עבור לתוכן העמוד
Menu

היוזמה המצרית – כישלון ידוע מראש

פנחס ענברי על היוזמה המחודשת של א-סיסי בניסוין להשפיע על החמאס

בסוף השבוע התבשרנו על יוזמה מצרית חדשה לפיוס מחודש בין עזה לגדה. מיד לאחר מכן על הפגנות פלסטיניות על הגדר, על הרג חייל צה”ל ושוב לתגובה ישראלית ולאחר מכן על המאמצים המצריים להשגת רגיעה – “תהדיאה”, חדשה.

האם יש קשר בין הדברים? לא ברור, אבל חשוב לשאול את השאלה מדוע מצרים מכניסה את ראשה פעם אחר פעם ל”מיטת החולה” של ניסיונות “ההתפייסות” הפלסטינית?

ברור לכל כי היוזמה המצרית לחידוש הפיוס חסרת סיכוי להצליח. חשיבותה היא בכך שהיא מעניקה למצרים מעמד בעזה ובירושלים להתערב על מנת להרגיע  את המתיחות, כפי שראינו בסוף השבוע.

מדוע אין ליוזמה כל סיכוי להצליח? היוזמה מתבססת על אותם עקרונות שכבר קרסו בסבב הפיוס הקודם:  ממשלה לאומית המקובלת על עזה וחמאס, בראשות נציג רמאללה. לאחר מכן הסכמה על עריכת בחירות כלליות, הסדרת מעברי הגבול, דבר שיאפשר את שיקומה של עזה.

אבל מאז קרסו שיחות הפיוס, עזה והגדה רק הלכו והתרחקו. ראש ממשלת הפיוס הלאומית, ראמי חמדאללה, ועמו בכיר הביטחון, מאג’ד פרג’, היו מושאים לניסיון חיסול בעזה, עבאס חיסל סופית  את המועצה המחוקקת, הפרלמנט הנבחר של הרשות הפלסטינית, והסמיך את הפרלמנט של אש”ף, המועצה הלאומית, כמקור הלגיטימציה של הרשות. כלומר: אין לו עניין בבחירות.

לחמאס אין דריסת רגל במוסדות אש”ף בכלל, ובמועצה הלאומית בפרט. בנוסף עבאס  הכביד את העונשים על עזה והביע בכך נתן רמז עבה כי רמאללה לא מעוניינת עוד בקשר עם עזה, אלא רק בהפלת שלטון חמאס.

על פי מקורות ישראליים ופלסטיניים כל מהלך הפיוס הקודם נבע מרצונו של יחיא סנוואר, לתת עדיפות להסדיר את המצב ההומני בעזה על חשבון “המאבק”. מקורות קאטרים דיווחו כי סינואר הסכים  להפסקת אש, “הודנה”, ל-10 שנים, ואפילו יותר וזאת בתמורה להסדרת החיים בעזה. עוד דווח כי מנהיג החמאס היה מוכן להחזיר את השלטון האזרחי בעזה לאנשי רמאללה ואת הרקטות של חמאס “לאפסן במנהרות”. מצרים תמכה בדעותיו, אבל רמאללה התנגדה, והפיוס קרס. ביוזמה המצרית החדשה הסעיף המשעמותי והחשוב הנ”ל הושמט ולא חזר.

אבל לא רק רמאללה התנגדה – גם ההנהגה הוותיקה של החמאס בראשותו של איסמאעיל הנייה לא ראתה בעין יפה את השתלטות “משוחררי עסקת שליט” על ההנהגה ושבו וחיזקו את הקשר עם איראן ועם קאטר על מנת להכשיל את סינוואר ומצרים.

אין זאת אומרת כי מבוך האינטרסים המנוגדים, ורטוריקת “ההתנגדות” שמקשה על חמאס להגיע להסדרה, יכשילו את הניסיונות להגיע להסדרה. המצב בעזה כל כך קשה עד כי חמאס לא בטוחה באיזו נקודה הלחצים על האוכלוסייה יביאו לידי שבירתה, והצועדים אל הגדר לא יחליפו כיוון ויצעדו אל משרדי חמאס בעזה.

ניסיון הפיוס החדש בהנהגת מצרים לא יביא לפיוס, אבל הוא נותן למצרים מעמד בהסדרת יחסי עזה עם ישראל.