ברשות הפלסטינית, התקיימו בחירות למועצות העירוניות, ללא ירושלים ועזה. הבחירות הוכנו זמן רב מראש כדי להבטיח את ניצחון רשימות פתח על מנת להבטיח את מרכזי הכוח האלה בידי התנועה. תנועת פתח אומנם שולטת בעיריות ובמועצות הכפריות אבל במחיר הכרה דה פקטו באובדן ירושלים. המזרח ירושלמים לא התהלכו אבלים, ולא הפגינו נגד ניתוקם מן הבחירות, אלא קיבלו זאת באדישות, והאדישות הייתה גם נחלתם של המצביעים מן הגדה. רשמית נמסר כי רק חצי מבעלי זכות הבחירה באו להצביע, שיעור לא רע, אבל התמונות מן הקלפיות הראו קהל מצומצם מאוד.
חמאס ופתח מתרחקות זו מזו, והדבר בא לידי ביטוי בחרם של חמאס על הבחירות. ניצחון רשימת חמאס בבחירות הסטודנטים באוניברסיטת ביר זית מעניקה לנו ציון דרך להבין מה יכלו להיות התוצאות בבחירות של אמת. הבעיה האמיתית של פתח היו החמולות והשבטים, שמה שעומד לנגד עיניהם איננה טובת תנועת פתח, אלא האינטרסים שלהם עצמם, ונעשה מאמץ גדול להרכיב רשימות מוסכמות עם החמולות שיבטיחו מועמדים המקובלים על המוקאטעה.
בשכם נאלצה תנועת פתח לקבל מועמד המזוהה עם חמאס, עדלי יעיש, מכיוון שחמולות לא וויתרו עליו, אבל ככל הנראה הוא ייאלץ בעוד שנתיים לפנות את מקומו לאיש פתח. נחיה ונראה. אבל, את הבחירות ליוו תופעות החורגות מן הרשות הפלסטינית, וקשורות בהתפתחויות באזור. חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והחזית העממית החרימו את הבחירות. שלושת התנועות האלה קשורות באיראן. איראן תוחבת רגל בגדה.
יום אחרי הבחירות, הג'יהאד האיסלאמי איים כי לנוכח "המזימות" כלומר: לכונן גוש נגד איראן, הוא יבטל את "הנחת הנשק" הארוכה שבה לא תקף את ישראל. מכאן, שיש לשים עין על ההיבט הזה של ההתפתחויות במזרח התיכון, שלא יבואו "ספוילרים" לקלקל את בניית הברית הסונית, שגם הרשות הפלסטינית נדרשת להצטרף אליו.