אבל חסר כל נסיון בתחום המדיני. הוא זוכה לתמיכה נלהבת בקרב העיתונאים ובמיוחד אצל רוב פרשני הטלוויזיה. המצע שלו מחזק את השארותה של צרפת באיחוד האירופי. עם הוודע התוצאות ונצחונו, נשמו לרווחה השווקים הפיננסים ובורסת פאריס. גם מטבע האירו התחזק לעומת הדולר.
במהלך מערכת הבחירות נתמך מקרון על ידי רוב השרים הסוציאלסטים לרבות שני ראשי ממשלה, המכהן כיום ברנרד קאזנב, וקודמו עמנואל וולס. אין ספק כי הנשיא הולנד, שבניגוד לקודמיו חשש להתמודד לכהונה נוספת, רואה במקרון את יורשו הטבעי והוא קורא עתה רשמית להצביע עבורו.
נדגיש כי הנשיא היוצא, פרנסוא הולנד, משאיר ליורשו אנדרלמוסיה פוליטית ושלטונית, וחוסר ודאות לגבי עתידה של צרפת. הוא היה נשיא בלתי פופולרי שניהל ברשלנות משק רעוע עם גרעון לאומי אסטרונומי, עם אבטלה גוברת, מצב חרום שנמשך כבר יותר משנה בגלל פגועי טרור, ועם סכסוכים דיפלומטים בתוך אירופה ומחוץ לה, במיוחד עם רוסיה וארה"ב. מדיניותו הייתה כושלת בכל התחומים לרבות נסיונתיו האחרונים והבלתי נלאים לפתור על ידי ועידה בינלאומית את הסכסוך בין ישראל לפלשתינים.
האם התפוח נפל רחוק מהעץ?
המתחרה מול מקרון לסבוב השני היא מנהיגת הימין הקצוני מארין לה פן בת ה- 48. היא הצליחה למקד את עצמה ואת מפלגתה בדיון הצבורי ומעתה בלתי אפשרי יהיה להתעלם ממפלגתה שזכתה להישגים מרשימים במיוחד בעיירות הקטנות ובכפרים.
על אף הישגיה ופרישתה הזמנית מנשיאות המפלגה היא לא הצליחה למחוק את העבר של אביה, מייסד ומנהיג המפלגה החזית הלאומית FN ג'אן מארי לה פן. למרות שהיא ניתקה כל מגע עמו ומוכיחה שהיא יותר ליברלית וקשובה לשינויים ולרפורמות, רוב פעיליה לא שינו בפועל את דעותיהם הקצוניות נגד האיחוד האירופי וגרוש המהגרים. בקרב המפלגה קיימים גם פעילים אנטישמים שאבותיהם היו בעבר משתפי פעולה עם הנאצים. ההתנגדות למעמדותה חוצה מפלגות. להוציא את תנועתו של מנהיג השמאל הקצוני מלאשון, כל ראשי המפלגות קראו להתאחד ולהצביע נגדה ולהצביע למקרון. תופעה דומה היתה בבחירות של מאי 2000 כאשר ז'אק שיראק זכה ביותר מ80 אחוזים מקולות כלל הבוחרים.
נציין כי ראשי הקהילה היהודית קוראים גם לבחור כברירת מחדל לעמנואל מקרון. בישראל גם מחרימים אותה והיא עדיין אישיות בלתי רצויה למרות שאחוז מזערי בקרב היהודים ממשיך לתמוך בה.
נדגיש כי מארין לה פן מנהלת מסע הכפשה נגד הזרים במיוחד נגד המוסלמים אבל היא כמו אביה תומכת במדניות פרו-ערבית. יש לה קשרים הדוקים עם ממשלת לבנון שחלק משריה חברי חיזבללה.היא גם תומכת בפוטין בהתערבות רוסיה בסוריה והמשך שלטונו של בשאר אל אסד. היא מתחה ביקורת על הנשיא טראמפ על ההתקפה האחרונה בסוריה כגמול על הטבח בנשק כימי. מעניין לציין כי טראמפ דווקא החמיא לה על נחישותה להלחם בטרור ולעומת זאת קודמו, ברק אובמה, תומך נלהב של מקרון.
הכלכלה, האיחוד האירופי וההגירה
מערכת הבחירות לסיבוב השני מתמקדת בעיקר בנושאי כלכלה וחברה ובמיוחד במדניות ההגירה,ובעקיפין בטרור האיסלמי ועתיד אחוד אירופה אחרי הנטישה הבריטית ה-BREXIT. עתיד היחסים עם נשיא ארה"ב טראמפ וגם עם נשיא רוסיה פוטין תופסים כמובן מקום חשוב בדיון הצבורי.
בהקשר לסכסוך הישראלי-ערבי נדגיש כי יש לעמנואל מקרון עמדה זהה לזו של פרנסואה הולנד . אם יבחר הוא יתמוך בהקמתה של מדינה פלשתינית, ובמקביל יפעל למען ביטחונה של מדינת ישראל בגבולות "בטוחים ומוכרים" על פי החלטת 242 של מועצת הביטחון.
עם זאת כבנקאי ואיש כלכלה מובהק הוא יחזק יותר את היחסים הכלכליים והטכונולוגים בין צרפת לישראל. בבקורו הרשמי האחרון בארץ בספטמבר 2015, כשר אוצר, הוא התרשם מאוד מהחידושים הטכנולוגיים המתוחכמים של ישראל, ומהתקדמותה המסחררת בתחום הHIGHTECH וה-STRATUP
כאמור, כל הסקרים מנבאים נצחון מוחץ של מקרון על מארין לה פן. הבעיה העיקרית העומדת בפניו היא נצחון נוסף בבחירות לבית הנבחרים שיערכו בעוד כשלושה חודשים. האם הוא יוכל למשול ולהנהיג רפרומות אם באסיפה הלאומית ובסנט ישלוט הימין שיעשה כל מאמץ כדי לבלום אותו.
מקרון שואף עתה לנצל את המומנטום כדי להביא חברי פרלמנט חדשים מתנועתו אבל גם אפשרות של ממשלה לאומית שתמשול עם קואלציה עם הימין נלקחת על ידו בחשבון. היא כבר נוסתה בעבר בהצלחה.
עד אז, תמשיך צרפת בלית ברירה, לחיות במצב חרום בלתי נסבל. ההתמודדות נגד האיום של הטרור האיסלמי לא תם ולמרות המאבק הנחוש,הצלחה אינה נראית באופק.
