סוער ברשות: 'הכעס הערבי' 'והאיש של קטאר': לפני ימים אחדים גרשה מצרים מתחומה את הבכיר הפלסטיני, ג'יבריל רג'וב, שהיה בדרכו לכנס של הליגה הערבית על הטרור, בשארם א-שיח'. ניתנו הסברים רבים לצעד חריג זה, ובראשם לחץ של יריבו הראשי של אבו מאזן, מחמד דחלאן, ויכול להיות שזה נכון.
אבל נראה לנו כי הסיבה האמיתית טמונה בכעסה הגובר של מצרים, ויתר מדינות ערב, על התעלמות הפלסטינים מן המצוקות הערביות בסער הערבי, ולחצם הגובר על המשטרים הערביים לתת תשומת לב גבוהה לבעיה הפלסטינית, כאילו אין משטרים ערביים הנאבקים על עצם קיומם. הכעס מוגבר לאור העובדה שהם – הפלסטינים – לא מוכנים לתמוך בערבים, אלא הם נוקטים עמדה ניטרלית, ואפילו פרו איראנית. על פי מקורות פלסטיניים, המלך סלמאן של סעודיה הטיח באבו מאזן באחד מביקוריו האחרונים: במשך כל ההיסטוריה תמכנו ללא סייג בבעיה הפלסטינית, וכעת כאשר אנו זקוקים לעזרתכם אתם "ניטרליים".
השבוע ביקר אבו מאזן בביירות, ובכך נתן לגיטימיות "סונית" לנשיא החדש של לבנון, מישל עאון, המקורב לחיזבאללה. זאת אחרי שבמינויים האחרונים לצמרת פתח מונו גם תומכי איראן מובהקים, כמו עבאס זכי. בכלל, נראה כי ההתפתחויות בפתח, בעיקר כנס פתח ה-7, עומדים מאחורי הקרע המעמיק בין רמאללה לבין המשטרים הערביים הסונים.
את הכנס מימנה קטאר, שנואת נפשם של מצרים וסעודיה, על מנת להבטיח כי רג'וב, "האיש של קטאר" יבחר למקום שממנו מזנקים להנהגה "ביום שאחרי אבו מאזן". הוא זכה במקום השני, אחרי מרוואן ברגותי הכלוא, שאינו רלוונטי למאבקי הירושה כרגע, וזאת על מנת שיזום את צירופו של חאלד משעל להנהגה "לצדו". על כך תזכה קטאר במעמד בכורה בבעיה הפלסטינית, אחרי שכבר יש לה אחיזה איתנה עם חמאס בעזה.