עבור לתוכן העמוד
Menu

יחסי הרשות הפלסטינית-מצרים לאן?

משטרו של נשיא מצרים א-סיסי זועם על כפיות הטובה של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. הכעס המצרי נמשך כבר כמה חודשים והביטוי לכך בשטח הינו ההתקרבות האחרונה של מצרים לתנועת חמאס, משיכת ההצעת המצרית בנושא ההתנחלויות במועצת הביטחון עפ"י בקשתו של הנשיא טראמפ ומניעת כניסתו של ג'בריל רג'וב למצרים לצורך השתתפות בועידה של הליגה הערבית […]

משטרו של נשיא מצרים א-סיסי זועם על כפיות הטובה של יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. הכעס המצרי נמשך כבר כמה חודשים והביטוי לכך בשטח הינו ההתקרבות האחרונה של מצרים לתנועת חמאס, משיכת ההצעת המצרית בנושא ההתנחלויות במועצת הביטחון עפ"י בקשתו של הנשיא טראמפ ומניעת כניסתו של ג'בריל רג'וב למצרים לצורך השתתפות בועידה של הליגה הערבית בנושא מלחמה בטרור שהתקיימה בשארם א-שיח'.

מצרים עוסקת "בבעיה הפלסטינית", חומרים וצבאית, מהצהרת בלפור ב-1917 ועד עצם היום הזה. לכן הכעס והאכזבה המצרית מהרשות הפלסטינית והעומד בראשה הוא כה גדול. נקודת המוצא של מצרים היא כי "פלסטין" היא חלק מהביטחון הלאומי המצרי, במיוחד בכל הקשור לרצועת עזה הנחשבת ל"חצר האחורית" של מצרים. לאורך כל השנים הייתה למצרים, באופן מסורתי, השפעה בתוך אש"פ ותנועת פת"ח, באמצעות אישים פלסטינים המקורבים לה. זה היה נכון עד שיו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, החליט לשנות את המצב ולהכריז על "עצמאות ההחלטה הפלסטינית", כביכול.

הסיבות למשבר

ניתן להצביע על שתי סיבות עיקריות למשבר הנוכחי ביחסי הרשות הפלסטינית עם מצרים:

הראשונה קשורה לכך שמחמוד עבאס התחמק מלקבל את היוזמה המצרית של הנשיא א-סיסי בנושא עריכת ועידה אזורית בקהיר, שתשיק את המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים. עבאס העדיף את היוזמה הצרפתית שגיבש בחשאי עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד. בסופו של דבר היא נכשלה ולא הביאה לשום פריצת דרך מדינית.

הסיבה השניה נעוצה ביוזמה הערבית שהובילה מצרים יחד עם ירדן, סעודיה ואיחוד האמירויות, לפיוס פנימי בתוך שורות תנועת פת"ח, שיביא להחזרתו של מחמד דחלאן לתנועה.

הנשיא א-סיסי רואה את מחמד דחלאן כיורשו העתידי של מחמוד עבאס בתפקיד יו"ר הרשות הפלסטינית. לשניים יחסים מצויינים, וא-סיסי מעריך שדחלאן ישרת נאמנה את האינטרסים המצריים. מחמוד עבאס דחה בגסות את יוזמת הפיוס הערבית והודיע כי קיימת "עצמאות" פלסטינית בתחום קבלת ההחלטות. ג'בריל רג'וב הוביל את הקו הזה בתקשורת הערבית, הוא שימש כשופרו של עבאס ולא הסס למתוח ביקורת על מצרים.

באחד הראיונות הטלוויזיונים שלו טען רג'וב שמדינות ערב ובראשן מצרים "מנסות לכפות על הפלסטינים נשיא בשם אמריקה וישראל". לא רק שמחמוד עבאס דחה את יוזמת הפיוס הערבית, הוא דאג לכך שבועדה המרכזית החדשה של תנועת פת"ח לא יישב שום בכיר המזוהה עם מצרים. נביל שעת' המקורב מאוד למצרים הורחק מחברות בועדה המרכזית ומונה לתפקיד יועץ לעניינים בינלאומיים ליו"ר הרשות הפלסטינית.

מחמוד עבאס הרחיק את שעת' ממוקד קבלת ההחלטות, אך את מחמד דחלאן הוא גירש בכלל מהתנועה. בכך הוא יצר מצב שלמצרים אין שום בעל השפעה בהנהגה הפלסטינית, היכול לשמור על האינטרסים שלה ולקדם את עניניה. בנוסף, עבאס מינה לעצמו שני סגנים בהנהגת פת"ח, את מחמוד אל-עאלול ואת ג'בריל רג'וב, אף אחד מהם איננו חסיד של מצרים.

