עבור לתוכן העמוד
Menu

אונסקו – סיפור התאבדות של ארגון בינלאומי

ניצול הפוליטי של אונסקו, חתר תחת עקרונות החוקה הפורמליים שלו עצמו, ובניסיון המובל לשכתב את ההיסטוריה ולהפיץ שקרים, פעל אונסקו הן בחריגה מסמכות חוקתו הוא, הן תוך הפרה של העקרונות המנחים את פעילותה של ועדת המורשת העולמית. אונסקו אינו יכול עוד להחשב כסוכנות אובייקטיבית, אוניברסלית ומקצועית. אופיו הייחודי כזרוע התרבות והחינוך של האו"ם הושחת. מסיבה זו, ארה"ב וישראל, כמו גם אומות אחראיות ורציניות שלא תמכו בהחלטות אלו, צריכות לנתק את קשריהן ולעזוב את אונסקו ולהשהות את דמי החברות בארגון.

הוועד המנהל וועדת המורשת העולמית של ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו”ם (אונסקו) תומרנו לאחרונה לאמץ החלטה שפירושה הכחשת הקשר היהודי והנוצרי לירושלים ולאתריה הקדושים, בניסיון לשכתב ולעוות את ההיסטוריה.
החלטות אלו, שנתקבלו ביוזמתן של ההנהגה הפלסטינית ומדינות ערב, וזכו לתמיכתן של מדינות-חברות ארגון אחרות, הן תוצאה של היעדר תום לב מכוון ובוטה תוך התעלמות חמורה ממטרותיו ופעילותו של הארגון. הן חד צדדיות מטבען ומונעות מטעמים פוליטיים, כחלק מיעד כללי לחזק את אופיה המוסלמי של ירושלים באמצעות הכחשת מקורותיה היהודיים והנוצריים הקדומים.
במאמץ לשכתב את ההיסטוריה ולסלף את האמת, ובהתירו את המניפולציה הפוליטית, פעל אונסקו תוך חריגה מהסמכות שנובעת מחוקתו שלו, בהולכו בעיוורון אחרי גופים שכל תכליתם הפוליטית נועדה לחתור תחת אופיו האוניברסלי כארגון מקצועי, חינוכי ותרבותי.
על פי חוקת היסוד של אונסקו שאומצה בשנת 1945 (על תיקוניה מעת לעת):
“מטרתו של הארגון היא לתרום לשלום ולביטחון על ידי עידוד שיתוף הפעולה בין העמים באמצעות חינוך, מדע ותרבות שיקדמו את הכבוד האוניברסלי לצדק, לשלטון החוק, ולזכויות אדם וחירויות יסוד שמוקנים לעמי העולם, ללא הבדל גזע, מין, שפה או דת, על ידי מגילת האומות המאוחדות.”
בעקרונות החוקה שלו, מכיר הארגון בבורות, בחשדנות ובאי האימון כגורמים העיקריים לדעות קדומות, אי שוויון ומלחמה.
חוקת אונסקו קוראת לקנייתם של תרבות וחינוך האנושות לצדק, חופש ושלום כחיוניים לכבוד האדם, ומהווים “חובה קדושה שעל כל אומות העולם לקיים ברוח העזרה והדאגה ההדדית.” “סולידריות מוסרית ואינטלקטואלית של האנושות” לצד “חיפוש בלתי נגמר אחר האמת האובייקטיבית” מוצהרים כמרכיבי היסוד של השלום.
באופן דומה, אמנת אונסקו משנת 1972 בדבר הגנה על המורשת התרבותית ומורשת הטבע מדגישה את חשיבות השימור, ההגנה ואבטחת מורשת התרבות והטבע העולמית.
הניצול הפוליטי של אונסקו, חתר תחת עקרונות החוקה הפורמליים שלו עצמו, ובניסיון המובל לשכתב את ההיסטוריה ולהפיץ שקרים, פעל אונסקו הן בחריגה מסמכות חוקתו הוא, הן תוך הפרה של העקרונות המנחים את פעילותה של ועדת המורשת העולמית.
אונסקו אינו יכול עוד להחשב כסוכנות אובייקטיבית, אוניברסלית ומקצועית. אופיו הייחודי כזרוע התרבות והחינוך של האו”ם הושחת.
מסיבה זו, ארה”ב וישראל, כמו גם אומות אחראיות ורציניות שלא תמכו בהחלטות אלו, צריכות לנתק את קשריהן ולעזוב את אונסקו ולהשהות את דמי החברות בארגון.