המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

ברשות הפלסטינית מודאגים מהשינויים המדיניים שמביאים לצמצום אפשרויות הפעולה שלה. מה יכול עבאס לעשות, איך יכולות מדינות ערב לסייע לו ומדוע לא עשו כן עד כה?

אחרי הודעת המחאה של הרשות הפלסטינית וירדן נגד כוונת ממשל טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים, והבעת הדאגה של הנשיא המצרי א-סיסי מצעד זה, הצטרף גם מלך מרוקו מחמד השישי למאמץ הפלסטיני נגד העברת השגרירות לירושלים.

באיגרת ששיגר השבוע ליו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הוא הביע חשש כי העברת השגרירות לירושלים "עלולה להרוס את המאמצים למצוא הסדר מדיני לבעיה הפלסטינית שלא לדבר על ההשלכות על מצב הביטחון והרגיעה במזה"ת ובעולם כולו".  באיגרת הוא גם גינה את המשך מדיניות הבנייה של ישראל במזרח ירושלים והבטיח לעשות הכל כדי להגן עליה ועל תושביה.

מלך מרוקו עומד בראש "ועדת ירושלים" של ארגון "ועידת המדינות האסלאמיות", אולם, למרות הדאגה שהביע באיגרתו, הוא לא יזם עד כה את כינוס הארגון לדון בנושא. העולם הערבי והאסלאמי שותק ברובו נוכח הכוונה של ממשל טראמפ להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים, דבר שמדאיג מאוד את הרשות הפלסטינית והעומד בראשה. המסרים המועברים ממדינות ערב לרשות הם שצריך להמתין ולראות מה יקרה בסופו של דבר, שהרי עד כה נמנע הנשיא טראמפ מלהכריז על העברת השגרירות לירושלים והוא ממתין לפגישה עם ראש הממשלה נתניהו ב-15 בפברואר.

על-פי גורמים בכירים בפת"ח, הרשות הפלסטינית נכנסת לתקופה מדינית קשה מבחינתה, הנשיא החדש דונלד טראמפ עדיין לא גיבש את מדיניותו כנשיא ביחס לסכסוך הישראל-פלסטיני אולם העמדות שלו בקמפיין הבחירות, שהוא לא התכחש להן מאז שנכנס לבית הלבן, וחלק מהצעדים הראשונים שכבר נקט כנשיא מדאיגים מאוד את הרשות הפלסטינית, בהם:

א. הכרה בירושלים כבירה הנצחית של העם היהודי.

ב. התפיסה כי התנחלויות אינן מהוות "מכשול לשלום". הנשיא טראמפ סבור שהחלטה 2334 במועצת הביטחון של האו"ם נגד מדיניות ההתנחלויות איננה מוצדקת.

ג. הגישה לפיה ניתן לעשות "עסקה" (DEAL) בין ישראל לפלסטינים באמצעות משא ומתן ישיר בין הצדדים, ללא תנאים מוקדמים, אך הנשיא טראמפ מחייב לביטחון ישראל.

ד. ההבטחה להעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים.

ה. התחושה כי נפתח עידן חדש וטוב ביחסי ישראל-ארה"ב בניגוד לתקופה של ממשל אובאמה. ארה"ב תתמוך ללא מיצרים בישראל, באו"ם ובמוסדות הבינלאומיים.

ו. הקפאת הסכום בסך 221 מיליון דולר שהנשיא אובאמה אישר להעביר לרשות, זמן קצר לפני שעזב את הבית הלבן.

ז. סדר העדיפויות של הממשל החדש הוא לטפל בבעיות הפנים על-פי העיקרון "אמריקה תחילה". ארה"ב תעדיף להילחם בדאע"ש ובאסלאם הקיצוני ולהתמודד עם הסכנה האיראנית ולא לטפל בעדיפות גבוהה בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ח. וואקום במחלקת המדינה בעקבות התפטרות בכירים, לאחר כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן, שטיפלו בבעיה הפלסטינית.

