עבור לתוכן העמוד
Menu

תכנית הלימודים בסעודיה: ה”אחים המוסלמים” OUT הלאום IN

רפורמה חדשה של בן סלמאן הופכת את התכנית הלימודים המסורתית שהייתה נהוגה בממלכה • המלחמה בטרור היא משימה לאומית

תוכנית הלימודים של כל מדינה מהווה את תעודת הזהות הלאומית, הערכית והתרבותית שלה. היו מתווה את הדרך שכל מדינה רוצה לחנך את הדורות הבאים שלה והדרך להביא לידי ביטוי את הווייתה ואת זהותה האמתית ביותר.

באחרונה יזם יורש העצר של סעודיה, הנסיך מוחמד בן סלמאן, רפורמה עמוקה בתוכנית הלימודים הסעודית, ועל פי מאמרה של החוקרת מן האמירויות אימאן אל-חוסיין, “ספרי הלימוד החדשים מעמידים את הלאום בראש”. שפורסם על ידי המכון למדינות המפרץ בוושינגטון. הרפורמה שהנהיג יורש העצר הפעלתן היא אכן מרחיקת לכת ביותר.

ראשית, מדוע חשב הנסיך בן סלמאן שיש צורך לעשות את הרפורמה הזאת בתוכניות הלימודים?

צעד זה היה חלק ממסע של ניקוי המערכת מההשפעה העמוקה של “האחים המוסלמים” אשר הקנו לה את התכנים האסלאמיים הקיצוניים. סעודיה לא רק סילקה את המחנכים האלה, רובם מצרים, מתוכה, אלא גם סילקה את התכנים שהם הקנו לצעירים הסעודים.

עיקר הבעיה במורשת “האחים המוסלמים” הייתה החינוך הפן איסלאמי שהקנתה לצעירים בסעודיה. סעודיה עמדה בכל מקרה נגד המגמות הפן ערביות, ושלילת מורשת “האחים המוסלמים” פירושה שהיא יוצאת נגד שתי האסכולות הטוטליות הקורעות את המזרח התיכון – הפן איסלאם והפן ערביות גם יחד. ההתנגדות לרעיונות הפן אסלאמיים באה לידי ביטוי בטיפוח הערכים הלאומיים של סעודיה.

על פי החוקרת המפרץ, עיקר החשיבות ברפורמה הזאת נעוץ בהגדרתה של סעודיה החדשה כמדינת לאום שלא רק האיסלאם מגדיר את הווייתה, אלא גם לאומיותה, וליתר דיוק – ההוויה של נג’ד, והמסורות של מחוז דיריא, מכורת המשפחה הסעודית, שממנה התרחבה לכל רחבי חצי האי. סעודיה שומרת על צביונה המוסלמי המובהק, אבל מגדירה את האיסלאם שלה כ”מתון”.

חזרתה של ההיסטוריה בחצי הערב הסעודי

השתתת הגדרתה של סעודיה גם על הלאומיות ולא רק על הדת הניבה תוצאה מרחיקת לכת ביותר: מתן לגיטימיות להיסטוריה של חצי האי גם לתקופה מלפני האיסלאם.
את אותה תקופה מגדיר האיסלאם כ”ג’אהילייה”, כתקופה שיש להתרחק מן התכנים שלה ומן המסורות שלה. כל מה ששלילי נחשב “ג’אהלייה”, והנה התלמידים הסעודים עומדים ללמוד כי שתי המשפחות הגדולות שכוננו את שתי הח’ליפויות הגדולות – האומיית והעבאסית – מקורם בחצי האי מלפני האיסלאם, והממלכה מתעתדת לפתח אתרי תיירות ומורשת שחשיבותם נעוצה בתקופה הג’אהילית.

זאת עמדה שלא רק מתנגשת עם “האחים המוסלמים”, אלא גם – ואולי אפילו יותר עם הסלפים, שעד היום הם הבסיס האידאולוגי של סעודיה. כזכור, היו אלה הסלפים אשר הרסו את השכיות של העולם הפגני בעיראק, סוריה ואפגניסטן, והנה אתרים השייכים לתקופה הפגנית של סעודיה עומדים לפני טיפוח על ידי הממשלה עצמה.

