התראות

220 אלף יהודים חיים ב'מזרח ירושלים', אך שיעורם באיזורים אלה נמצא בירידה

השנתון הסטטיסטי החדש לירושלים של מכון ירושלים למחקרי מדיניות מפרסם את הנתונים לרגל יום ירושלים
שיתוף

תוכן העניינים

* אוכלוסיית ירושלים כפולה מאוכלוסיית ת"א ועומדת על 919 אלף נפש, 62% יהודים ו-38% ערבים.

* ירושלים היא העיר עם האוכלוסיה היהודית הגדולה ביותר בישראל, האוכלוסיה החרדית הגדולה ביותר (רבע מכלל החרדים בישראל) וגם האוכלוסיה הערבית הגדולה ביותר (20% מכלל ערביי ישראל).

* האוכלוסיה הערבית גדלה בקצב מהיר יותר, אך מאז  2012, שיעור הילודה בקרב האוכלוסיה היהודית בירושלים גבוה משמעותית מזה של האוכלוסיה הערבית.

* שיעור הפריון  ( מספר הילדים הממוצע שאשה צפויה ללדת במהלך חייה) של האשה היהודית בבירה הוא 4.4 לעומת 3.1 של האשה הערבית

* מאזן ההגירה של ירושלים מוסיף להיות שלילי (מינוס 6000) אולם הוא הקטן מאז 2012. 44% מהעוזבים – צעירים

 

כ-220 אלף יהודים חיים כיום בשטחי 'מזרח ירושלים', מצפון, מדרום וממזרח לגבולות השיפוט הישנים של העיר, בשטחים שנוספו לעיר בשנת 1967. שיעור היהודים באיזורים אלה עומד על 39% מכלל האוכלוסיה שם. עם זאת החל משנות ה-2000 ניכרת ירידה בחלקם של היהודים בשטחים אלה, שבשנת 1996 עמד על 46% וכיום ירד כאמור לכ-39%

 

נתונים אלה ועוד רבים אחרים מתפרסמים בקובץ 'על נתונייך', שהוציא לאור לקראת 'יום ירושלים', מכון ירושלים למחקרי מדיניות. הנתונים מבוססים על השנתון הסטטיסטי של ירושלים, שמוציא המכון מדי שנה, בעריכת מיכל קורח ומאיה חושן. המידע בשנתון נאסף ממקורות שונים, שהעיקריים בהם הם הלמ"ס, עיריית ירושלים והמוסד לביטוח לאומי.

 

בסוף שנת 2018 גרו בירושלים  919,400 נפש, כפול מאוכלוסיית ת"א. בשנת 2018 חיו בעיר  555,800 יהודים (62% )ו- 349,600 ערבים (38%) , 96% מהם מוסלמים ו-4% נוצרים.

 

חוקר 'המרכז הירושלמי' נדב שרגאי מעיר, כי ככל שידוע,  ב-2019 השתנה עוד היחס בין הערבים ליהודים בעיר ושיעור היהודים הצטמצם עוד  ל-61% (יהודים )מול 39% (ערבים).

 

בנוסף: בשנתון הסטטיסטי החדש של ירושלים, נתוני האוכלוסיה על השכונות הצפוניות הערביות הגדולות שמעבר לגדר הבטחון ( כפר עקב ואיזור מחנה הפליטים שועפט) נסמכים על נתוני הלמ"ס, שמדבר על אוכלוסיה של כ-60 אלף נפש בלבד. ידוע עם זאת –  ונתוני העירייה, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, והמשרד לענייני ירושלים מאשרים זאת – כי בשתי שכונות אלה חיים כ-140 אלף נפש, מה שמביא את שיעור היהודים בתוך הגבולות הרשמיים של ירושלים לכ-59% בלבד מול 41% ערבים.

 

הנתונים שמתפרסמים עתה נכונים כאמור לשנת 2018. הם מלמדים כי ירושלים היא העיר עם האוכלוסיה היהודית הגדולה ביותר בישראל, האוכלוסיה החרדית הגדולה ביותר וגם האוכלוסיה הערבית הגדולה ביותר.

 

על פי אמדן אוכלוסייה שנערך בלמ"ס עמד מספר החרדים בעיר בשנת 2018 על כ-223,500 נפש והם היוו כרבע (24%) מכלל החרדים בישראל. לשם השוואה, בבני ברק, העיר החרדית הגדולה בישראל, היה מניין התושבים 198,800. יוצא אפוא, שכלל אוכלוסיית בני ברק, קטנה מכלל האוכלוסיה החרדית בירושלים.

 

גם האוכלוסיה הערבית בירושלים, גדולה כאמור באופן ניכר מהאוכלוסייה הערבית בערים הגדולות בישראל, כ-350 אלף נפש בהשוואה לנצרת (77 אלף נפש) רהט (69 אלף נפש) ואום אל פחם ( 55 אלף נפש)

 

האוכלוסייה היהודית בירושלים היא המגוונת והמורכבת בערי ישראל. מהסקר החברתי האחרון שערך הלמ"ס בקרב בני 20 ומעלה עולה כי בשנים 2016-2018, 21% מהיהודים בירושלים הגדירו עצמם חילונים, 24% כמסורתיים ( מסורתי דתי ומסורתי לא כל כך דתי), 20% דתיים, ו-36% חרדים

 

אוכלוסיית ירושלים מהווה כ-10% מאוכלוסיית ישראל. האוכלוסייה היהודית היוותה 8% מהאוכלוסיה היהודית בישראל והאוכלוסיה הערבית היוותה 20% מהאוכלוסיה הערבית בישראל.

