עבור לתוכן העמוד
Menu

כרסום במעמד של ארה"ב במדינות ערב

לדעתו של פנחס ענברי סירובן של מנהיגי מדינות רעב לקבל את שיחת הטלפון מהנשיא ביידן ולקיין שיחה עם פוטין מעיד על כיוון מחשבה המחזיר את המזה"ת לימי הנשיא אובאמה

במזרח התיכון הפתיעו בשבוע שעבר את נשיא ארה"ב ואת העולם, כאשר מדינות המפרץ וסעודיה דחו את פניית הנשיא ביידן לשוחח עם הנשיא, כדי שינקטו עמדה בעד ארצות הברית ואירופה ונגד רוסיה במלחמת אוקראינה.

במקום זאת הנשיא סיסי יצא לריאד, ועם שובו לקהיר הרים טלפון לפוטין.

איראן מנצלת את המלחמה באוקראינה להתבסס בסוריה

האם מדינות ערב המתונות עוברות לצד הרוסי של המשוואה? האם אנו חוזרים לימי הנשיא אובאמה, כאשר מדיניות הושטת היד לאסלאם קירבה את מצרים המפרץ וסעודיה לרוסיה, ורק כניסתו של הנשיא טרמפ החזיר אותם אל חיקה של ארצות הברית?

מעשה הסירוב לקבל את השיחה מהנשיא ביידן  אל מול השיחה שקיים סיסי עם פוטין, קרוב לוודאי בשם כל מנהיגי המדינות המתונות, מעידים שאכן זה הכיוון.

לא קשה לקשר בין ההתפתחות האלה לבין המרוץ האמריקני להסכם עם איראן שיכשיר את משמרות המהפכה, ויעניק להם תקציבי ענק במטרה לערער את הסדר במזרח התיכון. האם אבד לגמרי האמון בארצות הברית, ורק פוטין נשאר בעל הברית היציב שעליו אפשר לסמוך? ככל שהדברים עצובים, כך נראים הדברים מן הזווית של המזרח התיכון.

למעשה, אפילו בימי הנשיא טראמפ, במזרח התיכון עדיין התאכזבו קלות בנוגע למדיניות בנושא לוב. בחלוקת הכוחות בארץ השסועה, רוסיה הייתה בצד של גנרל חפתר עם מצרים והמפרציות, בעוד ארצות הברית הייתה בצד של טריפולי של "האחים המוסלמים" ותורכיה.

המלחמה אוקראינה רק חידדה את החלוקה הזאת: תורכיה כעת נגד רוסיה יחד עם אוקראינה, כאשר בחזית סוריה היא נגד רוסיה ואסד באידליב.

אבל המהלכים עדיין לא הושלמו, מדינות ערב עדיין לא עברו לצד של פוטין, ועמדתן בעניין המלחמה באוקראינה היא של ניטרליות. כולם ממתינים לראות כיצד יסתיימו שיחות הגרעין. חתימה על ההסכם תיתן את האות לעלייה לרגל למוסקבה או לסבב ביקורים של פוטין בעולם הערבי. מכל מקום, טוב לא ייצא מן החתימה הזאת לאף אחד, גם לא לארה"ב.