ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, נחל אתמול מפלה אחרי שנכשלה תוכניתו לכנס את המועצה הלאומית הפלסטינית כדי לחזק את הלגיטימיות שלו לקראת ההופעה באו"ם בהמשך החודש.
לכישלון סיבות רבות, אבל בבסיסם עומד אובדן הרלוונטיות של אש"ף מול תהפוכות המזרח התיכון- הן לגבי העולם הערבי וסדר העדיפויות שלו, והן לגבי הפלסטינים עצמם.
הנהגת הפלסטינים התעקשה לדבוק בסדר היום הישן, ובמוסדות שאבד עליהם הכלח, כאילו שהמאבק למדינה פלסטינית הוא הוא העניין המרכזי שמעסיק את העולם הערבי, ולא עצם ההישרדות של עמי ערב הנוהרים למקלט באירופה, ובהם הפלסטינים.
למרבה הצער, אירופה מחזקת אותם לדבוק בעמדות לא רלוונטיות אלה. שרת החוץ האירופית, למשל, פדריקה מוגריני אמרה לפני ימים אחדים כי הבעיה הפלסטינית עומדת בבסיס משבר המזרח התיכון, ובהרצאה בלונדון אמרה לא מכבר כי יש לה "מחוייבות אישית לפתור את הבעיה הפלסטינית."
הסיבה המיידית לדחיית כינוס המועצה הלאומית הוא סירובה של החזית העממית לבוא לכנס, ופירוש הדבר היה שלא רק חמאס מצויה ביחסי פילוג מול פתח, אלא גם התנועה השנייה בגודלה באש"ף. בעקבות עמדת החזית העממית, חברי ההנהגה של פתח שיגרו איגרת לנשיא המועצה הלאומית, סלים זענון, שלא על דעתו של אבו מאזן, וגם הם ביקשו את דחיית הכנס.
את עמדתה נגד הכנס פרסמה החזית העממית בביירות- והמקום הוא המסר. בימים אלה נלחמת החזית העממית מלחמת הישרדות מול אל-קאעידה, יחד עם פתח של לבנון, וחישובי הפוליטיקה של רמאללה לא ממש עומדים בראש סדר העניין שלהם.
גם משבר הפליטים הנלחמים על חייהם מתנגש עם עמדות רמאללה. עם פרוץ גל ההגירה לאירופה פרסמה הרשות הפלסטינית קריאה ליישב את הפליטים הפלסטינים בגדה, אבל ב"אותיות הקטנות" היא התנתה מהלך זה כצעד ביניים לקראת מימוש זכות השיבה ויישובם בישראל. כלומר: העמדות של רמאללה הם המכשול לסייע לפליטים הפלסטינים, שכן בגלל אונר"א פושטת הרגל, אירגוני הסיוע הבינלאומיים פוסחים על האומללים הפלסטינים. ואשף – שאמור לייצג אותם אך בפועל ממשיך להחזיק בהם כבני ערובה למימוש זכות השיבה בישראל.
בשורה התחתונה- יש סיבות רבות לכישלון המהלך הפלסטיני, אבל בבסיסם כל מוסדות אשף, והאג'נדה המדינית שלו לא רלוונטיים לסער הערבי, ולבעייתם של הפלסטינים בכלל זה.