 

גידול האוכלוסיה

 

במהלך שנת 2018 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-18,100 נפשות (גידול של 2%). האוכלוסייה היהודית גדלה ב-10,100 נפשות (1.8%) והאוכלוסייה הערבית גדלה ב-8,100 נפשות (2.4%). בחינת הנתונים בחומש האחרון מלמדת שאחוז הגידול של האוכלוסיה הערבים נע בין 2.4%-2.7% בעוד שבקרב האוכלוסיה היהודית הוא עמד על 1.5%-2.2%

 

ילודה

 

בשנת 2018 נולדו לתושבי ירושלים 25,200 תינוקות, 16,500 (66%) נולדו למשפחות יהודיות ו – 8,600 תינוקות (34%) למשפחות ערביות. אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת בשיעור ילודה גבוה מאד. בשנת 2018 היה שיעור הילודה בירושלים 27.7 (לידות לכל אלף תושבים) והוא היה גבוה בהשוואה לישראל – 20.8.

 

שיעור הילודה בקרב האוכלוסיה היהודית בירושלים – 29.2 (לידות לכל אלף תושבים) היה גבוה מזה שבקרב האוכלוסיה הערבית – 24.9. בישראל לעומת זאת, שיעור הילודה של האוכלוסיה היהודית (20.1) היה נמוך מזה של האוכלוסיה הערבית ( 23.3).

 

במשך שנים רבות (1967-2011) היה שיעור הילודה של האוכלוסיה הערבית בירושלים גבוה מזה של האוכלוסיה היהודית, אולם בשנת 2012 התהפכה המגמה, ומזה 7 שנים שיעור הילודה של האוכלוסיה היהודית גבוה יותר מזה של האוכלוסיה הערבית. הדבר נובע הן מהעלייה בחלקן של האוכלוסיות הדתית והחרדית בעיר והן מעלייה בשיעור הפריון בקרבן. הירידה בשיעור הילודה בקרב האוכלוסיה הערבית קשור לעלייה ברמת ההשכלה ולעלייה בהשתתפות בכוח העבודה בקרב הנשים.

 

שיעור הפריון

 

בשנת 2018 היה שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאשה צפויה ללדת במהלך חייה) בירושלים 3.9, והוא היה גבוה בשיעור ניכר משיעור הפיריון בישראל (3.1), בת"א (2.0) ובחיפה (2.3).

 

בשנת 2018 עמד שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות בירושלים על 4.4 והוא היה גבוה משיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הערביות בירושלים – 3.1. שיעור הפיריון הכולל הגבוה בקרב הנשים היהודיות מושפע בעיקר משיעור הפיריון הכולל הגבוה יחסית בקרב הנשים הדתיות והחרדיות.

 

הגירה בין – יישובית

 

בשנת 2018 עברו לירושלים מיישובים אחרים בארץ 12,800 תושבים חדשים, אך עזבו אותה 18,800 תושבים. משמעות הדבר הוא שמאזן ההגירה הבין יישובית של ירושלים היה שלילי ועמד על מינוס 6000. עם זאת מאזן ההגירה בשנת 2017 היה דומה. בשנתיים אלה מאזן ההגירה השלילי של העיר הוא הנמוך ביותר שנרשם מאז שנת 2008. בשנים קודמות הוא עמד כבר על מינוס 10,000 ומינוס 9,000. המהגרים לירושלים וממנה הם בעיקר יהודים ומיעוט (4%) ערבים.

 

בקרב העוזבים בולט חלקם של העוזבים הן למטרופולין ירושלים (39%) 7,400 נפש והן למטרופולין ת"א (36%), 6,800 נפש. בקרב העוזבים את ירושלים בולט אחוז הצעירים הגבוה – 44% מהעוזבים היו צעירים בני 20-34. העוזבים הם חילונים אך גם דתיים וחרדים רבים. השכונות בירושלים אותן עזב המספר הגדול ביותר של תושבים הן רמות אלון, פסגת זאב, גילה, גאולה ומאה שערים וקטמון א'-ט'

 

מערכת החינוך בירושלים

 

בשנת הלימודים תשע"ט (2018/2019) למדו במערכת החינוך בירושלים כ-286,900 תלמידים. מספר התלמידים בחינוך העברי עמד על 175,500 – 66,500 בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי דתי, ו- 110,000 בחינוך החרדי. בחינוך הערבי למדו כ-110,400 תלמידים – 93 אלף בחינוך הציבורי וכ-17,4000 תלמידים בחינוך הפרטי

 

השכלה גבוהה

 

בשנת תשע"ט ( 2018/2019) למדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים 37 אלף סטודנטים והם היוו 16%  מכלל הסטודנטים בישראל. 53% מהסטודנטים בירושלים למדו באוניברסיטה העברית, 32% בשבע מכללות אקדמיות ו-15% בארבע מכללות אקדמיות לחינוך

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close