ביטוי המשבר הנוכחי נראים לעין, מחמוד עבאס נמנע כבר מזה תקופה ארוכה לבקר במצרים. הוא שולח במקומו את צאיב עריקאת, מזכ"ל הוועד הפועל של אש"פ, שלא מתבייש לשקר ולטעון שהיחסים בין מצרים לרשות הפלסטינית תקינים וטובים.

האם מחמוד עבאס יתקפל?

עבאס קלט את המסר של הנשיא א-סיסי, שבא לידי ביטוי בגירושו של ג'בריל רג'וב ממצרים. הוא מנסה להכיל את המשבר ולא להעצימו, לכן הוא הורה לבכירי פת"ח ודובריה שלא להתבטא בנושא. היחידי שהתבטא כדי לרצות את מצרים היה רג'וב עצמו. הוא התראיין לטלוויזיה המצרית, הודיע כי מחמוד עבאס מעולם לא השמיץ את מצרים וכי הרשות הפלסטינית לעולם לא תוותר על היחסים עמה.

הוועדה המרכזית של פת"ח תתכנס בקרוב כדי לדון ביחסים עם מצרים. בינתיים, באופן רשמי היחסים עם מצרים נמשכים כרגיל. מחמוד אל-הבאש, יועצו של מחמוד עבאס, השתתף בשבוע שעבר בכנס באוניברסיטת אל-אזהר ושר הבריאות הפלסטיני ג'וואד עוואד השתתף בכינוס שרי הבריאות הערביים, שהתקיים בקהיר. הוא אף נפגש, ביחד עם השרים הערבים האחרים, עם הנשיא א-סיסי ולחץ את ידו.

נשיא מצרים יודע לשחק את המשחק היטב. הוא זועם על מחמוד עבאס וחבורתו, אך יודע להכות בהם במקומות הכואבים, באמצעות זרועו הארוכה, שהיא המודיעין המצרי. הכל נעשה במסווה ההגנה על הביטחון הלאומי המצרי, עם זה קשה להתווכח. השאלה החשובה היא האם מחמוד עבאס יבקר במצרים בקרוב כפי שמבטיח צאיב עריקאת.

גורמים בכירים בפת"ח מעריכים כי מחמוד עבאס לא יוכל לבקר במצרים מבלי להביא לנשיא א-סיסי "נדוניה" כלשהיא הקשורה למעמדו של מחמד דחלאן. אם עבאס רוצה באמת לשפר את היחסים עם מצרים המחיר הוא ברור. אפשר שמחמוד עבאס ינסה לזגזג שוב ולפנות לטורקיה וקטאר, כפי שעשה בעבר, אך בסופו של דבר הוא לא יוכל לוותר על הקשר עם מצרים שהיא המדינה הערבית הגדולה ביותר והוא זקוק לעזרתה כדי לנטרל את חמאס ולהתקרב לישראל.

העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח ב-4 במארס, מפי גורמים בכירים בפת"ח, כי מצרים, ירדן, סעודיה ואיחוד האמירויות חשו השפלה מפנייתו של עבאס לטורקיה וקטאר לפני כמה חודשים ונתנו תמיכה מלאה למחמד דחלאן, במלחמתו נגד יו"ר הרשות הפלסטינית.

כאמור, המרוויח הגדול הוא מוחמד דחלאן, שהצליח לתקוע טריז עמוק בין עבאס ורג'וב לבין הנשיא א-סיסי. גם אחרי גירושו של רג'וב ממצרים ממשיכים מנגנוני הביטחון של הרשת לעצור את נאמני דחלאן בגדה, בהוראתו של עבאס, אך דחלאן שומר על קור רוח וממשיך לחזק את מעמדו.

בימים אלה מארחת מצרים את הכינוס החמישי במספר של תומכיו של מחמד דחלאן מהשטחים. הכינוס מתקיים בעין סוח'נה הסמוך לסואץ. בעוד עבאס נמנע מלבקר במחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון בשבוע שעבר, סיירה רעייתו של מחמד דחלאן, ד"ר ג'לילה דחלאן במחנה הפליטים עין אל-חילווה והגישה סיוע כספי לנזקקים. בימים הקרובים אמורה ג'לילה דחלאן להרחיב את פעילות ארגון הצדקה שלה "פתא" ברצועת עזה. דחלאן שוב מוכיח את יכולותיו הפוליטיות הווירטואוזיות ומזים את הטענות שמפיץ אודותיו רג'וב, כי הוא מחוסל מבחינה פוליטית.

גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי עבאס טעה בגדול כשנטרל את מרוואן ברגותי ולא העניק לו שום תפקיד בנהגת פת"ח. ברגותי צפוי להעביר את תמיכתו לידידו מוחמד דחלאן, אשר מתחיל למשוך בחוכמה את השטיח מתחת לרגליו של מחמוד עבאס.