התראות

שקר ה"טיהור האתני"

פלסטינים וחברי פרלמנט בעולם שרוצים לנגח את ישראל דואגים, בכל פעם, להשמיע את ההאשמה לפיה ישראל מבצעת "טיהור אתני" בפלסטינים • זו האשמה שקל מאוד להפריך אותה • חבל שישראל במידה רבה מוותרת על הזירה התודעתית ולא פועלת לנצח במלחמה הפוליטית - באותה עוצמה כמו זו הצבאית • דעה
שיתוף
קריקטורה אנטישמית המפורסמת ברתות החברתיות
קריקטורה אנטישמית המפורסמת ברתות החברתיות

תוכן העניינים

זה נהפך לשגרה שיריבי ישראל פותחים בלוחמה פוליטית נגדה על ידי האשמתה בבית הדין של דעת הקהל כאחראית לפשעי מלחמה שונים במהלך העימותים האחרונים מול החמאס.

בשנת 2009, מועצת זכויות האדם של האו"ם האשימה את ישראל בהריגת אזרחים חפים מפשע בעת מבצע 'עופרת יצוקה', כך שהאשמות בגין פשעי מלחמה ישראליים הפכו לנושא המרכזי מולו ישראל נאלצה להתמודד. השופט ריצ'רד גולדסטון, ראש צוות הבדיקה של האו"ם למבצע 'עופרת יצוקה', חזר בו בסופו של דבר מהמסקנות העיקריות הכלולות בדו"ח שחיבר, אך זה לא הפחית מחומרת האישומים עימם נאלצה ישראל להתמודד.

בשנת 2021, האישום השכיח ביותר שנשמע נגד ישראל הוא ביצוע של "טיהור אתני". כך הובילה חברת הקונגרס הדמוקרטית, אילהאן עומאר (ממדינת מינסוטה), את האישום באומרה כי ניתן לאפיין את המדיניות הישראלית בצורה הטובה ביותר כ"טיהור אתני".

מועצת הסטודנטים באוניברסיטת ייל אף היא התמקדה בתמה הזאת וקבעה: "אנו מגנים את אי הצדק, הטיהור האתני ורצח העם". מוטיב זה המשיך להתפשט. האיגוד הלאומי לחינוך, איגוד המורים הגדול בארצות הברית, שקל בסוף חודש יוני להוציא החלטה המגנה את ישראל על "הטיהור האתני" שנעשה לפלסטינים. אפילו בעולם האמנות, Art Forum, אחד מכתבי העת האמנותיים החשובים, פרסם במהדורת קיץ 2021, טענה כי ישראל עוסקת ב"טיהור אתני" של הפלסטינים.

הביטוי "טיהור אתני" הוא חדש יחסית. השגריר ריצ'רד הולברוק המנוח, שכיהן כשגריר ארצות הברית באו"ם בעת שכיהנתי גם אני כשגריר ישראל באו"ם, וניהל את המשא ומתן על הסכמי דייטון שהובילו לסיומה של המלחמה בבוסניה, כתב בזיכרונותיו כי בקיץ 1992 המונח "טיהור אתני" הפך לביטוי חדש שנכנס לשפה האנגלית ונוצר על מנת להסתיר את הכוונה שעומדת מאחוריה. דהיינו, ל"רצח המוני, אונס ועקירת אנשים מבתיהם על בסיס מוצאם האתני". המונח לא הוכר כפשע על פי החוק הבינלאומי. מועצת הביטחון של האו"ם מינתה ועדת מומחים שתבדוק הפרות אפשריות של החוק ההומניטארי הבינלאומי בשטחה של יוגוסלביה לשעבר. לראשונה הגדירה הוועדה "טיהור אתני" כ"הפיכת אזור להומוגני מבחינה אתנית באמצעות כוח או הפחדה".

