התראות

סוף הקורונה? הערכות למבצע החיסונים במדינות ערב

מספר מצומצם מאוד ממדינות המזרח התיכון החלו לחסן את האוכלוסיה שלהן • הרוב יעשו זאת בחלק הראשון של 2021
שיתוף

עניינים

ארה"ב , בריטניה וישראל הן המדינות הראשונות שהחלו במתן חיסונים נגד וירוס הקורונה. גם המדינות השונות במזרח התיכון נערכות. להלן תמונת המצב:

אלג'יריה

הטיפול במדינה:

אלג'יריה בחרה בשלב מוקדם להשתמש בהידרוקסיכלורוקין, יחד עם טיפולי אנטיביוטיקה וקורטיזון כמו פרדניזולון או דקסמתזון, ותרופות נוגדות קרישה, אמר ד"ר בקקת ברקני, חבר הוועדה הלאומית למגיפה, ל- AFP.

מעבדות מקומיות ניהלו קמפיין למען התרופה נגד מלריה הידרוקסי כלורוקין "אינה יעילה או מסוכנת אפילו להיות מסוכנת", אמר. אך הוא התעקש על כך ש"שני מיליארד בני אדם "לקחו את זה" במטרה למנוע את המחלה בעולם".

לקראת יום השנה לחיסול סולימאני: המתח בעיראק עולה

החיסון

אלג'יריה טרם החליטה באיזה חיסון להשתמש. ראש הממשלה, עבדלאזיז ג'ראד, אמר כי מדינתו "תרכוש את החיסון המספק ערבויות בטוחות, ולכן יש צורך להימנע ממהר או מהחלטות אקראיות".


בחריין

הטיפול במדינה

בחריין השתמשה בהידרוקסיכלורוקין. סוכנות הידיעות בחריין ציטטה את השייח 'מוחמד בן עבדאללה אל-ח'ליפה, ראש צוות המשימה הלאומי למלחמה בקורונה, באומרו כי הטיפול במדינה הוכיח את יעילותו והקל על התסמינים.

בחריין גם השתמשה בטיפולי פלזמה לטיפול בחולים, וקראה שוב ושוב לאלה שהחלימו מהנגיף לתרום דם.

החיסון

ב- 13 בדצמבר אישרה מנמאה את השימוש בחיסון מתוצרת סינית Sinopharm לעובדי מערכת הבריאות, לאחר שכבר אישרה את החיסון Pfizer-BioNTech, שפותח על ידי ענקית התרופות האמריקאית פייזר ושותפתה הגרמנית BioNTech.

 

https://jcpa.org.il/article/%d7%98%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%92%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%a2%d7%9c/

מצרים

הטיפול במדינה

בתי חולים במצרים משתמשים במגוון שיטות שונות, כולל אזיטרומיצין, אקמול, קורטיזון ונוגדי קרישה דרך הפה.

החיסון

על פי נתוני משרד הבריאות, מצרים קיבלה 100,000 מנות של חיסון סינופרם, אך טרם החלה בחיסונים. באוצר נמסר כי השבוע הוזמנו עוד 20 מיליון מנות, מבלי למסור מידע נוסף.

הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי אמר לאחרונה כי ייתכן שהמצריים יצטרכו להמתין עד יולי הקרוב עד שיחל מסע חיסונים המוני.


איראן

טיפול

שר הבריאות, סעיד נאמאקי, צוטט על ידי סוכנות הידיעות הרשמית IRNA באומרו כי המדינה השתמשה ב"רמדיסוויר "האנטי-ויראלי, שהשפיע יחסית על המחלה.
התרופות מיוצרות גם באופן מקומי. IRNA דיווחה כי הרפובליקה האסלאמית החלה לייצר 70,000 בקבוקונים של רמדיסוויר במפעל שנפתח בצפון סבה ב -15 בדצמבר. התרופה פותחה במקור לטיפול באבולה.

חיסון

לא הייתה שום אינדיקציה ברורה איזה חיסון עשוי לרכוש על ידי המדינה שנפגעה בסנקציות. הנשיא חסן רוחאני אמר כי בתחילת דצמבר כי איראן מבקשת לקנות חיסון אך "אף בנק לא יטפל בעסקה".