לכך יש להוסיף דאגה רבה בחוגי הרשות הפלסטינית, שאותה מביעים בכירים ברשות בשיחות סגורות, כדי שלא להיתפס כגזענים או אנטישמיים. חששם הוא  כי שני אנשים מרכזיים בממשל טראמפ, שאמורים לטפל בסכסוך הישראלי-פלסטיני, הנם ממוצא יהודי, ותומכים במדיניות ההתנחלויות של ממשלת נתניהו.

האחד הינו ג'ראד קושנר, חתנו של הנשיא טראמפ הנשוי לבתו איוואנקה ,שאמור לטפל במשא ומתן בין ישראל והפלסטינים. ברשות הפלסטינית טוענים כי הוא חסר כל ניסיון מדיני. השני הוא דיוויד פרידמן, השגריר האמריקני החדש בישראל.

אפשרויות מדיניות מוגבלות

נכון לעכשיו, הקשר היחידי של הרשות הפלסטינית לממשל החדש הוא באמצעות הקונסול הכללי האמריקני  בירושלים, דונלד בלום. חלפו הימים שבהם יכלו בכירי הרשות הפלסטינית, כמו ד"ר צאיב עריקאת, להתקשר ישירות לשר החוץ האמריקני, או לבכירי מחלקת המדינה כדי שיטפלו בבעיותיהם.

יו"ר הרשות הפלסטינית, בניגוד לראש הממשלה נתניהו, עדיין לא הוזמן לבית הלבן, והנשיא טראמפ גם עדיין לא השיב לו על האיגרת ששיגר אליו בנושא העברת השגרירות לירושלים. הרשות הפלסטינית נמצאת כרגע במצוקה מדינית. מרחב התמרון המדיני שלה הצטמצם לאחר כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן והיא בוחנת דרכי פעולה שונות, בעיקר כתגובה לאפשרות העברת השגרירות האמריקנית לירושלים.

התוכנית שגיבשה הרשות הפלסטינית לתגובה על העברת השגרירות לירושלים, כמו ביטול ההכרה של אש"פ בישראל, ביטול הסכמי אוסלו, פנייה לאו"ם בדרישה להתקבל כמדינה חברה ועוד, מתבררת אט-אט כתוכנית שנועדה להלך אימים על הממשל החדש ולהרתיעו.

התוכנית הצליחה בינתיים לבלום את ההודעה על העברת השגרירות לירושלים, אך גורמים ברשות הפלסטינית מעריכים בשיחות, באופן בלתי רשמי, כי מחמוד עבאס לא יעז לצאת לעימות כה חזיתי עם ממשל טראמפ.

עם זאת, החשש העמוק ברשות הפלסטינית הינו מהצעדים שעלולה לעשות מבחינתה קואליציית הימין בישראל, שתרצה לנצל את העמדות האוהדות של הנשיא טראמפ וחוסר ניסיונו המדיני, כדי לקבוע עובדות בשטח, שיפגעו קשות באופציית "פתרון שתי המדינות". הפחד הפלסטיני הינו מהעברת "חוק ההסדרה" בכנסת בקריאה שניה ושלישית והדרישה של מפלגת "הבית היהודי" לספח את מעלה אדומים, כשלב ראשון בתוכנית לספח את כל שטחי C בגדה.

על-פי גורמים פלסטינים, הרשות הפלסטינית מתכננת לפנות בקרוב לבית הדין הפלילי בהאג, כדי שיטפל בעדיפות בנושא ההתנחלויות, נוכח ההודעות האחרונות של ממשלת ישראל בעניין המשך הבניה מעבר לקו הירוק. הפלסטינים גם שוקלים לפנות למועצת הביטחון של האו"ם בדרישה ליישם את החלטה 2334 בעניין ההתנחלויות אך הם חוששים מווטו של ממשל טראמפ.

