עבור לתוכן העמוד
Menu

מצרים חוזרת לתפקיד המתווך

נאומו של נשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי בשבוע שעבר ובו הקריאה לפיוס פנים-פלסטיני וחידוש המשא ומתן בין הפלסטינים לישראל מהווה את חזרתה של מצרים לתפקידה המסורתי של תיווך בין הפלגים הפלסטינים. מצרים הפסיקה את התיווך הזה אחרי מבצע "צוק איתן" בגלל מעורבותה של חמאס בפעולות טרור במצרים ושיתוף הפעולה שלה עם תנועת "האחים המוסלמים" וארגון […]

נאומו של נשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי בשבוע שעבר ובו הקריאה לפיוס פנים-פלסטיני וחידוש המשא ומתן בין הפלסטינים לישראל מהווה את חזרתה של מצרים לתפקידה המסורתי של תיווך בין הפלגים הפלסטינים.
מצרים הפסיקה את התיווך הזה אחרי מבצע "צוק איתן" בגלל מעורבותה של חמאס בפעולות טרור במצרים ושיתוף הפעולה שלה עם תנועת "האחים המוסלמים" וארגון דאע"ש בצפון חצי האי סיני.

גורמים פלסטינים מסרו בסוף השבוע כי בעקבות נאומו של הנשיא א-סיסי הוזמנו לקהיר נציגים של חמאס ופת"ח לחידוש שיחות הפיוס ביניהם, ביקורם במצרים אמור להתקיים עד סוף החודש.

משלחת של ארגון הג'יהאד האסלאמי, בראשות מזכ"ל הארגון עבדאללה רמדאן שלח, ביקרה במצרים לאחר נאומו של הנשיא א-סיסי להתיעצויות בנושא הפיוס הפלסטיני.

לארגון הג'האד האסלאמי יש קשרים טובים עם ההנהגה המצרית ובעבר הוא תיווך בינה לבין תנועת חמאס.

נאומו של הנשיא א-סיסי זכה לברכתן של תנועת חמאס והרש"פ. מדובר במס שפתיים מכיוון שגם אם תחזור מצרים לתפקיד המתווך הראשי ביניהן אין פירוש הדבר כי הפיוס הפנים-פלסטיני עומד לצאת לדרך.

ב2011 הושג במצרים הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס, שזכה להסכמת כל הפלגים הפלסטינים אולם נראה כי שני הצדדים מתחמקים בעקביות מישומו. בפועל הם חילקו את השליטה ביניהם בשטחים הפלסטינים, פת"ח שולטת בגדה ואילו תנועת חמאס שולטת ברצועת עזה.

הרושם בציבור הפלסטיני הוא ששני הצדדים מתחמקים מפיוס ועריכת בחירות חדשות כדי שיוכלו לשמור, כל אחד בתחומו, על עוגת השלטון.

עד היום התקיימו בדוחא שבקטאר שני סבבים בין נציגי פת"ח לחמאס כדי לנסות ולקבוע מנגנונים ליישום הסכם הפיוס ביניהם אולם ללא הצלחה.

בתנועת חמאס חושדים כי מחמוד עבאס איננו מעוניין עוד בתיווך של קטאר וכי הוא שכנע את הנשיא א-סיסי להחזיר את התיק הזה לידיו ולהוביל מחדש את ניסיונות הפיוס בין פת"ח לחמאס.

כוונותיה של מצרים אינן ידועות עדיין, האם היא מתכוונת להמשיך במגעים בין פת"ח לחמאס מהנקודה שבה הן הופסקו בדוחא, האם היא מתכוונת ליישם את הסכם הפיוס מ 2011 או לנסות ולגבש עם שני הצדדים הסכם הבנות חדש.

אם הפיוס הפנים-פלסטיני יצא לפועל יהווה הדבר הישג מבחינתה של מצרים, דבר שיחזק את מעמדה כשחקן אזורי מרכזי לאחר תקופה ארוכה שבה הייתה ירידה בהשפעתה על הפלגים הפלסטינים, את החלל שנוצר ניסתה למלא קטאר אך ללא הצלחה.

בשטחים אין ציפיות רבות שחזרתה של מצרים לתפקיד המתווך הראשי בין פת"ח לחמאס תביא את הפיוס הלאומי המיוחל.

נראה שגם פת"ח וחמאס מעוניינות בהמשך בזבוז זמן והעברת הכדור למגרשו של הצד השני.

ברקע אין אפילו מראית עין של סיבה להתפייס, הנשיא המצרי א-סיסי עדיין לא הציג את יוזמתו המדינית החדשה ומה שעומד כרגע על הפרק מבחינת הפלסטינים היא היוזמה הצרפתית שהמפגש המדיני הראשון להשקתה בדרג שרי חוץ אמור להתקיים ב-3 ביוני.

ישראל דחתה את היוזמה הצרפתית על הסף. היא עומדת על עיקרון השיחות הישירות בין שני הצדדים ולא ועידה בינלאומית שתכפה עליה את אופי ההסדר, מחמוד עבאס לעומת זאת מתעקש להמשיך באסטרטגיה של בינאום הסכסוך ולא במשא ומתן ישיר עם ישראל.

לתנועת חמאס אין כרגע שום אינטרס להתפייס עם מחמוד עבאס או להגיע עמו להבנות, היא עוקבת בעניין רב אחרי קרב הירושה על הנהגת הרש"פ שכן מחמוד עבאס מנסה לדחוק אותה החוצה, לנטרלה ולהבטיח שיורשו יהיה מתנועת פת"ח ולא יו"ר המועצה המחוקקת, כפי שקובע החוק הפלסטיני, שהוא במקרה גם איש חמאס, כזכור,מדובר בד"ר עזיז דוויק מחברון.

לכן ניתן להעריך בסבירות גבוהה שהברכות ששיגרו הרש"פ וחמאס לנאומו המדיני של הנשיא א-סיסי נועדו לשמור על היחסים הטובים שלהן עם מצרים כדי שלא לקלקל את החגיגה ולא באמת מתוך אמונה שחזרתה של מצרים לתפקיד המתווך תביא לפיוס לאומי פלסטיני.

מדובר במשחק של אינטרסים, פת"ח וחמאס אינן רוצות לקלקל את היחסים עם מצרים והן בודאי ייענו לכל הזמנה מצרית לשיחות פיוס ביניהן.

ההצגה הזו נמשכת כבר כמה שנים, הציבור הפלסטיני התרגל אליה ואין שום סיבה שהיא תיפסק עכשיו.

גם מצרים יודעת זו היטב, אולם הפעם היא עשויה להפעיל לחץ כבד יותר על שני הצדדים כדי שימצאו נוסחת פשרה בנושא המדיני שתאפשר חידוש המשא ומתן עם ישראל אחרת יוזמתו של הנשיא א-סיסי תרד לטימיון, הרי הוא זה שהתנה בנאומו את הצלחת יוזמתו בכך שיושג פיוס לאומי פלסטיני.