שר הבריאות צוטט באומרו כי טהרן הזמינה מראש כ -16.8 מיליון מנות באמצעות פרויקט החיסונים של ארגון הבריאות העולמי COVAX.
COVAX הוא שיתוף פעולה עולמי המשתתף במעלה מ -180 מדינות העובדות עם יצרני חיסונים על מנת להבטיח חלוקה הוגנת של החיסונים לאחר אישורם.
איראן עובדת גם על פיתוח חיסון משלה וניסויים בבני אדם צפויים להתחיל בקרוב. ב- IRNA אמר השבוע כי איראן דנה בקבלת חיסונים משלוש מדינות – סין, רוסיה והודו.

עירק

הטיפול במדינה

בתי החולים במדינה נוהגים לטפל במקרים קלים בתרופה אנטי-ויראלית favipiravir ובטיפול בפלסמה במידת הצורך. משרד הבריאות אומר כי יש לטפל במקרים חמורים בעיקר באמצעות remdesivir, כמו גם בטיפול פלזמה ואפילו בתרופות מדכאות החיסון tocilizumab.

בעוד שהידרוקסיכלורוקין אינו מופיע בין המלצות המשרד, חולי COVID 19 אמרו ל- AFP כי הוצע להם.

החיסון

דובר משרד הבריאות העיראקי, סייף אל-באדר, אמר ל- AFP כי הרשויות עדיין מנהלות שיחות עם חברות שונות, אך טרם התקבלה החלטה.
"עירק הצטרפה לברית החיסונים הגלובלית והחברים בה יקבלו חלק מסוים מהם (החיסונים). שוחחנו עם חברות יום ולילה. אנחנו מנהלים משא ומתן עם פייזר במשך חודשים ונבחר חברה בקרוב, "אמר בדר.

גורמים מערביים בעירק אמרו לסוכנות הידיעות הצרפתית כי וושינגטון מפעילה לחץ על בגדאד לבחור בפייזר-ביו-טק על פני אפשרויות אחרות.

ירדן

הטיפול במדינה

במקרים חמורים וקריטיים משתמשים בטיפולים כמו סטרואידים דקסמתזון או הידרוקורטיזון, כמו גם הפרדניזון המדכא את המערכת החיסונית. Remdesivir או favipiravir, כמו כן גם טיפול פלזמה.

חיסון

ירדן אישרה את השימוש בחיסון של חברת פייזר- BioNTech, שצפוי להיות זמין במדינה עד פברואר.

כווית

הטיפול במדינה

מומחה למחלות זיהומיות, מוחמד אבול, אמר כי כווית משתמשת בדקסמתזון לטיפול במקרים חמורים, כמו גם ברמדיסביר.

בתחילה נעשה שימוש בפלסמת דם מחולים שהחלימו, אך השיטה הופסקה מכיוון שלא הוכח שהיא יעילה במיוחד.

חיסון

כווית אישרה החודש את השימוש בחיסון של חברת פייזר- BioNTech, והשיקה אתר לציבור על להרשם כדי לקבל את החיסון. בדיווחים נאמר כי היא אמורה להגיע בהמשך החודש.

שריר החיסון קריקטורה חמודה של האני אל-חד מסעודיה. נגיף הקורונה נבהל משריר ה'חיסון'.
שריר החיסון
קריקטורה חמודה של האני אל-חד מסעודיה. נגיף COVID 19 נבהל משריר ה'חיסון'.

לבנון

הטיפול במדינה

לבנון משתמשת בעיקר בדקסמתזון מכיוון שהוא "זול, זמין בשוק ומחקרים מראים שהוא יעיל", אמר פיראס אביעד, ראש בית החולים רפיק חרירי .נעשה שימוש גם בפלזמה, אך במידה פחותה מכיוון ש"מחקרים גילו שהיא יעילה רק בשלבים הראשונים של הנגיף ". באשר לכלורוקין ורמדיקוויר, השימוש בו מועט מאוד.

חיסון

לבנון חתמה על עסקה בסך 18 מיליון דולר עם חברת פייזר-ביו-נטק למסירת 1.5 מיליון חיסונים הצפויים בפברואר, על פי יועצו של שר הבריאות, מחמוד זלזלי.
על פי ההסכם, החיסונים יועברו גם בחינם לפליטים. למרות שהמספר המדויק עדיין לא ידוע, יש הערכות שהוא עשוי להסתכם בכ- 700,000 חיסונים.
לבנון הצטרפה גם ל- COVAX. לדברי זלזלי, ההסכם קובע אספקת 2.2 מיליון חיסונים ללבנון, אך הם לא יועברו לפני הרבעון השלישי של 2021.

