עבור לתוכן העמוד
Menu

כ”ט בנובמבר – משמעותה של ההחלטה ההיסטורית

כמה מילים על כ”ט בנובמבר, היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל. מדובר בהחלטה היסטורית שביטאה את הדעת הרווחת אז בקרב רוב המדינות הרציניות באו״ם שהצביעו עבורה. ההחלטה ייסדה את רעיון שתי מדינות לשני העמים. היא כוללת הכרה במיוחדות של ירושלים ובזיקה של העם היהודי לעיר. […]

כמה מילים על כ”ט בנובמבר, היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל.

  1. מדובר בהחלטה היסטורית שביטאה את הדעת הרווחת אז בקרב רוב המדינות הרציניות באו״ם שהצביעו עבורה.
  2. ההחלטה ייסדה את רעיון שתי מדינות לשני העמים.
  3. היא כוללת הכרה במיוחדות של ירושלים ובזיקה של העם היהודי לעיר.
  4. לו היו הערבים מסכימים להחלטה זו כמו שעשו הישראלים, על אף מגרעותיה מבחינת שני הצדדים, היינו היום במצב אחר עם הרבה פחות משפחות שכולות בשני הצדדים.
  5. עקב סירוב הערבים לקבל אותה ולאור החלטתן להילחם נגד יישומה, לא קיבלה ההחלטה כל תוקף מלבד עצם הסימבוליות ההיסטורית שבמסר העקרוני שלה.
  6. משמעות אי-יישומה של ההחלטה היא שכל אותן הזכויות ההסטוריות ומשפטיות שהיו קיימות לפני כן כפי שהוכרו על ידי הצהרת בלפור, כתב המנדט, הצהרת סן רמו המשיכו להיות תקפות.
  7. מאז ועד היום, כולל החלטות 242 (1967) הסכמי קמפ דוד (1979) והסכמי אוסלו (1993-9) שכולם קבעו מנגנונים למו״מ, טרם  הושלם אותו המו״מ ולא הוסכם על כל פתרון.
  8. בעקבות כך, כל הטענות לזכויותינו (וגם מן הסתם לזכויות הערבים) עדיין תקפות ועומדות על כנן עד להסכמה על מעמד קבע.
  9. לכן כל קביעה של האו״ם והאירופאים בדבר שייכות השטח לפלסטינים למעשה פוגעת בעקרון הסימבולי שמאחורי החלטת החלוקה.
  10. הגיע הזמן שהמדינות יכירו בזה ולא יפגעו בעקרון.