המשבר בין קטאר למדינות המפרץ ומצרים פרץ ב-5 ביוני ובתוך כמה ימים התרחב, לחרם על קטאר הצטרפו תוך זמן קצר מדינות ערביות נוספות. מאז ועד היום המשבר תקוע ואין פתרון באופק, המדינות המעורבות בו אומנם הכילו אותו והוא לא התפתח לכדי מלחמה אזורית אך מאמצי התיווך של ממשל טראמפ וכווית נכשלו.
בימים האחרונים נכנסה גם טורקיה לתפקיד המתווך, שר החוץ הטורקי מוולוד אוגולו יצא לסעודיה, הנשיא ארדואן החניף באמצעי התקשורת למלך סעודיה סלמאן בן עבד אלעזיז ואמר כי בידיו המפתח לפיתרון עם קטאר,אך שום דבר לא עזר, מאמצי הפיוס שבו ונקלעו למבוי סתום.
קטאר נוקטת עמדות קשוחות וטוענת כי לא תקבל תכתיבים והתערבות במדיניות החוץ שלה. סעודיה גם דחתה את הבקשה הטורקית להקים בסיס צבאי בסעודיה, כפי שעשתה בקטאר, הסעודים לא סומכים על קטאר המשחקת משחק כפול ומשתפת פעולה גם עם איראן.
למשבר שגלש כבר מעבר לתחומי המפרץ ומדשדש במקום יש גם השפעה ישירה על הזירה הפלסטינית. תנועת חמאס שרשמית נוקטת עמדה נייטרלית האומרת כי היא "מעוניינת ביחסים מאוזנים וטובים עם כל מדינות ערב" החלה למעשה להתרחק מקטאר שטיפחה אותה במשך כל השנים וליישר קו עם הציר החדש מצרים-סעודיה מאע"מ שמוביל את החרם על קטאר.
זו הסיבה ש"הרביעיה הערבית" (מצרים-סעודיה-מאע"מ- בחריין) לא הכלילה את תנועת חמאס, פעיליה ומוסדותיה ברשימת הטרור שהיא פרסמה שכללה 59 שמות של פעילי טרור ו 12 ארגונים המממנים טרור הנתמכים ע"י קטאר. משלחת של חמאס בראשות יחיא סינוואר יצאה לקהיר לשיחות עם ראשי המודיעין המצרי ולראשונה גם לפגישות עם מוחמד דחלאן שמשמש גם כיועצו של שליט אבו דאבי.
הפגישות במצרים היו טובות, חלה התקרבות בין חמאס למצרים ובין חמאס לדחלאן ומדובר על אפשרות ריאלית של הסכם פיוס בין חמאס לדחלאן בתמיכה מצרית שיאפשר ניהול משותף של רצועת עזה ולמעשה ייתן למאע"מ דריסת רגל ראשונה ברצועת עזה.
מוחמד דחלאן הבטיח בשיחות בקהיר תמיכה כספית מאסיבית של מאע"מ לשיפור המצב הכלכלי ברצועה. מצרים מצדה אמורה לפתוח בצורה מסודרת את מעבר רפיח ולאפשר גם הכנסת סחורות לרצועה, דבר שיקל את המצור המוטל עליה אולם בתמורה תצטרך חמאס לשלם במטבע ביטחוני למצרים ולשתף עמה פעולה במלחמה בדאע"ש ובשמירה על גבול רצועת עזה.
את הקו החדש הפרגמטי הזה מובילה ההנהגה החדשה של חמאס בראשות אסמעיל הניה ויחיא סינוואר בניגוד לקו של ח'אלד משעל הנאמן לקטאר.
במאמר המערכת של העיתון "אל-אהראם", שופר השלטון המצרי, נכתב ב-19 ביוני כי חמאס צועדת לקראת פיוס עם מצרים למרות המשבר בין סעודיה לקטאר.
"לחמאס יש אסטרטגיה חדשה שבאמצעותה היא יכולה לחיות עם שינויים במאזני הכוח והבריתות באזור", נכתב במאמר.
הרשות הפלסטינית הושארה מחוץ לתמונה ואם אכן הציר החדש הזה יקום מדובר במכה קשה לקטאר ולמחמוד עבאס שייאלץ להשלים עם נוכחות פעילה של מוחמד דחלאן ברצועת עזה וחזרתו למעגל מקבלי ההחלטות הפלסטינים. עבאס רצה להפעיל לחץ על הנהגת חמאס ברצועה באמצעות שורה של סנקציות אך למעשה דחף אותה במו ידיו לזרועותיו של יריבו המר מוחמד דחלאן.
בכירי חמאס הודיעו השבוע כי בכוונתם לשפר את הקשרים עם איראן, לבנון, וטורקיה בעקבות ההתפתחויות האזוריות החדשות. ההתקרבות של מצרים, סעודיה ומאע"מ לתנועת חמאס נועדה לבודד עוד יותר את קטאר הנתונה במשבר עמוק עם מדינות ערב.
גם הרשות הפלסטינית שומרת מתחילת המשבר של קטאר עם מדינות ערב על שתיקה, גורמים בפת"ח ובאופוזיציה בקטאר מפרשים את שתיקתו של מחמוד עבאס בכך שהוא חושש שהאינטרסים הכלכליים שלו ושל שני בניו בקטאר יפגעו אם יתבטא בנושא.
לכן, הוא התבטא בסה"כ פעם אחת בלבד מאז פרץ המשבר וניסח את דבריו בזהירות רבה,"איננו רוצים לראות פיצול או סכסוך בין אחינו במפרץ,אני מקווה שמאמצי הפיוס יצליחו" אמר עבאס. ברשות הפלסטינית מודאגים מכך שהמשבר של קטאר עם מדינות ערב דחק לקרן זווית את ההתעניינות בבעיה הפלסטינית וכי הוא יקרב צעד נוסף את מדינות ערב "המתונות" לנורמליזציה גלויה עם ישראל לפני שנפתרה הבעיה הפלסטינית.
נראה כי ישראל ואיראן הרוויחו בינתיים מהמשבר של קטאר עם מדינות ערב. בינתיים הפלסטינים משלמים את המחיר. מפקדת חמאס בדוחא התרוקנה, כ-100 פעילים של חמאס נאלצו לעזוב את קטאר ועברו לביירות שבלבנון ועדיין לא ברור אילו צעדים תיאלץ קטאר לנקוט כדי לצמצם או להפסיק את המימון של חמאס.
המשבר של קטאר עם מדינות ערב על רקע תמיכתה בטרור והתקרבותה לאיראן משרת היטב את הנרטיב ההסברתי הישראלי בדבר המלחמה בטרור ובקיצוניות והדבר החל לחלחל בקרב מדינות ערב. איראן הצליחה לסדוק ולהכניס טריז בציר הסוני בראשות סעודיה, היא מחזרת אחרי קטאר ומנסה להעביר אותה לצדה. בינתיים היא תקבל מחדש לצדה את הנהגת חמאס החדשה בראשות אסמעיל הניה לאחר שקודמו ח'אלד משעל התנתק ממנה ב 2011 על רקע חילוקי דעות על מלחמת האזרחים בסוריה.