לוב

הטיפול במדינה

פלזמה בדם הייתה אחת השיטות העיקריות לטיפול בחולי קורונה במדינה.

חיסון

לוב קנתה 2.7 מיליון מנות של החיסון הבריטי אסטרא-זנקה תמורת כ -10 מיליון דולר, כך אמר ל- AFP באדרדין אל-נג'אר, ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות במדינה.

רכשיה זו תאפשר חיסון של כ -1.25 מיליון איש, כ -20% מהאוכלוסייה. מקווה שהאספקה תחל להגיע בחודש מרץ.

"זו הייתה בחירה טכנית גרידא עבור לוב. הוא מאוחסן ומועבר בטמפרטורות שבין שניים לשמונה מעלות צלזיוס, מה שהופך אותו מתאים לתנאי מזג האוויר בלוב, "אמר.

מרוקו

הטיפול במדינה

מאז תחילת ההתפרצות של נגיף הקורונה נוהגת מרוקו להשתמש בהידרוקסיכלורוקין לטיפול בחולי הקורונה וכן במינונים של אזיתרומיצין, אנטיביוטיקה המשמשת כנגד זיהומים חיידקיים, כולל דלקת ריאות.

שר הבריאות חאלד עיט טאלב הגן על השימוש בהידרוקסיכלורוקין השנוי במחלוקת ואמר כי התוצאות הראו כי "הייתה לו יעילות מסוימת במניעת כניסת הנגיף לתאים".

"זה איפשר לנו כבר עם תחילת ההדבקה, ולא במקרים חמורים, להפחית את העומס הנגיפי ולהפחית את ההידבקות", אמר לאתר Media24.

חיסון

טרם החלו חיסונים במרוקו, אך הרשויות טוענות כי 10 מיליון מנות של חיסון סינופרם צריכות להגיע עד סוף השנה.

עומאן

הטיפול במדינה

כמה בתי חולים פרטיים משתמשים בטיפול פלזמה לטיפול בחולי קורונה, שהראו כמה "תוצאות חיוביות", על פי הצהרה של בית החולים בורג'יל אל כווייר מוקדם יותר השנה.

חיסון

עומאן הודיעה החודש כי אישרה ותייבא את החיסון Pfizer-BioNTech לשימוש בקרב אנשים מעל גיל 16.


קטאר

הטיפול במדינה

בתי החולים משתמשים במספר טיפולים שונים המותאמים לכל מטופל. שימוש מוגבל נעשה בטיפולי פלזמה.

חיסון
לקטאר יש חוזים עם כמה מחברות התרופות עם חיסונים מבטיחים, כש- Pfizer-BioNTech עשויה להיות הראשונה להיות זמינה, כך מבין AFP.

המנות הראשונות יכולות להיות זמינות בסוף השנה. כמו כן, היא התקשרה בהסכמי רכש עם ספקי חיסונים אחרים, כולל חברת Moderna האמריקאית.

ערב הסעודית

הטיפול במדינה

רשויות הבריאות הסעודיות קבעו קוקטייל של תרופות, כולל הידרוקסילורוקין במקרים מתונים או קלים. דקסמטזון נקבע לחולים עם קשיי נשימה.

בתחילה הומלץ על רמדיסוויר לחולים קריטיים מאוד, אך בכלי התקשורת הממלכתיים נמסר כי לתרופה "השפעה מועטה או לא" על מקרים חמורים.

חיסון

ערב הסעודית, שרשמה את המספר הגבוה ביותר של מקרי מוות בקרב מדינות ערב במפרץ, אישרה את החיסון Pfizer-BioNTech לאחר ניסויים מוצלחים. שר הבריאות תאופיק אל-רביה היה בין הראשונים שקיבלו חיסון ביום חמישי.

סודן

הטיפול במדינה

טיפולים שונים שימשו לחולי קורונה, כולל אנטיביוטיקה כמו אזיטרומיצין, אמוקסיצילין ודוקסיציקלין, כמו גם סטרואידים כמו דקסמתזון ונוגדי קרישה.

