משלחת של חברי הלשכה המדינית של חמאס ערכה בשבוע הראשון של אוגוסט 2017 ביקור באיראן, שבישר על פי הודעת התנועה האסלאמית על פתיחת "דף חדש" ביחסים בין הצדדים.1 בראש המשלחת עמד עזת אל–רשק (عزت الرشق) והיא כללה את סאלח אל–עארורי (صالح العاروري),זאהר ג'בארין (زاهر جبارين), אוסאמה חמדאן (أسامة حمدان) ונציג חמאס בטהראן ח'אלד אל-קדומי(خالد القدومي).2
חברי משלחת חמאס נפגשו עם בכירי הממשל האיראני, ובהם שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף, ויו"ר הפרלמנט עלי לארג'יאני, יועץ המדריך הכללי לעניינים בינלאומיים עלי אכבר ווליאתי, יו"ר הוועדה האסטרטגית לענייני מדיניות חוץ כמאל ח'ראזי והעוזר המיוחד של יו"ר הפרלמנט לעניינים בינלאומיים חוסיין אמיר עבד אל–להיאן.
היחסים בין איראן לחמאס הצטננו במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. בתחילה ניסו מנהיגי חמאס להלך בין הטיפות במלחמה בין הציר שיעי – עלאווי בהנהגת סוריה, איראן וחיזבאללה לבין ארגוני המוג'אהידין הסוניים. התמשכותה של המלחמה רוויית הדם וכישלונות הציר השיעי – עלאווי במהלכה הביאו למתיחות ביחסים בין הצדדים על רקע דרישתה של איראן מחמאס להתייצב באופן ברור לצידה. באותה תקופה נאלצה חמאס להעתיק את משרדיה מדמשק ולהסתייע בתשתית שהקימה בטורקיה.
גם עתה העביר המשטר האיראני מסר ברור להנהגת חמאס, ולפיו על התנועה האסלאמית לקבל החלטה אסטרטגית "נכונה" בהתאם למאזן הכוחות המשתנה במזרח התיכון ולחבור לאיראן, שהפכה למעצמה אזורית המבססת את מעמדה ההגמוני בסהר השיעי, הכולל את עיראק, סוריה ולבנון,והממקדת את המשך המאבק בישראל.3 יו"ר הפרלמנט עלי לארג'יאני אמר בפגישתו עם עיזת אל–רישק, כי חמאס צריכה להפיק לקחים מההתפתחויות בשנים האחרונות במזרח התיכון, ובפרט בעיראק ובסוריה.4
בכירי משלחת חמאס הציגו במהלך הביקור את העמדות הבאות:
-
לחמאס עניין לחזק את היחסים עם איראן, סוריה, חיזבאללה והג'יהאד האסלאמי על בסיס המכנה המשותף של המאבק בישראל.5
-
התמיכה האיראנית במאבק בישראל ניתנת הן לארגונים שיעיים דוגמת חיזבאללה והן לארגונים סוניים ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי, ובמשתמע אין קושי בחבירה לאיראן בגין המערכה שהיא מנהלת נגד הכוחות המוסלמים סוניים בעיראק, סוריה, תימן ובמדינות נוספות במזרח התיכון.6
-
הבסיס ליחסים עם איראן ועם האומה האסלאמית בכללה והוא המאבק נגד ישראל "האויב המשותף", שכן האיום שמגלמת ישראל אינו נעצר בגבולות הגיאוגרפיים של פלסטין אלא השפעתו ניכרת בכל "המולדת הערבית והאסלאמית", והוא בא לידי ביטוי באיבה כלפי בעמודי התווך של האנושיות ובהפצת כאוס.7
-
חמאס אינה מתערבת בענייני אחרים ואינו רוצה שפלסטין תהיה קורבן של חילוקי דיעות בין מדינות האזור, אלא יעדה הוא לגייס את כל הגורמים לתמוך בבעיה הפלסטינית.8
החבירה לציר האיראני מבטאת את סדרי העדיפויות של הנהגת חמאס תחת הנהגתו של איסמאעיל הנייה. שחרור פלסטין בעיני הנהגת חמאס קודם למערכה רוויית הדמים בין הציר השיעי לציר הסוני במזרח התיכון. חמאס מתרחקת מסעודיה הרואה באיראן איום צבאי מוחשי על המדינות הסוניות בהעריכה, כי ברית עם טהראן תוכל לסייע במימוש היעדים האסטרטגיים של חמאס במאבקה להשתלט על התנועה הלאומית הפלסטינית ול"שחרר את פלסטין".