 


אילהאן עומאר הגיבה בשנת 2021 בעיקר למחלוקת סביב סוגיית ההתיישבות בשייח ג'ראח בירושלים, אבל האשמת ישראל ב"טיהור אתני" במקרה זה הוביל למספר מאמרים שטענו כי "טיהור אתני" הנו מדיניות ישראלית מאז 1948. פרופ' בני מוריס, ההיסטוריון המוביל בישראל לנושא זה, כתב מספר מאמרים שטענו כי "ישראל לא ביצעה טיהור אתני בשנת 1948". מוריס מצטט מתוך תכנית ד' של ההגנה שלא היוותה תכנית אב לגירוש הפלסטינים כפי שטוענים כמה סופרים העוינים את ישראל.

המסמך לא קרא לגירוש התושבים הערבים מהארץ אלא רק קרא לגירוש תושבי הכפרים הערביים שנלחמו בפועל נגד היהודים. ההוכחה לכך הינה שעשרות אלפי ערבים נותרו במדינה היהודית מכיוון שלא הייתה כל מדיניות ישראלית לייצר כאן מדינה הומוגנית מבחינה אתנית, כפי שעשו הסרבים הבוסניים כעבור שנים. מעבר לכך, האוכלוסייה הערבית משתלבת אט אט למרקם החיים בתחומים רבים של מדינת ישראל. כך לדוגמה ניתן למצוא שופטים, רופאים בכירים, חברי כנסת ושרים ערביים. כך שהאשמה הכוללת שישראל ביצעה "טיהור אתני" היא משוללת יסוד.

באופן אירוני, רבים מאותן מדינות וארגונים המתמקדים כיום בישראל מתעלמים לצערנו לחלוטין מהמקרים האחרונים של "טיהור אתני" המתרחשים במזרח התיכון. במלחמה האחרונה בסוריה, כוחות אירניים וכוחות הפרוקסי שלהם נכנסו לכפרים סונים וגירשו את תושביהם. במקרים רבים הם לוקחים את משפחות הכוחות השיעים מאפגניסטן ופקיסטן ונותנים להם את הבתים הנטושים האלו. ואף מילה לא נאמרת בעניין. וכך, מי ששותק בעניין הופך להיות שותף לפעולות זדוניות אלו.

בל נשכח שבלחימה האחרונה, שחמאס פתח בה בשיגור רקטות על טווח נרחב כלפי האוכלוסייה האזרחית בישראל, צה"ל הקפיד ביותר להשיב אש לעבר יעדים צבאיים, ונמנע שוב ושוב בפגיעה במוקדים אזרחיים. בכך הוא ביצע מדיניות שהיא ההפך הגמור מהטענה ל"טיהור אתני".

חשוב לזכור כי ישראל ניצבת כעת בפני שני סוגים של לחימה: פיגועי טרור וירי רקטי של חמאס ומהצד השני אל מול הלחימה הפוליטית-תודעתית .

לקבל את המינוח "טיהור אתני" שווה ערך להנפת דגל לבן במערכה הפוליטית. ישראל חייבת להישאר חזקה בחזית הפוליטית כפי שהיא מנהלת את המערכה בצד הצבאי. אין שום סיבה להאמין שישראל אינה יכולה לנצח במלחמה הפוליטית נגדה אם היא תגייס את יכולותיה גם לתחום הזה.

פורסם לראשונה באתר N12.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם

מומחה משפטי: ארה״ב רשאית למנוע מאבו מאזן לנאום באו״ם | השגריר בדימוס עו"ד אלן בייקר, יועץ משפטי לשעבר במשרד החוץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסביר כי לארצות הברית כמדינה ריבונית יש זכות למנוע כניסה לטרוריסטים או לגורמים בעייתיים – גם אם מדובר בהזמנה רשמית לעצרת האו״ם. עם זאת, הוא מזכיר כי "הסכם המטה עם האו״ם מחייב את וושינגטון לאפשר לנציגים להגיע, גם אם החוק האמריקני לא היה מאפשר זאת".

בייקר הזכיר תקדימים: "קדאפי הגיע לניו יורק, גם נשיאי איראן נאמו באו״ם. היוצא מן הכלל היה ערפאת – שאז העבירו את העצרת לשווייץ כדי שידבר שם". לדבריו, במקרה של אבו מאזן, אם ארה״ב תתעקש, "החוק האמריקני עשוי לגבור על ההסכמים, והכניסה תיאסר".

11:23am
המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am

Close