חיסון

משרד הבריאות הודיע כי 8.4 מיליון מנות של חיסון נגד הקורונה יינתנו לקבוצות ספציפיות, בעיקר לעובדים במערכת הבריאות, כאשר החלוקה הראשונה תוכננה ברבעון הראשון של 2021. אך לא נמסרו פרטים נוספים.

סוריה

הטיפול במדינה

במקרים החמורים ביותר, "רופאים משתמשים בזריקת דקסמתזון כדי לשפר את הישרדותם של החולים ולהפחית את תקופת האשפוז", וכן משתמשים בחמצן ובמכשירי הנשמה, כך אמר המשרד האזורי WHO בסוריה ל- AFP.

משרד הבריאות הסורי אמר כי פרוטוקול הטיפול הממשלתי התבסס על שלוש תרופות עיקריות: כלורוקין (בסוריה יש כ שש מעבדות המייצרות אותו), אזיתרומיצין ואינטרפרון, המשמשים לטיפול בנגיפים וסרטן מסוים.

חיסון

"אין עדיין חיסונים שנקבעו", אמר המשרד האזורי של ארגון הבריאות העולמי בסוריה. אולם ארגון הבריאות העולמי, יחד עם סוכנות הילדים של האו"ם יוניצ"ף, תמכו בסוריה לרכוש "חיסונים לכיסוי לפחות שלושה אחוזים מהאוכלוסייה מלכתחילה ומכוונים ל -20 אחוזים בשנת 2021".

תוניסיה

הטיפול במדינה

נעשה שימוש במספר טיפולים, כולל אזיטרומיצין, אקמול ונוגדי קרישה, כמו גם חמצן.

חיסון

תוניסיה חתמה חוזה לרכישת חיסונים מפייזר ופועלת באמצעות יוזמת COVAX. מיליון אנשים יחוסנו בשלב הראשון, אמר חכמי לוזיר, מנהל מכון פסטר בתוניס. החיסון אמור להגיע ברבעון השני של 2021, ושירותי הבריאות מכינים מסע חיסונים.

איחוד האמירויות הערביות

הטיפול במדינה

 

איחוד האמירויות הערביות השתמשו בהידרוקסיכלורוקין לטיפול במקרים פשוטים ומתונים, אך עוקבים ללא הרף אחר השימוש בו. שירותי הבריאות באבו דאבי אמרו כי ביוני השתמשו בפלסמת דם גם אצל לפחות 240 חולים.

חיסון

השקת החיסון לסינופרם כבר החלה, ורשויות איחוד האמירויות אמרו כי הוא יעיל ב -86 אחוז. ממשרד הבריאות נמסר כי "אין חששות בטיחותיים חמורים".
שני חיסונים עברו ניסויים בשלב השלישי באיחוד האמירויות, פרויקט Sinopharm וספוטניק הרוסי.

תימן

הטיפול במדינה

המגפה החמירה את המצב ההומניטרי הקשה כבר בתימן, שם מערכת הבריאות קרסה כמעט מלבד מלחמת האזרחים המתמשכת.
שורה של מרפאות שטח המנוהלות על ידי סוכנויות בינלאומיות נפתחו במקומות מסוימים, אך על פי הסוכנות ההומניטרית של האו"ם OCHA באוקטובר, התגובה מתמקדת בבדיקות, מעקב וניהול תיקים.

לא ידוע עדיין תוכנית לרכישה של חיסונים.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm
המרכז הירושלמי
חיזבאללה על הקצה, וצה"ל נערך: "אם טהראן תבקש, הם ייכנסו ללחימה"

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון ולשעבר בכיר באמ"ן, מזהיר כי חיזבאללה ממשיך בהכנות צבאיות – כולל הכנת "בנק מטרות" – למקרה שאיראן תפעיל אותו. "זה לא קרה עדיין, אבל זה עלול לקרות", אמר. במקביל, נריה מציין כי פירוק הנשק מהמחנות הפלסטיניים בלבנון, שתוכנן ל-15 ביוני, ככל הנראה יתעכב – וצה"ל כבר נערך בשטח עם תגבור של שתי חטיבות בצפון.

12:09pm

Close