עבור לתוכן העמוד
Menu

ברש"פ לא יודעים איך להתייחס לרוצח מערערה

הרשות הפלסטינית לא מיהרה לאמץ אל חיקה את הרוצח מערערה, ושלא כמו המחבל הבדווי-ישראלי מבאר שבע, גימגמה בהכרה בו בתואר "שהיד". תחילה צירפה אותו למניין השהידים של האינתיפאדה החדשה, אחר כך גרעה את שמו, ואחרי שספגה ביקורות מן הציבור שלה- שבה והכירה בו כ"שהיד". יש כמה סיבות טובות מבחינתה שלא לעודד את ערביי ישראל לחבור […]

הרשות הפלסטינית לא מיהרה לאמץ אל חיקה את הרוצח מערערה, ושלא כמו המחבל הבדווי-ישראלי מבאר שבע, גימגמה בהכרה בו בתואר "שהיד". תחילה צירפה אותו למניין השהידים של האינתיפאדה החדשה, אחר כך גרעה את שמו, ואחרי שספגה ביקורות מן הציבור שלה- שבה והכירה בו כ"שהיד".

יש כמה סיבות טובות מבחינתה שלא לעודד את ערביי ישראל לחבור לגל הטרור. היא רואה חשיבות גדולה יותר בשדולה של ההנהגה הפוליטית בישראל, ובראשם חברי הכנסת, לקידום האינטרסים שלה בחברה הישראלית. הצטרפות ערביי ישראל לטרור יחסל את המנוף הפוליטי שיש לה במסדרונות הכוח בישראל.

אבל בכל זאת, היא לא היססה כלל לאמץ את המחבל מבאר שבע, בעוד שאת נשאת מלחם לא מיהרה לאמץ, ועשתה זאת רק בלחץ דעת הקהל שלה. הסיבה – בגדיו השחורים של הרוצח מערערה. נשאת מלחם העיד בדרך לבושו כי את שביל הטרור בתל אביב עשה בהשראת דאעש- אירגון הרצח האיסלאמיסטי שכל העולם רודף אחריו. הצטרפות הפלסטינים לדאעש היא הרת אסון, וציון דרך המנתק את הטרור הפלסטיני מן הבעיה הפלסטינית, ומחבר אותו לטרור העולמי.

המחבל מבאר שבע פעל בשם חמאס- כלומר: עדיין בגבולות המאבק הפלסטיני. נשאת מלחם חיבר את הפלסטינים לסוריה ולעיראק – ולטרור בפריס.