בעוד חודשיים תתכנס בעמאן, בירת ירדן, ועידת הפסגה הערבית ואם לא יחול שינוי במדיניות של ממשל טראמפ בנושא הפלסטיני-ישראלי לטובת הפלסטינים, הועידה יכולה להוות הזדמנות טובה לפלסטינים לנסות ולגייס את העולם הערבי. שהעולם הערבי יתאחר מבחינה הצהרתית, לתמיכה בבעיה הפלסטינית, בפתרון שתי המדינות, במזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית ובהתנגדות להמשך ההתנחלויות.

בירדן כבר נשמעות קריאות בכיוון הזה. גוף של אישים ירדנים המכונה "מועצת היחסים הערבים והבינלאומיים של מדינות ערב", פירסם ב-31 בינואר גילוי דעת, הקורא לוועידת הפסגה הקרובה לעשות הכל כדי למנוע את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים ולהציל את תהליך השלום ו"פתרון שתי המדינות".

על-פי מקורות ברשות הפלסטינית, אחת הבעיות העיקריות הינה עמדתה של מצרים שעשויה לפעול כדי למתן את החלטות הוועידה, הנשיא א-סיסי רוצה לשמור על יחסים טובים עם הנשיא טראמפ, שהבטיח לו לסייע לו במלחמה בטרור של דאע"ש ושל תנועת " האחים המוסלמים" ובסיוע כספי נוכח המצב הכלכלי הקשה במצרים.

על-פי גורמים בפת"ח, למרות המצוקה המדינית החדשה שנוצרה, יו"ר הרשות, עבאס, איננו מוכן להיכנע לתכתיבים של ממשל טראמפ או ישראל והוא ימשיך במגמתו לבינאום הסכסוך. עבאס ימתין לראות לאן הרוח נושבת ואז יחליט כיצד לפעול. ההערכה ברשות הפלסטינית היא כי כוונת הממשל החדש הינה בהחלט להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים, אבל באופן הדרגתי וכי הדבר לא יקרה לפני הקיץ.

לדברי גורמים ברשות הפלסטינית, הנשיא אובאמה חתם בחודש דצמבר 2016 על צו הדוחה את העברת השגרירות לירושלים בחצי שנה נוספת ואי אפשר להעבירה לשם לפני ה-1 ביוני 2017, אולם השגריר האמריקני דיוויד פרידמן יכול לעבוד מדירתו הפרטית בירושלים, או מאחד המשרדים בבנין הקונסוליה, ברחוב אגרון בירושלים.

באופן תיאורטי קיימת גם אופציית "שבירת הכלים" ונקיטת צעדים חד-צדדים מצדה של הרשות הפלסטינית. יו"ר הרשות יכול להחליט על התפטרותו ועל פירוקה של הרשות הפלסטינית, במחאה על המדיניות הפרו-ישראלית של ממשל טראמפ. אולם, גורמים בכירים ברשות מעריכים כי מחמוד עבאס יגלה גישה פרגמטית וינסה להסתדר עם הממשל החדש ואף יסכים לחדש את המשא ומתן עם ישראל, ללא תנאים מוקדמים. ראשי הרשות זקוקים לסיוע הכספי האמריקני ולתשלומי המיסים שישראל גובה עבורם, שמפרנסים עשרות אלפי משפחות בשטחים.

אינטרס לא פחות חשוב בפוליטיקה הפלסטינית הינו האינטרס האישי, מחמוד עבאס רוצה להבטיח לעצמו פרישה שקטה מראשות הרשות הפלסטינית, לאחר שימנה יורש שידאג לשלומו ולשלום בני משפחתו ולמעברם הבטוח להתגורר בקטאר.

לכן הוא גם לא יעודד אינתיפאדה חדשה בגדה, אם כי מדי פעם הוא עלול להתיר, בעצימת עין, הפגנות ומעשי אלימות בעצימות נמוכה כדי לאיים על ישראל ועל ממשל טראמפ ולהראות לבני עמו שהוא לא מוותר על "הקווים האדומים" (ת'וואבת-בערבית) של הבעיה הפלסטינית.