הנהגת חמאס רואה באיראן מעצמה אזורית הולכת ומתעצמת בזכות הישגיה בעיראק, בסוריה,בלבנון ואף בתימן, ובזכות ההתעצמות הצבאית הנשענת על תעשייה מקומית, עסקאות לרכישת נשק מתקדם מרוסיה ופרויקט הגרעין.ביסוס הסהר השיעי תחת הגמוניה איראנית ישירה עשוי לאיים על היציבות של המשטר הירדני ההאשמי, שבו רוב דמוגרפי פלסטיני מובהק. מבחינתה של הנהגת חמאס חבירה לאיראן עשויה להעניק לה יתרון בתרחיש בו טהראן תבחר בדרך של חתרנות נגד משטרו של עבדאללה.
הברית המתחדשת עם חמאס תאפשר לאיראן לחזק את אזורי השפעתה בגבולות ישראל, ובכלל זה בשטחי איו"ש תוך הישענות על תשתית חמאס והג'יהאד האסלאמי.
פנחס ענברי:
חשוב לשים לב לביקורה של משלחת חמאס בטהראן, ולמשמעיותיה. בראש המשלחת עמדו סלאח עארורי ואוסאמא חמדאן- הראשון מנאמניו של חאלד משעל, שאחרי גירושו בידי ישראל קבע את משכנו בטורקיה, ומשם הוציא אל הפועל סדרה של פיגועים ביהודה ושומרון, ובהם חטיפתם ורציחתם של 3 הנערים בגוש עציון, אשר גררו בתורם את סבב הלחימה האחרון בעזה, מה שהותיר את הרצועה בעיי חורבות. ישראל עמדה על סילוקו מטורקיה כחלק מן ההתפייסות בין שתי המדינות, וכתוצאה מכך עקר ללבנון. אוסאמא חמדאן הוא האיש של חמאס בלבנון, והוא מקורב מאוד לחיזבאללה ומעמודי התווך של איראן באירגון לאורך שנים.
למהלך הזה כמה משמעויות – ראשית, התקרבות בין שני אגפי חמאס – האגף הקשור בקטאר ותורכיה עם האגף הפרו איראני המסורתי. יש לעקוב ולראות אם לא יבשר מהלך זה גם התקרבות בין איראן לתורכיה. שנית, חיזוק מעמדה של איראן בקרב הפלסטינים, והסתייעות אפשרית בחמאס כדי להעמיק את מעורבותה בגדה.
סלאח עארורי, כמו חאלד משעל, שייכים לאגף של הגדה בחמאס. שניהם נולדו בכפרים באזור רמאללה, ושניהם מיקדו את פעילות הטרור שלהם בגדה ולא בעזה. מכאן, שמשמעות של הביקור בטהראן עלולה להיות בניית רשת טרור איראנית על התשתית של חמאס.
איראן לא מסתירה את כוונתה להרחיב את הקשת השיעית גם לגדה- וכרגע היא בונה אותו על שני האירגונים הנאמנים לה מזה שנים – החזית העממית והג'יהאד האיסלאמי.
ישראל עוקבת בדאגה אחרי התבססות הקשת השיעית בסוריה- אבל עליה לשים לב גם למה שקורה אצלה בבית – ביהודה ושומרון.