המלחמה בטרור מוגדרת כמשימה לאומית, ואת הטרוריסטים האסלאמיים משווה תוכנית הלימודים החדשה לתופעת האנרכיסטים הטרוריסטיים בראשית האיסלאם שנקראו “ח’ווארג’ ” והתמחו ברציחות פוליטיות וזריעת תוהו ובוהו בימי הח’ליפים הראשונים, “ישרי הדרך”, מה שהביא לקריסת הח’ליפות של חברי הנביא והשתלטות השושלות של בית אומיה ובית עבאס על האיסלאם. וכפי שכבר צייננו – סעודיה מנכסת לעצמה את השושלות האלה בגלל אופיים הערבי ומוצאם מחצי האי.

המגמות האלה, בנוסף לביסוס ההוויה הלאומית של סעודיה על המסורות של נג’ד פירושם התרחקות ממכה הדתית לטובת נג’ד הלאומית. זה עדיין לא המצב, אבל זאת קריאת כיוון.

המאבק על העבר העותמאני והעתיד של ארדואן

האפוטרופסות שסעודיה לוקחת על ערביות החליפות היא אתגר לתורכיה הרוצה לחדש את הח’ליפות העות’מאנית ורואה עצמה כח’ליף הלגיטימי, הלא ערבי – אלא תורכי.
יתר על כן, בהיסטוריה של סעודיה מצוינת האימפריה העות’מאנית בפירוש כאויבת הסעודית. לעניין הזה יש חשיבות אקטואלית נוספת: בתהליך ההשתלטות בית סעוד על חצי האי, היא ניהלה מלחמות קשות עם שבט תמים, אשר נתמך בידי העות’מאנים, וקשרי קטאר עם שבט תמים ועם תורכיה הם המשך ישיר לאותם ימים שבה עוצבה הלאומיות הסעודית במהלך מאבק נגד הכוחות הפרו עות’מאניים, שכעת התבססו בקטאר. מכאן, אנו יכולים להבין את עומק הסכסוך הסעודי קטארי.

ירושלים חוזרת לשיח הסעודי

מה שצריך לעניין אותנו – ואת ירדן – היא הדרך שבה מסבירה סעודיה את תמיכתה בבעיה הפלסטינית, שהיא ציון דרך חשובה בהיסטוריה שלה, אבל יותר במובן הדתי ותמיכתה בווקף המוסלמי שעל הר הבית. לקשרים הארוכים בין סעודיה לאש”ף אין סימן וזכר, והקשר לפלסטין הוא דרך דת האיסלאם.

על פי מקורותינו במזרח ירושלים, בלשכת המלך עבדאללה שמו לב לקשר הרעיוני ערכי שסעודיה יוצרת בינה לבין הווקף על הר הבית כאיום עתידי על מעמדה של ירדן.
יתר על כן, בין המורשות הערביות מלפני האיסלאם שסעודיה מנכסת לעצמה היא המורשת הנבטית. הדברים לא נאמרים במפורש, אבל ידוע לכל שמרכזם של הנבטים היא בפטרה בדרום ירדן.

אין שינוי קריטי ביחס לישראל

מרכוס שף, מנכ”ל  מכון המחקר והמדיניות IMPACT-se שפרסם ב-17.2.20 דו”ח אודות היחס לישראל בספרי הלימוד לשנת 2019-2020, בהשוואה לתכנים בשנים הקודמות. אמר בראיון באולפן ynet כי אין שינוי משמעותי כלפי ישראל בספרי הלימוד, ועדיין מופיעים סממנים שאפשר אף להגדיר אותם אנטישמיים. “הוגן לומר שיש שינויים שחלו פה ושם, אבל באופן כללי – כשמדובר בישראל ויהודים, הקיצוניות היא בכל סוגי הספרים, בין אם לימודי דת או ספרי היסטוריה. בספרי הגאוגרפיה היה חומר שהוסר, אך בכל הנוגע לאישיות היהודים דבר לא השתנה”.

מהדו”ח עולה כי ישראל היא “אויב ציוני”, יהודים הם קופים, ושהמדינה למעשה זוממת להרחיב את גבולותיה מנהר הנילוס עד נהר הפרת.